זוג פינים בת"א: ויכוחים בשוק ואופניים חשמליים שטסים על המדרכות

וסה אוג'לה (Vesa Ojala), בנקאי בן 33 וסופיה סובילה (Sofia Suvila), יועצת פוליטית בת 29 מפינלנד, באו לחופשה של חמישה ימים

שלום לכם. נראה שאתם מחפשים משהו. אפשר לעזור?
(וסה): "אנחנו מחפשים עמדת השכרה של תל-אופן".

אה, יש בהמשך הרחוב. ממש קרוב. מאיפה אתם?
(וסה): "הגענו מפינלנד".

פינלנד? יש לי חשבון ארוך אתכם. מאוד ארוך.
(וסה): "מה כבר עשינו?"

הילדים שלי - ולמעשה המון ילדים שאני מכיר - מכורים למשחק "קלאש רויאל". כל היום צמודים למסך.
(וסה): "כן, אני יודע, זו חברה פינית שייצרה את האפליקציה הזו. אני מצטער. אתה תסלח לנו, נכון?"

כן, נו. לפחות הספר האהוב עלי ביותר הוא פיני. אז זה מאזן את המשוואה. קוראים לו "שנת הארנב". זה ספר מסע נפלא. כדאי לכם לקרוא - אתם תתאהבו בפינלנד.
(סופיה): "טוב, אנחנו אוהבים את פינלנד גם כך..."

אז למה אתם מחפשים תל-אופן?
(סופיה): "אנחנו מאוד אוהבים לרכוב בתל אביב. כיף לחוות כך את העיר, להסתכל על אנשים. לומדים מזה הרבה".
(וסה): "אבל למרות שיש בתל אביב המון אופניים, הרוב רוכבים כאן על אופניים חשמליים, ועל המדרכה. המון! אני לא מבין את זה. בעיניי זה נורא מסוכן להולכי הרגל. בפינלנד אסור לרכוב עליהם על המדרכה".

גם אצלנו זה אסור.
(וסה): "באמת? אז למה רוכבים?"

לדעתי כי אין ממש אכיפה.
(סופיה): "גם בפינלנד אין אכיפה. אבל ברגע שאנשים יודעים שזה החוק, אין צורך באכיפה - פשוט אף אחד לא ירכוב על המדרכה".

זה ההבדל ביניכם לבינינו. פה, אם אין אכיפה - יש בלאגן.
(סופיה): "מצד שני, זה גם החיסרון אצלנו בפינלנד: אנחנו לא מפרים את החוק. שמתי לב שככל שאתה יורד דרומה, גם באירופה, לכיוון איטליה, ספרד ומדינות אחרות, כך אנשים מתייחסים לחוקים בצורה גמישה יותר".
(וסה): "נכון. אתמול היינו בשוק הכרמל. לא ידעתי האם ואיך להתמקח. ידעתי שצריך לעשות זאת וזה מקובל, אבל לא ידעתי בדיוק איך. בפינלנד לעולם לא אתמקח. בפינלנד, אפילו אם אני מקבל דוח חניה, לא יעלה על דעתי להתווכח או לערער. אתה יודע מה, בפינלנד לעולם לא יפנה אלי עיתונאי ברחוב ויציע לראיין אותי לכתבה".

אתה גורר אותי לשאול מה עדיף. נו, תגיד, אז איפה יותר נחמד?
(וסה): "יש יתרונות וחסרונות לכל תרבות".
אתה דיפלומט.
(וסה): "בנקאי דווקא".

אתה ממש לא נראה בנקאי.
(וסה): "כי אני בחופשה. אני מרשה לעצמי להיראות פחות מחויט".

אז תגידו, מה אתם בכלל עושים פה?
(סופיה): "באנו לחופשה של חמישה ימים. הגענו מכמה סיבות: מזג האוויר, ההיסטוריה המרתקת שלכם וגם בגלל ששמענו שתל אביב היא בירת הטבעונות העולמית. קראתי בעיתון שבתל אביב יש את מספר המסעדות הצמחוניות והטבעוניות הגבוה ביותר בעולם יחסית למספר התושבים. אז מאז שהגענו אנחנו אוכלים מעולה. וגם מקפידים לאכול חומוס בכל יום".


עוד במדור "ביקורת דרכונים": מה התיירים חושבים עלינו?
התיירת האמריקנית ונהג המונית: "אני אשלם 35 פאקינג שקל, לא יותר"
תייר הולנדי בארץ: "לא היו לי ציפיות גבוהות מישראל, אבל כנראה שטעיתי"
תיירת מגרמניה: אני מרגישה כאן יותר בטוחה מאשר במדינה שלי


שמעתי פעם תייר שאכל חומוס לראשונה בחייו וטען שיש לזה טעם של זיעת גמלים. אתם אהבתם?
(סופיה): "מה?? חומוס זה מעדן. זה המזון האהוב עלי! כבר שנים שאני מכינה בעצמי בבית חומוס לפחות אחת לשבוע!"

חומוס תוצרת הלסינקי? נשמע מדליק.
(וסה): "אבל האוכל זה רק חלק מהעניין. התרבות וההיסטוריה שלכם מרתקת. שנינו למדנו סוציולוגיה ומאוד מסוקרנים מהמקום הזה. לפני 12 שנים הייתי פה בסיור קבוצתי שהתמקד במוזיאונים ואתרי מורשת בירושלים. לקחו אותנו ל"יד ושם". הפינים מאוד מתעניינים במלחמת העולם השנייה בכלל ובשואה בפרט. בבתי הספר התיכוניים שלנו לומדים קורס שנתי רק על זה. לפי מספר שנים נסעתי לבקר באושוויץ".

היו לך מסקנות מעניינות מהביקור הזה?
(וסה): "מעבר לתחושות, להיסטוריה ולסיפורי הזוועה, היה מרתק לראות איך תיירים מתנהלים שם. ראינו שם המון מבקרים שמתייחסים למקום כאל עוד אטרקציה תיירותית. עושים סלפי מול הביתנים והגדרות. זה מטורף".

כן, היו גם מקרים של בני נוער ישראלים שעשו זאת. זה עשה הרבה רעש בארץ. נראה שאתם שמים לב לכל פרט. פגשתם פה משהו שהפתיע אתכם במיוחד?
(סופיה): "המון כלבים יש בעיר הזאת. המון".

כלבים דווקא? תיירים שמגיעים לכאן מדברים על המוני החתולים שברחובות.
(סופיה): "אני שמה לב למספר הגדול של כלבים, כי זה מעיד רבות על תרבות הפנאי שלכם. יש לי תחושה שזה משקף את העובדה שערך המשפחתיות שלכם מאוד חשוב".

לא ממש הבנתי את הקשר. תסבירי?
(סופיה): "קשה להסביר. נראה לי שאצלכם, הכלב הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה כולה. ובכלל, הקהילתיות פה מאוד חזקה ומשמעותית. אצלנו, למשל, אוהבים מאוד את הפרטיות, אוהבים להיות בבית".

אני מניח שזה גם קשור גם לאקלים. כשקר נשארים בבית. זה משפיע על התרבות. רבים יטענו שהאקלים הסקנדינבי הקודר גם גורם לדיכאון.
(וסה): "אני לא חושב כך. אתה יכול להיות מדוכא בכל מקום בעולם. ביולי-אוגוסט, בטח אצלכם מתלוננים שחם מדי. אז אצלנו מתלוננים שקר מדי. אנשים תמיד אוהבים להתלונן. אני ממש לא בטוח שאקלים קר וגשום מביא לדיכאון".

טוב, בגלל זה המצאתם את הסאונה. זו המצאה פינית, נכון?
(וסה): "כן. זו המצאה מעולה. בעיקר כשבחוץ יש מינוס 20 מעלות, ובפנים יש פלוס 100 מעלות. ההבדל הקיצוני הזה מדהים".

ההבדל עושה את ההבדל. מצחיק אותי לראות שיש צימרים בישראל שמציעים לאורחים גם בילוי בסאונה. אתה נכנס לסאונה בקיץ, מקבל על הראש תוספת של עוד 10 מעלות בקושי, ומרגיש בום למוח. כנראה שסאונה לוהטת בקור המקפיא של פינלנד זו חוויה קצת שונה.
(וסה): "קצת, כן".

שוב, דיפלומט.
(וסה): "בנקאי!"