פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכל התחיל בקיבוץ: סיפורה של רשת המלונות היוקרתית בעולם

      כנראה לא ידעתם, אבל לרשת מלונות הפאר "4 העונות" יש שורשים אי שם בקיבוץ דגניה עם חלום של חלוץ ציוני. כיום בנו, איזידור שארפ, שמחזיק ב-98 מלונות יוקרה בעולם, נזכר בסניף הנתנייתי שהיה פה בשנות ה-70 ונלחם כבר 16 שנה להקים מלון גם בירושלים

      מלון ארבע העונות בבחריין (אתר רשמי)
      הכי יוקרתי שיש. מלון "ארבע העונות" בבחריין (צילום: אתר רשמי)

      רבים מכירים את רשת המלונות "ארבע העונות", או בלועזית Four Seasons Hotels and Resorts, הנחשבת כרשת מלונות היוקרה הטובה בעולם. אבל לא רבים יודעים שתחילתה של הרשת, שמונה כיום 98 מלונות ברחבי העולם, נטועה אי שם בארץ ישראל של ימי העלייה השנייה, וליתר דיוק - בקיבוץ דגניה.

      מקס שארפ היה תלמיד ישיבה פולני מהעיירה אושוינצ'ים בפולין (המוכרת לכולנו כאושוויץ), שנמלט לווינה כתוצאה מהפוגרומים בארצו בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת. מווינה הוא הגיע לארץ ישראל, נטע בה איקליפטוסים, ייבש ביצות והתגורר בקיבוץ דגניה בעמק הירדן. מקס לא מצא את עצמו בארץ, וחמש שנים מאוחר יותר נסע לטורנטו.

      בעיר הקנדית עבד מקס כטייח, עד שנולד לו בנו, איזידור, ביחד עם שלוש בנות נוספות. עם גדילתה של המשפחה, עבר מקס לשפץ בתים ובעצם התמחה בחידוש שלהם ומכירתם ברווח. בחופשות הקיץ, עבד איזידור אצל אביו וצבר ניסיון בתחום עסקי הנדל"ן והבנייה. הוא לא ידע שבאותם ימים, בעצם, הוא יצק את המלט והלבנים למה שבעתיד יהיה רשת ארבע העונות, והוא ישמש כמייסדה, ביחד עם יהודי קנדי נוסף - מורי קופלר - והבעלים עד היום.

      לאחר שסיים את לימודיו, עבד איזידור בחברה של אביו כארכיטקט ואיש נדל"ן צעיר. במהלך עבודתו, תכנן איזידור מוטל עבור חבר של המשפחה. זו גם היתה הנקודה שבה החליט על כוונתו להיכנס לתחום המלונאות. את המלון הראשון של רשת ארבע העונות פתח איזידור ב-1961 בטורנטו, שבה קיימת בעצם עד היום ה"מפקדה" של הרשת. בתחילה, המלונות לא היו מזוהים עם פאר ויוקרה. רק ב-1970, כשנפתח הסניף הלונדוני, דרש איזידור שהמלון יעמוד בסטנדרטים של מלונות מפוארים כמו Claridge's המפורסם.

      מקס שארפ אביו של מייסד מלון 4 העונות (סריקה , צילום רפרודוקציה מתוך ספרו של איזידור שארפ)
      בסירת קאנו בכנרת. מקס שארפ כחלוץ בארץ ישראל (צילום: צילום רפרודוקציה מספרו של איזידור שארפ)
      איזידור שארפ מייסד מלון ארבע העונות (סריקה , מלון ארבע העונות בנתניה)
      את המוטל הראשון פתח ב-1961, כיום יש לו 98. איזידור שארפ (צילום: מלון ארבע העונות)

      נתניה עולה על המפה

      הקשר העמוק של האב לארץ ישראל עבר גם לאיזידור, ובהמשך להתרחבותה של הרשת, פתח המייסד בתחילת שנות ה-70 את מלון ארבע העונות בנתניה, שלימים הפך למלון "העונות". זה היה המלון הראשון שניהלה הרשת מחוץ ליבשת צפון אמריקה.

      עוד נחזור לנתניה, אבל בינתיים הרשת מתפתחת ועושה לעצמה מוניטין מצוינים בעולם של רשת מלונות פאר מצליחה, למרות שהיא קיימת רק 55 שנים. לצורך השוואה, מותגים בינלאומיים אחרים, דוגמת אינטר-קונטינטל, הילטון, קמפינסקי ושאר רשתות יוקרתיות אירופיות קיימים מעל מאה שנה ויותר. מדי שנה זוכים מלונות הרשת בפרסים רבים, המעידים על איכותה יוצאת הדופן ושל צוות עובדיה. מנהלי המלונות של רשת ארבע העונות "צומחים" בתוך החברה ומה שמנחה את עבודתה של הרשת היא הפילוסופיה יוצאת הדופן של מצוינות באיכות ושירות, שכולה פרי מוחו של איזידור.

      בנוסף למלונות, מתהדרת הרשת ביאכטות יוקרה עם ציוד צלילה ייעודי באיים המלדיביים (המלך עבדאללה מירדן לקוח קבוע באחת מהן), ומטוס בואינג 757 מפואר ביותר המטיס את הלקוחות (אלו שאין להם מטוסים פרטיים) לטיולים ברחבי העולם. בשנת 2013 מחזור העסקים של ארבע העונות עמד על ארבעה מיליארד דולרים, ובה הועסקו 44 אלף עובדים ברחבי העולם. הרשת נבחרה על ידי מגזין "Fortune" כאחת ממאה החברות הטובות בעולם לעבוד בהן, כשבשנת 2015 מוקמה במקום ה-47 בעולם.

      כיום שותפיו המרכזיים של איזידור ברשת הם המיליארדרים ביל גייטס והנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל, ואילו למשפחת שארפ יש אחוזים קטנים בחברה, אך איזידור נשאר היו"ר שלה. למרות שהוא כבר עבר את גיל 80 - נולד בשנת 1931 - ואביו מקס הלך לעולמו לפני שנים רבות, ניכר בספרו הביוגרפי של איזידור: "Four Seasons: The Story of a Business Philosophy", שהמלון הקטן בנתניה עדיין צרוב עמוק בליבו, וכך הוא כותב:

      "מלון ארבע העונות בנתניה היה מלון דירות בן 14 קומות שהוחזק בשותפות בין בעלי הדירות. המלון מוקם על צוק בגובה כ-50 מטרים... המלון נבנה בשנות ה-60 המאוחרות, בעיקר על ידי אבא שלי בסיוע כמה חברים מבוססים שלנו, שרצו לעשות משהו בישראל. זה היה בניין יפה ובנייתו היתה התחייבות רגשית של אבא שלי לישראל וכלכלתה. אבא רצה מאוד לעודד את התיירות והעלייה לישראל ובאותה הזדמנות ליצור עבורו 'בית שני' במדינה שאותה הוא כה אהב. המלון היה סיפור הצלחה. כל הדירות במבנה נמכרו, אך המלון לא ענה לסטנדרטים החדשים שלנו".

      ולכן יצאה הרשת מניהול המלון, למורת רוחו של האב, ואיזידור חש כיום שהוא עשה טעות, בעיקר בכל הנוגע לפרויקט המיוחד של אביו. "אבא מעולם לא העלה בפניי את נושא הוויתור שלי על ניהול המלון ועל כך שהסרנו את שם רשת "ארבע העונות" מהבניין שהיה בבת עיניו. זו היתה ההנאה שלו, אהבתו ואני יודע שפגעתי בו למרות שלא הוא ולא אמא שלי אמרו מילה בנושא. הרגשתי נורא לאחר מכן. מאוחר מדי, הבנתי שהייתי צריך לומר 'מלון זה לא חייב לעמוד בדרישות הרשת ולהשאיר אותו', אבל לא עשיתי זאת ועל כך לעולם לא אסלח לעצמי".

      בינתיים, עד שיוכל שוב לדרוס רגל בישראל, הוא מתעסק בפילנטרופיה ותורם למוסדות יהודיים בקנדה ותרם, בין השאר, לאוניברסיטה העברית בירושלים.

      מלון ארבע העונות בנתניה (סריקה , רפרודוקציה מתוך ספרו של איזידור שארפ)
      כך הוא נראה בשנות ה-70. מלון 4 העונות בנתניה (צילום רפרודוקציה מתוך ספרו של איזידור שארפ)
      מלון העונות בנתניה (סריקה , מלון העונות בנתניה)
      וכך הוא נראה כיום. מלון העונות בנתניה (צילום: אתר מלון העונות)

      ומה בישראל? מחכים 16 שנים למלון

      אך החלום על מלון בארץ ישראל לא נגוז ממוחו של איזידור. בשנת 1999 חתמה רשת ארבע העונות ביחד עם קבוצת משקיעים על רכישת קרקע ללא מכרז באזור המושבה הגרמנית בירושלים. הרעיון הבסיסי של הרשת היה להקים מלון יוקרתי ובצמוד לו דירות יוקרה, שיימכרו ויעזרו במימון בניית המלון. זהו מודל עסקי מוכר בעיקר במלונות הסופר-פרמיום, כיוון שכשעלות ההקמה לחדר מגיעה למיליון דולרים ויותר - קשה מאוד להשיג ממחיר החדר בלבד את התשואה הנדרשת, בטח במדינה שבה כל שנתיים בממוצע מתרחש משבר ביטחוני שפוגע בתיירות.

      מאז ועד היום קיבלה הרשת אין ספור הבטחות שלטוניות מראשי ממשלה, שרי אוצר וכמובן שרי תיירות שהתחלפו מאז שנת 2000 בממוצע כל 11 חודשים. התרבות הרעה של "יהיה בסדר" שלטה אז וממשיכה גם כיום. נושא ההבטחות השלטוניות לרשת ארבע העונות עלה לפני כשש שנים בפני בג"ץ והשופט פסק ש"אם ניתנו הבטחות כאלו, הן נגועות בפגם בשל אי חוקיותן ודינן להתבטל". אז איך זה שבמדינה שרוצה למשוך השקעות זרות, נותנים לרשת המלונות היוקרתית ביותר בעולם להיאבק 16 שנים להקים של מלון בודד?!

      אתמול (ד'), במסיבת עיתונאים משותפת של שר התיירות, יריב לוין, ושר האוצר, משה כחלון, שבה הוצגה התוכנית הלאומית להוזלת מחירי הנופש בישראל, שאלתי את השרים כמה זמן, לדעתם, אמורה לקחת הקמתו של מלון בישראל. האם הדוגמה של מלון "ארבע העונות" בירושלים, שאותו התחילו לתכנן לפני 16 שנים ועדיין לא נבנה, לא מהווה תמרור אזהרה בפני משקיעים ורשתות מלונות בינלאומיות, מכניסה לביצה הבירוקרטית הישראלית.

      שר התיירות השיב, שבמסגרת התוכנית להוזלת מחירי הלינה בארץ, יקוצר התהליך לתקופת זמן של 18-12 חודשים במקום 42-36 חודשים עד היום. נחיה ונראה. תשובה ספציפית מהשר על הסיבות לעיכוב בפרויקט הזה ומתי יקום, לצערי לא קיבלתי.

      ב-1999 היו לארבע העונות כ-40 מלונות בעולם. מאז ועד היום, כאמור, מחזיקה הרשת ב-98 מלונות. לעומתנו, שימו לב מה קרה במדינות אחרות במזרח התיכון, חלקן שכנות קרובות שלנו: מלונות של ארבע העונות נפתחו באיסטנבול, בעמאן בירת ירדן, במצרים (קהיר, שארם ואלכסנדריה), בסעודיה, בלבנון, בנסיכויות המפרץ, וכן גם בסוריה.

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה עם מלון

      בשבוע שעבר השתתפתי בכנס השקעות בינלאומי בתחום המלונאות בלונדון. קוקטייל הפתיחה התקיים במלון ארבע העונות היוקרתי בהייד-פארק. זהו המלון הראשון של הרשת באירופה והיה קרש הקפיצה שלה לתהילה. להפתעת כל משתתפי הקוקטייל עלה על הבמה מר איזידור שארפ, על מנת לברך את המשתתפים. לאחר סיום דברי הברכה, מארגן הכנס הציג אותו בפניי. הרגשתי שזכיתי לכבוד גדול.

      קיימנו שיחת חולין קצרה ובמהלכה שאלתי את איזידור לגבי התקדמות פרויקט מלון ארבע העונות בירושלים. פניו נכמרו, כשהוא ציין בפני שהפרויקט נמצא בצנרת של החברה ב-16 השנים האחרונות. "אני מקווה שסוף-סוף בעתיד הקרוב נתגבר על הקשיים", אמר לי במעין אופטימיות יהודית. להזכירכם, האיש בן 84.

      אז האם אמנם ייבנה בסוף סניף של רשת המלונות המפוארת ביותר בעולם גם בירושלים? אין לדעת, אבל בסיום שיחתי עם איזידור אמרתי לו "לשנה הבאה בירושלים", אבל בראשי חשבתי שאולי אין זה רק צירוף מקרים ש"דרך הייסורים" (ה"וויה דולורוזה") נמצאת בבירת ישראל.