מחכים לצפרדע: מי יציל את מלון הנסיכה באילת?

אילת תמיד היתה עיר החופשות של ישראל, אבל בשנות ה-90 זרח כוכבה בעיקר בזכות מקום אחד - מלון הנסיכה. כל השמנה והסלתה הישראלית פקדה את המלון שהיה שונה במיקומו משאר בתי המלון של העיר, ובעיקר בתפיסת האירוח היוקרתית שלו. בעשור הראשון לקיומה, הנסיכה האילתית זכתה לימים יפים וכיאה לבת אצולה, פקדו אותה גם שועי עולם: שחקן הקולנוע רוברט דה-נירו, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, זמר הטנור האיטלקי אנדראה בוצ'לי, הם רק חלק קטן מרשימת הידוענים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ושחקנים שבחרו בנסיכה.


עוד על מלונות באילת בוואלה! תיירות:
אילת או אנטליה: איפה משתלם יותר לנפוש באוגוסט והחגים
כך מאבדת אילת את מקומה על מפת התיירות
עקבה מול אילת: מה משתלם יותר לאוגוסט ולחגים?


עכשיו, אחרי יותר מ-20 שנה, עומד מלון הפאר של העיר בפני סגירה. ביום שלישי לפנות בוקר נחת בישראל איל הנדל"ן הגרמני-יהודי אלכסנדר טסלר, הבעלים של המלון, שלפני שנים ראה בהקמתו מפעל ציוני גרידא. לאחר שעות שינה ספורות התייצב בירושלים מול ועדת הכלכלה של הכנסת, יחד עם בנו הבכור, מרלון, למאבק האחרון על עתיד המלון שלו. כשהגיע תורו לדבר, טסלר התרגש. הוא שאל האם עליו לקום מכסאו בזמן הנאום ומסביב נשמע צחוק קל. "רק תדבר אל המיקרופון", ענה לו יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל. בעברית שבורה הוא הסביר מדוע החליט להקים בקצה המדבר, על קו הגבול המצרי, מלון פאר לפני יותר מ-20 שנה.

טסלר הוא בן לניצולי שואה מגרמניה שעשו את הונם בעסקי הנדל"ן לאחר המלחמה. הוא הסביר לנוכחים כיצד לאורך חייו הקפיד לרתום את עסקי המשפחה וזמנו בסיוע לישראל בעיתות משבר, ובמרוצת השנים גייס למעלה מ-350 מיליון דולרים לעזרת המדינה. הנוכחים החלו להפגין חוסר סבלנות, וכבל ביקש שייקצר בדבריו.

מאוחר יותר, במשרד בתל אביב, ההתרגשות עדיין אחזה בקולו. "כל חיי תרמתי למדינה בהתנדבות, נתתי והקדשתי לה בלי גבול, וכעת אני צריך אותה", הוא ספק מסביר ספק מנסה לשכנע. על השולחן במשרדו מונחים אותות הוקרה ממדינת ישראל על תרומתו לאורך השנים ולצידן תמונות עם ראשי ממשלה בעבר. תמונה מצהיבה מגלה את ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, עומד בלב בגן ילדים גרמני. מרלון, הבן, מביט בתמונה ומחייך: "אבא ורבין היו חברים קרובים, וכשרבין הגיע לבקר בגרמניה, אבא התעקש להראות לו את גן הילדים שלי". מרלון משתתק לרגע וקולו מרצין מעט. "רבין היה זה שהפציר באבא להקים מלון".

השכנועים של רבין צלחו, ולאחר שנים ארוכות בהן טסלר גייס כספים עבור המדינה, הוא החליט להקים בה עסק משלו. הוא סייר בארץ ובחר בשטח מבודד, נטוש למראה, בקצה העיר אילת. "אמרו לי שאני משוגע, שבמגרש הזה אין מים ואין תשתיות ואין דרך סלולה, אבל היה לי חזון והחלטתי לממש אותו, דווקא במקום נטוש, דווקא על הגבול, דווקא בעיר הדרומית ביותר. זו לא הייתה החלטה קלה, והיא לא נעשתה משיקולי רווח, אלא מתוך ציונות בלבד". להקמת המלון טסלר לווה מהבנק 40 מיליון דולרים, והשקיע עוד 30 מיליון מכיסו. המדינה העניקה סובסידיות בשווי 25 מיליון דולרים נוספים. לאחר ארבע שנות בנייה, נחנך ב-1992 מלון הנסיכה על חוף הים האדום, 200 מטרים מקו הגבול, ובו 420 חדרים, בריכה רחבת מימדים, גנים מזמינים ומגרשי ספורט. ממלונות הפאר הראשונים בישראל.

מרלון היה נער צעיר בתקופת הזוהר של המלון, אך הוא זוכר היטב את אורחיו: איש העסקים מעולם האופנה בפריז, שביקש לחתן את בנו והוציא קרוב למיליון דולרים בסוף שבוע בודד באילת. הוא מספר כיצד התרגש כשכוכבי דרמת הנעורים "בוורלי הילס 90210" התארחו במלון, ועל הרושם שהותירו בו האוליגרכים הרוסים שהקפידו להופיע מוקפים בדוגמניות צמרת.

המלון הקפיד לארח גם את הסצנה המקומית, והבמה המפוארת שהותקנה על גב ההר ידעה הופעות רבות: הקומיקאי צביקה הדר מספר שאחת ההופעות הראשונות שלו כ"ז'וז'ו חלסטרה", התקיימה במלון הנסיכה, בערב אחד עם להקת אתניקס ואייל גולן, אז זמר בתחילת דרכו. "זה היה מקום נפלא, הופענו מול אלפי אנשים, באחד המקומות היפים בארץ", נזכר הדר. "ככה נחשפתי למלון בשנותיו הראשונות".

במרוצת השנים הפכה הנסיכה ליעד התיירותי המועדף עליו. "בכל שנה ביום עצמאות היינו מגיעים כל המשפחה והחברים לבילוי במלון השקט, שמרוחק מהמולת העיר. הפכנו לחבורה שהכירה שם, והייתה ביננו תחושה חמה ומשפחתית, קצת כמו המלון של פולטי", הוא מזכיר בקריצה את הקומדיה הבריטית הפופולרית שעלילתה מתרחשת בבית מלון. "הנסיכה הפך אצלנו למושג, הילדים לא שואלים מתי נוסעים לאילת, אלא מתי נוסעים לנסיכה".

בין האורחים הקבועים הופיעו בנוף האילתי גם שחקני מכבי תל אביב בכדורסל. "אני זוכר את הרעש הרב סביב הפתיחה של המלון", אומר שחקן הקבוצה דאז, עודד קטש. "הייתה סביבו תכונה רבה והוא עורר התרגשות גדולה. הגענו למלון כקבוצה והוא היה מרשים, בנוי לתוך ההר. בהמשך אף הגעתי עם בת הזוג שלי אז, והתארחנו ברוחב לב בסוויטה יפהפייה".

הסוויטות במלון עוצבו בהקפדה יתרה, לפי נושא: סוויטה בסגנון רוסי, סוויטה סינית, סוויטת ירח דבש וכדומה, ולכל סוויטה יובא ריהוט אותנטי-מקורי מארצות שונות. המראה החריג של חדרי המלון הפך אותו לא אחת לאתר צילומי סרטים וסדרות אטרקטיבי. כך, למשל, צוות ההפקה של אופרת הסבון "כסף קטלני", ששודרה בשנות ה-90 בישראל, התגורר חודש ימים במלון. הסדרה שעסקה במערכות היחסים בין משפחות הון, נזקקה לתפאורה מושקעת בעל מראה יוקרתי, ומלון הנסיכה התאים.

כוכב הסדרה, נתי רביץ, היום שחקן תיאטרון הבימה, מספר שההפקה לא חסכה במשאבים. "לכל שחקן היה חדר משלו במלון והוטסנו מתל אביב לצילומים לפי הצורך. המלון היה מפנק, והעיצוב פורץ דרך ויוקרתי, כל פרט ופרט בו מוקפד, וזה שירת את התפאורה של הסדרה. המלון הציב סטנדרט שלא נראה קודם בארץ", הוא אומר.

הניצבים לסרטים והסדרות היו על פי רוב עובדי המלון. מנהלת הקבלה הוותיקה, אורלי אילת, שעבדה במלון בעשור הראשון לקיומו, מספרת שהשתתפה כניצבת בסצנות רבות, וזו זכורה לה כתקופה היפה בחייה. היא נזכרת איך דה-נירו הוברח לסוויטה הנשיאותית ובקושי ראו אותו במלון, כיצד ביקשה מרקדן להקת צ'יפנדייל'ס, שהתארחה בארץ, תמונה למזכרת ובאחד הביקורים של איש עסקים אמיד הושאר על דלפק הקבלה טיפ של מאה דולרים. "האורחים במלון נראו אחרת, התלבשו אחרת, כמו בסרטים, ואנחנו אהבנו לעבוד במקום כזה והיינו צוות מגובש ועד היום אנחנו שומרים על קשר". היא נזכרת.

אילת מוסיפה, שבסוף כל משמרת הלכו יחד למועדון ה"קינגס", לבלות עם האורחים. המועדון, שהציעה רחבת ריקודים וקריוקי ברוח התקופה, הפך ליעד פופולרי בפני עצמו. טסלר ייבא את הקונספט היישר מבירת יפן, והשקיע בעיצוב המועדון 2.2 מיליון דולרים. "המועדון הפך להצלחה אדירה בן לילה ואנשים נלחמו להיכנס", הוא אומר ומחייך חיוך עצוב של סיום התקופה. "לאנשים היום כנראה אין חשק לרקוד".

אבל לא רק תום עידן הדיסקו גזר את דינו של ה"קינגס", אלא בעיקר האינתיפאדה השנייה ששינתה את פני העיר. המלונות שהיו בשיא פריחתם, וידעו תיירים מרחבי העולם, הפכו מאז שוממים. כבר 13 שנים שבאילת לא הוקם בית מלון חדש. לפי הנתונים של התאחדות המלונות באילת, שנת 2,000 הייתה האחרונה לקלוט גלי תיירות חוץ בהיקפים רחבים. בסיום עונת החורף ההוא נרשמו 45 טיסות שבועיות ישירות מאירופה לאילת שהכניסו כ-170 אלף תיירים בעונה. בשנים שיבואו, הטיסות השבועיות צנחו למספר חד-ספרתי, ובחורף האחרון נרשמו חמש טיסות שבועיות בלבד.

המאבק על מקורות הפרנסה הוביל את בעלי המלונות לחפש פלח שוק חדש, ולהציע עסקאות מוזלות לוועדי עובדים וקבוצות. האורחים החדשים שינו את פני התיירות באילת והמבצעים המוזלים פגעו בהכנסות המלונאים. מנכ"ל התאחדות המלונות באילת, שבתאי שי, מסביר ששוק תיירות הפנים מוגבל וזוהי טעות אסטרטגית להסתמך רק עליו. אבל שי אופטימי, על אף השנים הקודרות ולדבריו כבר בעונה הקרובה צפוייה פריצת דרך משמעותית. לפי הנתונים שברשותו בחורף הקרוב יכנסו 22 טיסות לאילת "זה מספר שלא נראה כאן מאז שנות ה-90", הוא מספר בהתלהבות ומסביר את הסיבה: "ממשלת ישראל מעניקה 45 אירו עבור כל מושב בטיסה שנתפס, והתאחדות המלונות מוסיפה עוד 15 אירו, וזה תמריץ משמעותי".

אך זו לא הסיבה היחידה. כניסתן לשוק של חברות הלואוקוסט מבטיחה שיירה אווירית בשמי אילת. החל בנובמבר הקרוב חברות תעופה כמו פגסוס הטורקית, ריינאייר האירית, גרמניה איירליין הגרמנית, מונרק הבריטית ופינאייר הפינית יפלחו לראשונה את שמי העיר. "מדובר על כ-70-60 אלף תיירים בעונה, וזה נתון מדהים", מסביר שי, ואם המצב הביטחוני לא יהרוס, אנחנו צפויים כאן לשינוי דרמטי" .

גל התיירים החדש תופס את אילת מוכנה. מנכ"ל תאגיד התיירות בעיר, יוסי חן, פורס תכניות לעוד 4,000 חדרי מלון עד שנת 2020. לדבריו, כיום יש באילת 12,500 חדרי מלון והנסיכה מהווה כמעט חמישה אחוזים מבין מלונות הפאר בעיר. "דווקא בעונה הזו, יותר מתמיד, אנחנו זקוקים למלון מתפקד", הוא אומר.

אבל אם לא יהיה שינוי משמעותי, בעונת החורף הקרובה מלון הנסיכה לא יקח חלק בשמחה המשתרגת בעיר. הסמל הזוהר של שנות ה-90, יעמוד במערומיו ו-400 מעובדיו ישלחו לביתם. סגירת המלון תבשר את סופה העצוב של פרשה שהחלה לפני ארבע שנים, אז חברת לקסן הישראלית, בבעלות משפחת טסלר, נקלעה לקשיים כלכליים וחובות לבנק. לאחר מכירת נכסי החברה, עמד החוב על 160 מיליון שקלים ומשפחת טסלר החליטה לייעל את העסק היחיד הרווחי שנותר להם, מלון הנסיכה, ולמנות לו חברת ניהול. כך נחתם הסכם עם רשת ישרוטל: המלון יישאר בבעלות חברת לקסן, ואילו הניהול והמיתוג יעברו לרשות ישרוטל.

אבל העסקה נכשלה במבחן הרשות להגבלים העסקיים, שטענה שאם רשת ישרוטל תחזיק במלון נוסף בעיר, ייווצר "דואופול" - שליטה רחבה של שתי חברות על נתח גבוה מהמלונות בעיר - רשת ישרוטל ורשת בתי המלון פתאל. הרשות להגבלים עסקיים הורתה לטסלר למצוא חברה אחרת לניהול המלון, לא יאוחר מאוקטובר 2015, אולם הבנק סירב לכל הצעה שניתנה ומינה כונס נכסים למלון כנגד החוב. בעוד כשבועיים צפוי המכרז על מכירתו להסתיים ובאוקטובר המלון יופקע מידיו של טסלר ויימכר. המשמעות הצפויה היא פיטורי 400 עובדים והשבתת המלון לפרק זמן לא ידוע אלא אם המדינה תתערב.

נכון לעכשיו, טסלר ובנו נושאים עיניהם אל ועדת הכלכלה, שנדמה שהעניקה להם מעט אופטימיות: בתם הדיון השבוע הוחלט לבחון הענקת רשת ביטחון בדמות ערבות, או הלוואות חלופיות מהמדינה ופניה למחלקת המחקר של הכנסת בבקשה לבחון האם אכן קיימת סכנה לתחרות המחירים, במידה וישרוטל תישאר. במהלך הדיון הרשות להגבלים עסקיים הפכה למטרה נוחה וחטפה את מירב הביקורת. חברת הכנסת נאווה בוקר, שיזמה את הדיון, הטיחה האשמה קשה מול נציגת הרשות להגבלים עסקיים "נראה שהנציגים פה החליטו לעשות סיכול ממוקד וזהו, לא מעניין אותם כלום", אמרה ודבריה עוררו סערה, והיא מיהרה לבקש שימחקו מהפרוטוקול.

עם זאת, כשהסתיים הדיון, הוחלט בוועדה לפנות לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיויד גיל?ה, ולבקש הארכת נוספת לרשת ישרוטל ובדיקה מחודשת של החלטתו. גילה, מצידו, מסרב להתרגש. בהתייחסות ראשונה לתקשורת מאז הגיש התפטרותו הוא מסביר את התנגדותו, ועומד איתן מאחורי החלטתו. "האחריות שלנו היא לעצור עסקאות שפוגעות בצרכן הישראלי, אם בכל פעם נסטה מדרכנו רק כי איש עסקים כזה או אחר נפגע, נחטא למטרה שלנו, נחטא לחוק, נחטא לחברה הישראלית. ברגע שאנחנו רואים שהצרכנים עתידים להיפגע, מתפקידנו להגן עליהם ולא על בעל הון כזה או אחר שפועל משיקולי רווח", אמר.

לדבריו, אלמלא יפעל באופן זה, התוצאות יגררו בעתיד ביקורת קשה אף יותר. "אם נאשר את העסקה עם ישרוטל, בעוד כמה שנים, כש-70 אחוזים מהשוק ישלט על ידי אותן שתי חברות, והמחירים יאמירו, יבואו וישאלו מי אפשר את הריכוזיות באילת ואיך רשות ההגבלים נתנה לדבר כזה להתקיים".

יכול להיות שהסוף כבר חתום. הסבך הביורוקרטי ינצח את היהודי מגרמניה, שביקש לברוא אגדה בקצה המדבר: המלון יתפרק מקסמו ויחזור להיות נכס נדל"ני קר, הבמה המפוארת על גב ההר תהיה לערימת קרשים בשממה והעיצוב היוקרתי ספוג הזיכרונות יעמוד למכירה. אבל כל עוד ליבה של הנסיכה הזו פועם, עוד יש סיכוי, כמו בכל הסיפורים המרגשים שנכתבו אי פעם על נסיכות, לסיום שמח.