נמצאה מצודת אנטיוכוס ששלטה על בית המקדש לפני כ-2,000 שנה

קטעי ביצור שהתגלו לאחרונה בחפירות עיר דוד שבירושלים, כמו גם אבני קלע וראשי חיצים, סיפקו הוכחות שמדובר במבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ובית המקדש, ושהוכנע לבסוף על-ידי החשמונאים ב-141 לפנה"ס

צלמים זמניים מורשים

תגלית מרתקת שנחשפה לאחרונה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, הביאה, ככל הנראה, לפתרון אחת החידות הגדולות בארכיאולוגיה של ירושלים: שאלת מקומה של החקרא היוונית (הסלאווקית) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש, ואשר הוכנע לבסוף על-ידי החשמונאים לפני יותר מ-2,000 שנים.


התגליות הארכיאולוגיות האחרונות בוואלה!:
שיפצו את הסלון בבית ומצאו מקווה טהרה בן 2,000 שנה
ותודה לנאס"א: כך פוענחה מגילת התנ"ך העתיקה
עדויות חדשות: האם נמצא קבר המכבים האמיתי?


חפירות חניון גבעתי נמשכות כבר עשור. עמותת אלע"ד, המתפעלת את הגן הלאומי, מממנת את החפירות הענפות במתחם, כשהחפירה מגלה ממצאים רבים ממגוון תקופות בירושלים.

במהלך 100 שנות מחקר ארכיאולוגי בירושלים עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו. חוסר ודאות זה, מקורו במיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בירושלים.

בחודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר דוד, להערכת החוקרים, עדויות למצודה: קטע של חומה מאסיבית, בסיס מגדל שמידותיו מרשימות (רוחבו כ-4 מ', ואורכו כ- 20 מ') ו"חלקלקה". ה"חלקלקה", שנבנתה בסמוך לחומה, היא אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה והיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. אבני קלע מעופרת, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות שהתגלו באתר, הם שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ'עצם בגרונה' של העיר.

עוד באותו נושא

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה

לכתבה המלאה
שרידי המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי. החקרא בירושלים (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)
ראשי חצים שעליהם הוטבע סמל שלטונו של אנטיוכוס - עדות לנסיונות לכבוש את המבצר
אבני קלע מעופרת וראשי חצים (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

המצודה חלשה על כל דרכי הגישה אל המקדש

המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפנה"ס, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.

לדברי הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ וש?לומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד.

"מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה".

החפירה בחניון גבעתי פתוחה לציבור הרחב, שמוזמן להגיע ולהתרשם מקרוב מהעבודות שבמקום.

עוד באותו נושא

האם סוף-סוף התגלתה העיר סדום בבקעת הירדן?

לכתבה המלאה
החשמונאים הכניעו את המצודה רק ב-141 לפנה"ס (צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully