פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שטיחים צבעוניים: מדריך לפריחה אביבית בישראל

      מתכננים טיולים בתקופת האביב ובחופשת הפסח? קבלו 11 פריחות ישראליות מקסימות, שיוצרות מרבדים מרשימים, שכדאי להביט בהם מקרוב להנאתכם

      פריחה עכנאי יהודה ואדי קלט (מערכת וואלה! NEWS)
      מרבדי פריחה גם במדבר יהודה. חרצית ועכנאי יהודה בוואדי קלט (צילום: זיו ריינשטיין)

      החורף השנה סיפק את הסחורה. גשמים ירדו בכמות נדיבה ובמרווחים נכונים המאפשרים פריחה מלבבת, ואכן זכינו למרבדי פריחה גם במקומות בהם היא נדירה: בערבה, בנגב ובבקעת הירדן.


      עוד טיולי פריחה בוואלה! תיירות:
      אתרי הפריחה שחייבים לבקר בהם בחורף
      זה הזמן לפרוח: עשרות מיני פרחים בכל הארץ
      לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב


      עונת הפריחה של הצמחים החד-שנתיים ה"מרשימים" בישראל קצרה מאוד ורובה מתרחשת בין פברואר לאפריל. הצמחים ממהרים לחנוט פירות לפני בוא העונה החמה, כי הרי זו המטלה שלהם - להספיק לייצר פירות וזרעים כדי להבטיח את הדורות הבאים. השיחים והעצים המתעוררים מתרדמת החורף מצטרפים לסימפוניית הצבעים המלבישה את הארץ ביופי אינסופי. אליהם נוספים גם צמחי בצל ופקעת.

      למתכננים לצאת לטייל בתקופת האביב צפויה חוויה פרחונית מקסימה. הנה כמה מהפריחות המרשימות שתזכו לחזות בהן.

      משפחת המצליבים

      רוב צמחי משפחה זו הינם חד שנתיים. כבודדים פריחתם אינה מרשימה במיוחד, אך כוחם במרבדים שהם מייצרים, לרוב צהובים. שלושת האחראים למרבדים הצהובים הם חרדל לבן, חטוטרן מצוי ואיסטיס מצוי.

      עלי רוב משפחת המצליבים ראויים לאכילה כשהם צעירים. בדרום ובבקעת הירדן פורח השנה בן שלח מצוי בסגול בהיר, במרבדים שלא נראו כאן כבר שנים רבות. בצפון ובכרמל יוצרים פרחי הכרמלית הנאה מרבדים ורודים יפהפיים.

      חרדל לבן (יח"צ)
      חרדל לבן (צילום: שרה גולד)

      חרצית עטורה

      זהו אינו פרח אלא תפרחת המכילה פרחים לשוניים מסביב לקרקפת ופרחים צינוריים במרכז (הצטיידו בזכוכית מגדלת ותגלו את הפרחים הללו). בארץ פורחים ארבעה מיני חרציות, רובם מהמין חרצית עטורה.

      נראה כי מקור השם חרצית מהמילה "חרוץ", שפירושו "זהב", שהרי החרצית צבעה זהוב ומזכיר את צבע הזהב. המקור בספר משלי (ט"ז, ט"ז): "קנה-חכמה מה-טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף".

      חרצית עטורה, גן לאומי חמת טבריה (רשות הטבע והגנים , עדנה עובד)
      חרצית עטורה (צילום: עדנה עובד)

      אחירותם החורש

      שיחים לוהבים באביב בצהוב לימוני בשפע פרחים "פרפרניים", המפיצים ריח נעים למרחקים. מבנה הפרחים הוא כזה שבשעה שמגיע חרק למצוץ צוף או לאסוף אבקה, מיד נוחתת על גבו ערמת אבקה העוברת יחד איתו לפרח הבא שבו מבקר החרק, וחוזר חלילה. כך מבטיח הצמח את ההפריה ויצירת הפירות.

      ניתן הפריחה הצהובה ניתן לראות ברוב חלקי הארץ, מהמרכז צפונה: בהרי יהודה, בכרמל, בגליל בגולן ואף בחרמון.

      אחירותם החורש (יח"צ , ד"ר רחלי עינב)
      אחירותם החורש (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      לוטם שעיר ומרווני

      שני מיני לוטם גדלים בארץ ושניהם שיחים של החורש הים-תיכוני, הפורחים מבאר שבע וצפונה בפרחים גדולים ומרשימים. לוטם שעיר בפרחים ורודים בעלי עלי כותרת מקומטים, ולוטם מרווני בעלי עלי כותרת לבנים. הפרח חי יום אחד בלבד ואז משיר את עלי הכותרת.

      האגדה מספרת על שני האחים לוטם: בכל שנה באביב הוזמנו כל הפרחים על ידי שר החורש לנשף גדול ומפואר בקרחת היער, וגם האחים לוטם. אח אחד טרח, גיהץ את חולצתו הלבנה בתשומת לב רבה, התרחץ, התגלח, התבשם, לבש את חולצתו הצחורה ויצא בזמן למסיבה. האח השני היה עצל ולא התכונן כראוי למסיבה, שאליה הגיע בחיפזון בחולצה מקומטת ולא מגולח. כשראה אותו שר החורש, גער בו בפני כל המוזמנים. הלוטם הסמיק מרוב בושה. מאז ועד עצם היום הזה ללוטם המרווני יש עלי כותרת צחורים ו"מגוהצים", ריחו נעים ופריו חלק, ואילו ללוטם השעיר יש עלי כותרת מקומטים, צבעם ורוד-סגלגל, כמעט ללא ריח ופריו עטור שערות.

      לוטם מרווני (יח"צ , שרה גולד)
      לוטם מרווני (צילום: שרה גולד)
      פרחי לוטם שעיר פורחים באביב (יח"צ , ד"ר רחלי עינב)
      לוטם שעיר (צילום: ד"ר רחלי עינב)

      חוטמית זיפנית

      אי אפשר להישאר אדישים מול עמודי הפריחה הגבוהים והמרשימים, המעוטרים בפרחים ורודים ענקיים של החוטמית הזיפנית. קוטר הפרח עשוי להגיע לכדי 14 ס"מ.

      החוטמית הינה בת למשפחת החלמיתיים, שאליה שייכת גם ה"חוביזה" הלוא היא החלמית המצויה. בשנים האחרונות פותחו זנים רבים בעלי גוונים שונים מלבן עד בורדו המיועדים לגינות הנוי. בגלל יופיה ושמה המוזר, הציע הבוטניקאי נגה הראובני מנאות קדומים לקרוא לה "ורד הקציר". החוטמית פורחת בהמוניה לאורך כביש 6, בכרמל, בשולי יערות בשומרון גליל ועוד.

      חטמית זיפנית (יח"צ , שרה גולד)
      חוטמית זיפנית (צילום: שרה גולד)

      אלה ארצישראלית

      אלה ארצישראלית היא התורמת העיקרית לצבע האדום בחורש הים-תיכוני בארץ. לבלוב העלים והענפים הצעירים אדום, וכזה הוא גם צבעם של התפרחות, הפרי והעלים לקראת שלכת - הכל אדום עז וזוהר.

      העץ נפוץ באזורים שונים בארץ מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום, לרוב בפרטים בודדים. התפרחת היא מכבד עם אשכולות צפופים של פרחים זעירים, שביחד יוצרים פריחה אדומה מרשימה.

      פריחת אלה ארץ ישראלית (מערכת וואלה! NEWS , צילום: שרה גולד)
      פריחה של אלה ארצישראלית (צילום: שרה גולד)

      פרג אגסני

      פרג אגסני הוא צמח חד-שנתי הגדל בהמוניו בצפיפות בשדות, וצובע מרחבים גדולים באדום עז בסוף האביב. הגבעולים נושאים שערות זיפיות רכות. העלים נישאים על פטוטרות והם קירחים, פרט לשערות זיפיות לאורך העורק המרכזי.

      כל חלקי הצמח מכילים שרף צהבהב, הנוטף אם חותכים או תולשים אותם. למשפחה זו שייך גם הפרג התרבותי, שאת זרעיו פוגשים בעוגות פרג, אוזני המן או על גבי חלות השבת.

      פרג אגסני פורח מבאר שבע צפונה ברוב חלקי הארץ כיחידים ובקבוצות גדולות. אין אתרי פריחה מסויימים החוזרים על עצמם מידי שנה.

      פרג אגסני (יח"צ , שרה גולד)
      פרג אגסני (צילום: שרה גולד)

      נורית המים

      צמח רב-שנתי ממשפחת הנוריתיים, שפרחיו צפים על פני המים בשלוליות ובבריכות רדודות. שורשיו נטועים בקרקעית מקווה המים. פרחיהן לבנים עם מרכז צהוב. הצמח מכסה את משטח המים באלפי פרחים כמרבד.

      נורית המים נפוצה בבריכות בצפון מישור החוף, בעמקי הצפון ובעיקר בגולן. עקב צמצום בתי הגידול עם ייבוש מקווי המים בעקבות פיתוח - הצמח מוגן. חפשו אותם בשביל הגולן, ליד מאגרי מים ושלוליות חורף בגליל ובגולן. גם בכביש הצפון,
      מערבית לקיבוץ סאסא, ישנה בריכת חורף גדולה ליד מרעה פרות ובה גדלות נוריות מים רבות.

      נורית המים (יח"צ , שרה גולד)
      נורית המים (צילום: שרה גולד)

      כליל החורש

      הגוון הוורוד ארגמני של פרחיו וכמותם המרשימה על העץ מצדיקים את השם שניתן לו - כליל היופי של החורש. העץ מגיע לגובה של 10-3 מטרים. הפרחים ערוכים באשכולות, בשיא הפריחה העץ נצבע בצבע ורוד עז ובולט בין שיחי החורש הים-תיכוני. הפרחים אכילים וטעמם מתקתק. השם העממי של העץ הוא "עץ יהודה". יש מי שטוען, כי יהודה איש קריות הבוגד תלה את עצמו על העץ הזה.

      בימים אלה פורח כליל החורש בכרמל, בצומת גמזו, בהרי יהודה ושומרון, ביערות קק"ל, לאורך כביש 6 ובגליל. בנוסף, ניתן לראות את העצים הללו פורחים בגינות פרטיות ובגינון ציבורי.

      כליל החורש (יח"צ)
      כליל החורש (צילום: שרה גולד)

      מרווה משולשת

      המרווה הזו, כמו רוב בנות משפחת השפתניים, הינה שיח רב- שנתי בעל עלים בני שלושה עלעלים. היא פורחת בפרחים בצבע ורוד לילך חיוור.

      עלי המרווה מצויינים לחליטת תה, וכך קרה שהצמח כמעט נעלם מהנוף עקב קטיף מסיבי. מרווה משולשת היא צמח מוגן ואסור בקטיף. המטיילים בגולן, בגליל, בגלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה, שפלה, ובעיקר בכרמל יזהו אותה באביב.

      פשתה שעירה

      מי שמוסיפה "סומק ורוד" ללחיי הפריחה השופעת היא הפשתה השעירה. הצמח, ממשפחת הפישיתים, חד-שנתי שכיח, בעל פריחה יפה, מופיע במרבדים נרחבים וצפופים.

      מי שיחקור את הפרח, יבחין בפסים. הללו נועדו "להוביל" את האביקים למרכז הפרח שם מתרחשת ההאבקה. את סיבי הפשתה, ממנו אורגים את בדי הפשתן היוקרתיים, מפיקים מצמח אחר ממשפחה זו, ששמו פשתה תרבותי וצבעו תכלת.

      פשתה שעירה פורחת ברוב חלקי הארץ, חוץ מאשר בערבה ובאזור ים המלח. היא פורחת בלווית כל שאר הפרחים החד שנתיים, במקומות מוארים בשולי יערות, כמו בשולי יער בן שמן, בתל חדיד, ביערות הכרמל במקומות מוארים ולא סבוכים, בגלבוע ועוד.

      פשתה שעירה (יח"צ , צילום: שרה גולד)
      פשתה שעירה (צילום: שרה גולד)

      למידע נוסף ולהיכרות ידידותית עם צמחי הבר של ישראל
      גלשו לאתר צמח השדה.