מתחילה לי פריחה: מדריך לפרחי סתיו בארץ

עונת הסתיו היא הקשה ביותר. הקיץ ייבש את האדמה מהמים שנשארו וכל הטבע כולו מייחל לגשמים הראשונים עונה של מחסור. והנה, כמה מיני צמחים מעזים ופורחים. זה הזמן שבו מובטחים להם 100 אחוזים של האבקה. שלא כמו בחורף ובאביב, שאז יש הרבה פרחים, בסתיו ישנה מעט פריחה והמאביקים מוקירים כל פרח.


עוד על טיולי פריחה בוואלה! תיירות:
טיולי פריחה מקסים אל ריכוז החלמוניות הגדול בישראל
לוטם בריבוע: הפרחים התאומים של האביב
טיולי פריחה: עשרות מיני פרחים בכל הארץ
בא לי לצעוק אני פריחה: 10 פרחי אביב נפוצים


יתרון נוסף בפריחה המאוחרת הוא בהקטנת הסיכון לצאצאים - זרעים המכילים לרוב חומרי תשמורת עמילנים ושומנים שהצמחים מייעדים כתמיכה לנבטים הצעירים בראשית דרכם, הם מזון מועדף על נמלים, ציפורים ובעלי חיים רבים אחרים. האיחור בפריחה משמעו הקטנת משך הזמן שבו יהיו הזרעים חשופים לחסדי המלקטים. הפרחים שיצליחו לפרוח הם או אלו הגדלים על שפת המים (בני עשירים)' או אלו בעלי בצל ופקעת שחסכו אנרגיה בשנה שעברה (חסכניים)' או מינים של קיץ עמידים מאוד (בעלי חוסן פנימי).

אז מי פורח עכשיו ואיפה תוכלו למצוא אותם בטיולים שלכם? הנה מדריך ל-11 פרחי הסתיו הנפוצים בארץ.

החצב המצוי מסיים בימים האלו את הפריחה שלו. הוא אכן מבשר את בוא הסתיו והרי הסתיו בעיצומו, כבר כמעט חורף. החצב הוא צמח מוגן על פי חוק, בעבר היה מוגן רק בדרום הארץ ובצפון היה מותר לאסוף אותו. הרבה מורות וגננות התחילו איתו את שנת הלימודים בהיכרות עם הטבע.

האמת, שהוא מסתדר מצויין העלים והבצל מכילים ראפידות (מקלוני צורן מיקרוסקופיים) וחומר צורב ולכן העיזים והכבשים נוטים לדלג עליו במקומות המרעה. שדה עשיר בחצבים מלמד אותנו על כך שבעבר (ואולי גם כיום) היתה שם רעיה חזקה.

איפה תראו אותו: בכל הארץ, מהגולן, הגליל ועד מדבר יהודה והנגב.

החבצלת נזכרת בתנ"ך: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים", כך מתוארת היפהפייה בשיר השירים. לא אחת היופי אינו תומך אלא פוגע. גם במקרה הזה בצלים של חבצלות נאספו מחופי ישראל ונשלחו לגינות באירופה. בעבר ניתן היה למצוא חבצלות רק על המצוקים, אולם בימנו אנו הן מעזות ויורדות לחוף.

זהו צמח בעל בצל שמפתח פרחים גדולים ומרשימים, הפורחים לפנות ערב. הפריחה מכוונת בין השאר לרפרפים - פרפרי לילה - ועל כן הבחירה הקפדנית במועד הפריחה שבו עצמת הרוח נמוכה ביותר - בסתיו, לפנות ערב. את העלים שייפרנסו את הבצל תגדל החבצלת בעונת החורף.

איפה תראו אותו: בעיקר לאורך חוף הים, בשפלה ובשרון.

שני מיני נרקיס גדלים בארץ בר: נרקיס מצוי ונרקיס סתווי. בעבר קראו לו נרקיס אפיל, אבל הפריחה העדינה שלו מבשרת על הסתיו, ומכאן התיקון בשם. הוא עדין וקטן יותר מהנרקיס המצוי. הצבעים של הנרקיס הם לבן וצהוב. מלבד הצבעוניות, מגייס הנרקיס לטובת עצמו גם את ריחו. ריח הפריחה של הנרקיס הוא מהערבים ביותר בטבע. עצמת הריח מתעצמת לקראת סוף היום - מה שמלמד על האבקה על ידי פרפרי לילה. אלו, כידוע, נמשכים לפרחים בהירים וריחניים. ב

עבר היו מפיקים מהנרקיס בשמים בתהליכים מסובכים של זיקוק מהפרחים. העבודה חייבה הרבה פרחים והרבה עמל לקבלת טיפות של בושם. כאן החלה המסורת של מחירם הגבוה של הבשמים, שהמשיכה לפיתוח הטכנולוגי שאפשר לחקור את המבנה הכימי של מולקולות הריח ולייצר אותן באופן סינטטי. פחות רומנטי ויותר יעיל, עדיין יקר.

הנרקיס נקרא על שמו של נרקיסוס, אל יווני שהתאהב בעצמו ואף אחת מפיות היער לא היתה ראויה לו (לדעתו). סופו שהוטלה עליו קללה, שמה שעשה לפיות יעשה לו - הוא התאהב וניכסף לעצמו כל כך עד שצלל אל דמותו המשתקפת וטבע בנהר. למרות הסימפטיה הרבה שאני רוכשת לאוהבות שבורות לב, לטעמי, העונש שהוטל עליו היה מוגזם. כך או כך, במקום שבו צלל עלה צמח יפהפה, וזו דרכו של הטבע להקנות חיי נצח.

איפה תראו אותו: בגליל ולאורך חוף הים ובשרון. למשל, מעגן מיכאל ובשמורת חוף הבונים.

כדן קטן פרחים, ביחד עם בן חצב סתווני נקרא אצלנו "פעמוני גשם", שם של ילדים, כיוון שהוא פורח בסתיו רגע לפני או רגע אחרי הגשם הראשון. מקור השם כדן הוא בצורת הפרח. עלי הכותרת מאוחים ומצטררים לקראת הקצה ויוצרים צורה שמזכירה כד, כד חרס אם תרצו.

הפרחים ערוכים בתפרחת והתפרחות צפופות וסגולות מושכות את תשומת ליבנו ותשומת ליבם של המאביקים. הצבע הסגול מצוי אולם בנוף של הפרחים שלנו נפוץ פחות מאשר צהוב או אדום או אפילו לבן, עוד מוקד ענין לפרח.

איפה תראו אותו: נפוץ מאוד בחורבת מלח ליד בית חנינה.

בן חצב סתוני מתחיל את עונת הגידול בניצול המשאבים, שעמל לאגור בשנה שעברה ומבזבז אותם על עמוד תפרחת. רק אחר כך הוא מוציא לאור את העלים, שיכינו את הבצל לקראת השנה הבאה עליו לטובה.

ואם החמצתם את ראשית הפריחה - אל תתייאשו. בדרך כלל בן חצב סתווני מקיים מחזור פריחה נוסף, לאחר שהעלים הירוקים הציצו. במקומות רבים פרחי בן חצב סתווני יוצרים משטחי פריחה עדינים ורודים-סגולים ומבשרים את בוא הסתיו.

איפה תראו אותו: נפוץ מאוד בכרמל וחוף הגליל.

הטיון הדביק הוא צמח רב שנתי ממשפחת המורכבים, הפרח הוא מורכב קלאסי, פרחים לשוניים, פרחים צינוריים, צהוב. הזרעים בעלי ציצית נפוצים ברוח. הטיון הדביק, כשמו כן הוא, העלים והגבעולים דביקים ולא נעימים למגע, הריח עז, כמו שפעמים קורה אצל משפחת המורכבים ולפעמים בסוף הקיץ. זהו צמח קצת אלים - העלים והגבעולים מכילים שמנים אתריים שפועלים נגד חיידקים, פטריות ובעלי כושר עיכוב נביטה וצמיחה של זרעים שונים.

טיון דביק הוא הצמח המסור של סוף הקיץ, הוא מתחיל לפרוח ביוני וממשיך בנובמבר ובדצמבר כאשר כמעט כל פורחי הקיץ התייאשו ויבשו. הפריחה המאוחרת קשה בקיץ החם של מזרח הים התיכון, שכן הפריחה היא בזבזנית במים ובמשאבים ועלי הפרח אינם מבצעים פוטוסינתיזה כמו עלים אחרים בצמח. כמו בכל מערכת כלכלית, הרי שהליכה נגד הזרם ובניגוד למקובל, שכרה בצידה: המאביקים כולם מתפנים לטפל אינטנסיבית בפרחי הטיון, ועל אף שריחו אינו מהמם וגם היופי של הצמח לא מדהים, תמיד נמצא אצלו דבורים ומאביקים נוספים. הטיון נחשב לאחד מפרחי הדבש החשובים, שכן הוא מאפשר לדבורים להחזיק מעמד עד לראשית החורף לגשמים ולפריחה של המינים מקדימי הסתיו.

איפה תראו אותו: בכל הארץ. בגליל התחתון נמצא לרוב בנחל צפורי ומאוד נפוץ גם בשולי כבישים ולא רק על גדות נחלים.

הכרכומיים הם בת משפחה של משפחת האירוסים. בניגוד לאירוסים, הפרחים שלהם בעלי סימטריה מעגלית ועל כן לא הצורה, אלא המספרים של אברי הרביה והמבנה של הבצל משייכים אותם למשפחה. פרחים מרשימים בנוף, מועשרים בקני שורש או בבצלים אוגרי מזון ונעלמים בקיץ, אפשר לקרוא לזה סוג של חופשה. חינם הקולינרי של הכרכומים הוא בצלקת העשירה שלהם, הצלקות של מינים מסוימים נאספות ומשמשות כתבלין.

בשיר השירים, פרק ד' מונה המאהב את מעלותיה של האהובה ומתאר את ריחה הטוב בפסוק 14: "נ?ר?ד?? ו?כ?ר?כ??ם, ק?נ?ה ו?ק?נ??מו?ן, ע?ם, כ??ל-ע?צ?י ל?בו?נ?ה; מ?ר, ו?א?ה?לו?ת, ע?ם, כ??ל-ר?אש??י ב?ש??מ?ים". אין לדעת אם בתאור הכרכום התכוון המשורר אל אחד ממיני הבר הגדלים אצלנו או אל כרכום תרבותי, שהיו מגדלים אותו כדי להפיק ממנו את התבלין הצהוב שעד היום אפשר לרכוש אותו בשווקים עונה לשם "כורכום".

איפה תראו אותו: נגב והרי אילת, בעיקר בבורות לוץ לפני מצפה רמון.

היא אחד הגיאופיטים המהוללים שלנו, משתייכת למשפחת הנרקיסיים, נראית כמו סתוונית וכמו כרכום אבל צהובה. צהובה-צהובה, כמו שהמאביקים אוהבים, בעיקר הדבורים הגדולות והפרפרים שמאביקים אותה.

בישראל היא גדלה במספר מועט של אתרים ובצפיפות. אני היטב זוכרת את הפליאה שלי, כשהגעתי לטורקיה בפעם הראשונה וראיתי את הכמות של החלמוניות שם. לא בכדי, ישראל היא בגבול התפוצה של המין ועל כן לשמירה על אוכלוסיית השוליים חשיבות רבה מבחינת הדינמיקה של המין. שאפ?ו לשומרי הטבע ושאפ?ו למבקרים המסורים, שאוהבים אותה ומקפידים לבקר לפחות פעם בשנה.

איפה תראו אותו: מצפון ועד דרום: רכס חזקה בגולן, שביל סובב פסגה בהר מירון, שביל החלמוניות בירוחם, ביער יתיר, להבים ועוד.

אחילוף צר עלים פורח בחודש אוקטובר ונובמבר. הוא עולה מהאדמה היבשה באופן בלתי צפוי. הפריחה לא שגרתית ואופיינית למשפחה. מתחל, עלה גדול שעוטף את התפרחת, והתפרחת עצמה שהיא חבויה במתחל היא מלכודת לזבובים.

הריח, לרוב ריח של פרומונים, ריחות של נקבות או ריח של נבלה הזבובים נכנסים פנימה מחליקים ומתקשים לצאת רק לאחר שבוצעה ההאבקה המתחל נפתח והם משתחררים כדי ליפול שוב לאותה מלכודת.

איפה תראו אותו: בכל הארץ כמעט, בעיקר במישור החוף באדמות חול וכורכר.

הסתווניות קיבלו את שמן כיוון שהן פורחות בסתיו. ואם הזכרנו את המוזרויות של האחילוף, גם הפרחים של הסתווניות אינם שיגרתיים. צנועים מאוד, אברי הרביה השחלות וחלקו התחתון של הפרח נשארים מתחת לפני האדמה, רק חלק מעלי העטיף קצות האבקנים והצלקות עולים למעלה. בהמשך, עם ההבשלה, יעלה עמוד הנושא את הפרי והזרעים על פני האדמה במטרה להפיץ אותם.

סתוונית היורה, פורחת בסתיו, העלים ממהרים לצאת ולעיתים קרובות אפשר לראות את השילוב של עלים ופריחה זה לצד זה, מין נפוץ שמופיע בקבוצות גדולות.

סתוונית התשבץ היא אחת הסתוניות היותר יפות שגדלה אצלנו. מין נדיר שגדל בחרמון. כל חובב בוטניקה שמכבד את עצמו חייב שתהייה לו לפחות תמונה אחת שלה. הסתוונית זכתה לשמה המיוחד בשל הכתמים על עלי העטיף שלה, מעין תשבץ בין הכתמים הסגולים לכתמים הלבנים.

איפה תראו אותם: סתוונית היורה - נפוצה מאוד בכרמל. סתוונית התשבץ - בגולן, בעיקר ברכס חזרה (בשנית).

שנית גדולה היא שיח מרשים הן במידותיו והן בצבעוניות שלו. הפרח גדל על שפת הנחל או על גדות המעיין ועל כן יכול להרשות לעצמו לפרוח בסוף הקיץ ולמשוך אליו את כל המאביקים. השם שנית, מתייחס לצבע, למרות שלכל הדעות הצבע שלו ורוד ולא אדום, כמו שמקובל לחשוב שצבע השני הוא.

ההאבקה של השנית מעניינת, כיוון שיש שלוש צורות של פרחים (הטרוסטיליה), ולמרות שהם אותו מין ביולוגי הם נבדלים בגובה של איברי הרביה. יש שלוש קומות (גבוהים, נמוכים ובאמצע) של אבקנים ועמודי עילי. הפרייה מתרחשת רק בין אבקנים לצלקות באותו הגובה. לא כל כך שיוויוני, אבל מונע הפרייה עצמית, שבלעדיה הפריחה וכל הטררם סביבה מתייתר...

איפה תראו אותו: בגליל, עמק הירדן, בשרון, בשפלה וגם בשמורת אפק בגליל המערבי.

ד"ר רחלי עינב היא בוטנאית ואקולוגית המתמחה בטבע של ישראל, בחי ובצומח, ביבשה ובים. מנהלת חברת יעוץ סביבתי Blue Ecosystems עורכת תסקירי השפעה על הסביבה, חוות דעת וייעוץ בנושאי שמירת טבע. לתגובות - ואשמח לקבל - ניתן ליצור קשר באימייל.