שאיבת מים מבאר היא ה"אפליקציה" הכי מגניבה שפגשתי מזה זמן רב. ואפילו לא צריך וויי-פיי: מספיק לזהות מרחוק את הבאר, לרוץ אליה כמו משוגעים (כמו שילדים רצים כשהם מריחים מים בטבע), להשליך פנימה את הדלי הצמוד שקשור לחבל ארוך, לשמוע את ה"בלופ", למשוך בכוח את הדלי המלא, ולרוקן אותו בחזרה לבאר.
ככה אלף פעמים. לפחות.
כי ילדים, כך מסתבר, אוהבים לחזור על פעולות כיפיות שוב ושוב. ושוב. למעשה, בחיים שלי לא ראיתי את שני הקטנים האלה כה ממוקדי מטרה, כה מרוכזים. לכו תדעו, אולי היה ריטלין במים.
עוד טיולים למטייל העצל:
פתח תקווה הסודית: טיול עירני בעיר מנומנמת
דו-שיח בנחל שיח: לדבר אל המעיין
בכל מקרה, יש בשאיבת מים משהו טבעי, בסיסי, אותנטי. חיבור אמיתי לטבע ולסביבה - בדיוק כמו שאר ההפתעות שממתינות לכם בשמורת נאות קדומים. למה אני מתכוון? הנה דוגמה: בטיול רגיל בשטח, אתם פוגשים בשרידי גת קדומה, חולפים לצד בורות מים, נעלמים לצד שדות חיטה. רואים וממשיכים הלאה. לעומת זאת, כאן אתם אשכרה מפעילים את מתקני הגת, שואבים את המים וטוחנים את גרעיני החיטה באמצעים קדומים. בקיצור, מלא אפליקציות ממתינות לכם פה. וכל זאת, מבלי ליפול לקלישאות לונה-פארקיות מנצנצות וחסרות תוחלת.
ועוד נקודה למחשבה, לפני שמתחילים: כאן גיליתי שילדים יודעים להפעיל כלים חקלאיים קדומים על פי האינטואיציה. לא צריך חוברת הדרכה או דפדפת סטייל איקאה. כי את המתקן המוזר הזה, ששואב מים מאגם גדול אל תוך בור איסוף באמצעות בורג ארכימדס ענקי - הם הפעילו כאילו הרגע יצאו מסט של סרט תנ"כי.
מי את, חרחבינה מכחילה?
אז לאן בעצם הגענו? בשולי יער בן שמן, קצת לפני העיר מודיעין (אם אתם מגיעים מתל אביב), שוכנת נאות קדומים, שמורה שנועדה לשמר את הנופים המקראיים. על שטח של כ-2,500 דונמים תמצאו גבעות יפות ונמוכות, שבילי הליכה מהנים, שפע של מתקנים חקלאיים קדומים, בריכות מים מנצנצות ומגוון אדיר של צמחי ארץ ישראל שנשתלו פה.
באתר האינטרנט של האתר נכתב כי השמורה מתהדרת ב-624 מינים וזני צמחים. לא ספרנו, אבל כן, זה די מרגיש 624.
בכניסה מקבלים דפדפות עם תיאורי מסלולים ומפות, וגם מגדיר צמחים, הנעזר בשילוט זעיר המצוי לצד הצמחים השונים. כך למשל גילינו את החרחבינה המכחילה - מה שגרם לי לתהות: מי אתם, אנשים מוזרים שיושבים בוועדות האלה של שמות הצמחים?
עוד טיולים בארץ בוואלה! תיירות:
טיולי מים בישראל: בדיוק מה שצריך בקיץ
טיול לאורך נחל הירקון: ברגל, ברכב או באופניים
הסיפורים שמחוץ לחומות: טיול אחר בירושלים
כך או אחרת, העושר הבוטני הזה מסמל במידה רבה את החיבור הקדום בין מי שהתהלכו כאן בימי המקרא לבין צמחי הארץ, ששימשו לא רק למאכל, אלא גם כתרופות, תבלינים, פולחן, טיפוח ומה לא. ואם כל זה נשמע לכם תנכ"י מדי, אתם צודקים. מה זה אומר? שפה לא תמצאו היפסטרים תל אביביים. מצד שני, גם אין פה גם אנשים שיודעים מה זה היפסטרים. כך שהתמונה די מתאזנת.
אה, ויפה פה. במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שהחום הגדול צורב את הכל, וגם בשעות בין הערביים, כאשר הכל מפוייס ויש אפילו הזדמנות לתפוס בריזה מקרית שהגיע ממערב.
טבע, נאות
בשמורה מתפתלים חמישה מסלולים מסומנים היטב בצבעים שונים, ואם תצטיידו במפה שיציעו לכם בכניסה, אין סיכוי שתתברברו. מצד שני, כאשר מתברברים, מגיעים למקומות נפלאים. כמו, למשל, המתחם ההזוי הזה שנקרא "תערוכת הסוכות", ובו שפע של מבני מגורים ארעיים בסטייל של פעם. זהו אולי מגרש המחבואים הכי מגניב בין תל אביב לירושלים. ולקינוח: בשולי המתחם הזה נמצא בית זעיר על עץ, שסולם גבוה מוביל אליו. הבית הזה כה קטן, עד שהוא מספיק לילד אחד בלבד. ילד שיעלה לשם ובחיים לא יסכים לרדת (אלא אם תפתו אותו עם באר מים נוספת).
המסלול הכחול (2.5 ק"מ) יביא אתכם אל גורן יפה שבה כלים חקלאיים כמחרשות, כלי דיש ואבני ריחיים, אל בית בד פוטוגני שעצי זית עוטפים אותו, אל גת ואל עמק רומנטי העונה לשם "גיא שיר השירים". גם המסלול הירוק (3 ק"מ) יפגיש אתכם עם גורן ובית בד, אבל גם עם שפע מרשים של עצים וצמחים, בהם ארבעת המינים ושבעת המינים, שתי בריכות מים יפות שכיף לתפוס לצדן זולה נעימה, והמון נוף משכר.
המסלול הלבן (2 ק"מ) מתהדר בכמה בורות מים. למעשה, ברחבי השמורה התגלו 45 בורות מים קדומים, וכאמור, אחדים מהם עדיין פעילי וניתן לשאוב מהם, תוך הקפדה על אמצעי זהירות והשגחת מבוגר. במסלול הזה גם תמצאו בית בד, רובע מגורים קדום מימי בית שני וגם מקווה טהרה החבוי במערה. במקום אף ישנו מסלול מעניין שנושאו "תפיסות אקולוגיות בתנ"ך", ובו בורות מים וטחנת קמח ששוחזרה על פי טכנולוגיה קדומה. כל חמשת המסלולים מעגליים וקלים יחסית.
ומחשבה לסיום
כיאה לשמורה שכל-כולה סיפורי מקרא, המקום סגור בשבת. עבור מטיילים רבים, זה נראה כמו חסרון, אבל העניין הזה הופך את נאות קדומים לפינה הסודית שלי ושל הילדים בימי שישי בבוקר.
"ומה עם הגן ובית הספר?" נוזפת בי אחת המורות של הגדול שוב ושוב כאשר אני מעלים אותם לעיתים בשישי בבוקר לטובת טיולים. אני מסביר לה שעם כל הכבוד למערכת החינוך (ויש כבוד), בשעה אחת בטבע הילד לומד גיאוגרפיה, טבע, מדע, היסטוריה ותנ"ך יותר מאשר בחודש שלם של לימודים בכיתה. אמרה לי שאני מדבר שטויות. אז אמרה. נראה אותה שואבת 10 ליטר מים מהבאר תוך שש שניות.
מודיעין שלום
איפה זה: נאות קדומים נמצאת בין תל אביב לירושלים, על כביש 443, במרחק דקות ספורות ממחלף מודיעין על כביש מספר 1. לאחרונה בוצעו שינויים בנתיבי הנסיעה, ולכן מומלץ לסמוך יותר על שלטי ההכוונה בדרך מאשר על תוכנות הניווט.
מתי פתוח: השמורה פתוחה בימים א'-ה' בשעות 8:30-16:00 ובימי שישי עד 13:00. אפשר לשהות כאן עד שעת השקיעה. בשבת סגור.
כמה זה עולה: דמי כניסה: 25 שקלים למבוגר, 20 שקלים לילד. חלק מהמסלולים נגישים לעלות ילדים ולכיסאות גלגלים. בחגים ובמועדים מיוחדים (כמו למשל בחופשת הקיץ) נערכות כאן פעילויות וסדנאות שונות לכל המשפחה. שווה לברר מראש. טל': 08-9770777, אתר האינטרנט.
לא לוותר: תצפית במגדל ישעיהו לעבר נופי השפלה וביקור בטחנת הקמח החדשה ,ששוחזרה כאן ונחנכה לפני מספר שבועות.
לעשות רושם על החבר'ה: אני חייב לשלם חוב קטן לשפה העברית, כי בתחילת דבריי עשיתי לה עוול. אז נכון, יותר נחמד ומובן לומר "באר מים", אבל למעשה, כאן מדובר ב"בורות מים". מה ההבדל? בור מים נחצב כדי לאסוף ולאגור מי נגר עילי (גשם בעיקר). לעומת זאת, באר נחפרה בכדי להעלות מי תהום לפני השטח. הנה, למדנו משהו חדש.