כל הרומנים גנבים, כל המרוקאים עצבניים וכל הפולנים יושבים ורוטנים בחושך. מה היינו עושים בלי סטריאוטיפים? פשוט הולכים לאיבוד בים של מידע. אז מאחר שסטריאוטיפים זה נעים וכיף, איך אפשר בלי כמה דעות קדומות לגבי המטייל הישראלי? אז לכבוד ליום העצמאות, קבלו כמה קווים לדמותו של המטייל הישראלי המצוי.
עוד על המטייל הישראלי בוואלה! תיירות:
טיול בקרוואן: למי זה טוב והאם זה משתלם?
100 מדינות ב-9 שנים: יומנו של נווד ישראלי
אתרי קמפינג מומלצים בארץ: לא חייבים להביא אוהל מהבית
כל הסעיפים הבאים הם כמובן אמיתות מוחלטות, אבל תעשו בחוכמה אם תפקפקו בהן. הנה, מתחילים.
א' - אחווה
אחווה? מטייל ישראלי? לא בדיוק מה שציפיתם. אבל עם כל הציניות המתבקשת, אחווה היא חלק בלתי נפרד מהמהות של המטייל הישראלי - כל עוד הוא בשטח. נכון, הוא יוריד אותך מהכביש בפיתולים בין עכו לצפת, אבל על השביל - עולם אחר.
רק לפני כמה שבועות היינו בנחל עיון, במקום שבו נמתח מסלול קווי יפהפה. בזה אחר זה, הציעו לנו מטיילים טרמפ בחזרה לרכב שחיכה לנו בנקודת היציאה, כדי שלא נלך הלוך ושוב. ובלי שבכלל ביקשנו. עוד דוגמה? סעו לעין מבוע, בדרך שיורדת מירושלים לים המלח, ותגלו שכאן אין כזה דבר "המצב": חרדים מירושלים, היפסטרים מתל אביב וערבים מיריחו חולקים יחד מרחב קסום ויפה, ואפילו מעבירים את העראק מאחד לשני. אחווה, אתם יודעים.
ב' - בריכת מים
בריכת מים בטבע היא מה שנברא כשאוגרים מי מעיין. זה בתיאוריה. בתכלס, מדובר במשאת נפשו של המטייל הישראלי באשר הוא, לדורותיו. פסגות מושלגות אין לנו באמת, הרים שחותכים את העננים - אין, גייזרים רותחים - אין. מה יש? בריכות מים מן הטבע. וכל מטייל ישראלי שמכבד את עצמו מכיר בריכת מעיין סודית שרגל אדם לא טבלה בה. לפחות לא מאז שבוע שעבר.
ג' - גרביונים
אתם יכולים לקרוא לזה מכנסי רכיבה או מכנסיים מנדפי זיעה או שאיך שתרצו, אבל העובדה הבסיסית היא שרוכבי האופניים בשטח לובשים גרביונים. כי אם זה נראה כמו גרביונים, מרגיש כמו גרביונים וצמוד כמו גרביונים - זה גרביונים. והגרביונים האלה הם חלק מתרבות הצריכה שחודרת גם לטיולים ומרחיקה אותנו מהטבע הטהור. כי כמה אתה באמת יכול להתחבר לטבע כשאתה מצויד במוניטורים ששולחים את קצב הלב שלך הישר לפייסבוק. אז במקום לשעוט קדימה כמו רובוטים, שימו מכנס בד, תורידו הילוך, ופשוט תיהנו מהדרך.
ד' - דבק
הדרך הכי טובה לגרום למישהו להיצמד אליך היא לנסות להתרחק ממנו. תפסתם דיונה פרטית מדהימה בחולות ניצנים? ספרו עד שלוש, והנה מגיעה משפחה שאתם לא מכירים עם מסמכי אימוץ. אתם שלהם, זהו. חפשו דיונה אחרת.
ה' - הפעלה
הסיוט הכי גדול של ההורים הישראלים הוא לצאת לשטח בלי לדאוג להפעלה של הילדים. כי הטבע לבד לא מספיק טוב. הרי צריכים מדריכה שתפעיל את הילדים, צריך צג טלוויזיה באוטו בדרך לטיול, צריך אייפד עם סוללה מלאה כדי שיהיה מה לעשות ליד המעיין. אבל בינינו, אם תנסו, תגלו לפתע שילדים בטבע בחיים לא יוציאו מהפה את צמד המילים "מצ'עמם לי".
ו' - ואדי
ואדי זה נחל בערבית (או נחל יבש ברוב ימות השנה, אם מדייקים). אבל ואדי הוא גם הצהרה, כי "נחל" זה לחלשים, והמטיילים הרציניים עושים את הוואדי. כי הרבה יותר קו?ל והרבה יותר אקזוטי לעשות את ואדי קלט מאשר את נחל פרת. בשטח, אגב, שניהם מגניבים באותה מידה. סתם, שתדעו.
ז' - זבל
באופן מעורר השתאות, החל משנות ה-60, למדו הישראלים לא לקטוף פרחי בר. אבל מה לא הצלחנו ללמוד? לאסוף אחרינו את הזבל. ולא, זה שאספת בשקית את האשפה שלך אבל השארת אותה בשטח - זה לא באמת נקרא לאסוף. ועוד לא התחלנו לדבר על גרפיטי, על נטיפים ומאובנים שנלקחים כמזכרות ושאר צרות. נו, לפחות הכלניות יכולות לנשום לרווחה.
ח' - חלמונית
במשך כשלושה שבועות בסתיו, מתמלא הפייסבוק בתמונות של חלמוניות, פורחות בצהוב מבויש. פתאום, כולם יוצאים לטיולים בעקבות החלמונית - גם מי שאינם יודעים להבחין בין רקפת לנרקיס. למה? בגלל שחלמונית זה טרנד, וכולנו רוצים להרגיש כמו מגלי ארצות ולחשוף את הפריחה הקצרצרה של הפרח הזה. בינינו, סתם פרח. רגיל. חוטמית זיפנית של האביב, למשל, הרבה יותר שווה. בואו נראה אתכם עכשיו.
ט' - טיולי משפחות
באופן אישי, אני אוהב לטייל לבדי. אני והילדים. בלי חברים, בלי ידידים, בלי שכנים. כי כשאתה מטייל לבד, אתה מטייל באמת, אתה האדון של המסלול: מתחיל פה, מסיים שם ולוקח את הזמן ליד כל נקודה שנראית לך כמו גן עדן קטן. אז למה אנשים בוחרים לצאת לטבע כחלק מעדר רועש של משפחות? זה עוצר עם הילד לעשות פיפי וכולם מתעצבנים, זה רוצה לעצור פה וזה רוצה שם, וזה מציין שיש עוד המון להספיק והקמב"צית התורנית מקריאה זמנים לכולם ואין זמן לעצור ולבחון את מרבה הרגליים הנהדר הזה שמצאנו ליד השביל, כי יש לנו יעד, צריך להספיק. אז כן, "טיולי משפחות" הם אולי משפחות, אבל הם בהחלט לא טיול. אה, ו-ט' זה גם טוקבקים, בעיקר זועמים, על מי שמעיזים לכתוב נגד טיולי משפחות.
י' - ירח מלא
ירח מלא הוא לא המצאה ישראלית. תשאלו את האסטרונומים - מסתבר שזה קורה בכל העולם. אבל נראה כי בישראל, הוא זוכה להצלחה כבירה. תגיעו ב-15 במאי או ב-13 ביוני לנחל פרצים או לנחל חווארים, ותופתעו ממה שקורה שם. לא ניסיתם עוד? האביב שרק הגיע הוא זמן מצוין להתמכר לז'אנר.
כ' - כדור פורח
כדור פורח הוא רק דוגמה. יש גם יוגה פלוס מסאז' באמצע המדבר, סדנת מדיטציה על מצוק בגליל, סעודת גורמה מפתיעה בעומק מערה בשפלה או סיור עששיות, שבסופו מופע להטוטי אש קסום. תמיד זה "קסום". מסתבר, שוב, שהטבע לא תמיד מספיק וצריך לעזור לו בכל מיני אפקטים מיוחדים. זה טוב? זה רע? לא יודע. זה פשוט שם.
ל' - לינת שטח
האם לינה באוהל מונגולי רחב ידיים עם מזגן ומסך פלזמה ומיטות קינג-סייז וג'קוזי עדיין נחשבת "לינת שטח"? הכלל שלנו: אם אתה שם את הראש על האדמה ואם הדבר שמעיר אותך בבוקר הם קרני שמש - זו לינת שטח. מצד שני, למה להיות קטנוניים? הקמפינג - על כל צורותיו ונטיותיו - זוכה לתחייה של ממש בקרב המטייל הישראלי, אז מי אנחנו שנבדוק בציציות? יאללה, צאו לשטח והתמסרו לאמא אדמה.
מ' - מנגל
הייתי רוצה לפגוש את האדם הראשון שעשה את האחד ועוד אחד הזה. "רגע, הנה טבע, הנה מנגל. בואו נחבר. אה, זה דווקא עובד יופי!" ומאז, מטייל ישראלי בלי מנגל זה כמו חוף ים בלי ים.
* כל הארץ מנגלים, מנגלים: 8 אתרי פיקניק בישראל
נ' - ניווט לוויני
הג'י.פי.אס הרג את יצר ההרפתקנות. פעם, את המקומות הכי מגניבים גילינו בגלל שטעינו בדרך. רצינו להגיע לנחל חלילים, ובטעות מצאנו את עצמנו בליפתא, מאוהבים בטעות הנהדרת הזאת שנפלה בחלקנו. היום זה לא יכול היה לקרות, כי צריך לחשב מסלול מחדש וכאלה. בקיצור, אם אתם רוצים לפספס מקומות שווים - תדליקו את הווייז.
ס' - סטטוס
בימים שבהם התיעוד חשוב יותר מהחוויה, ה"לרוץ ולתייג את החבר'ה" הוא ה"לרוץ ולספר לחבר'ה" החדש. אני, למשל, מנסה להיגמל מהעניין ולא תמיד מצליח. אבל יש גרועים ממני: רק לפני כמה ימים, בעודנו טובלים במים הקרים של עין כפירה, בהרי ירושלים, ביקשו כמה חבר'ה שנזוז טיפה הצידה, רק לשנייה וחצי, כי "אנחנו רוצים להצטלם במעיין כאילו אנחנו לבד פה". זזנו, מה לא נעשה בשביל סטטוס מגניב בפייסוש.
ע' - עביר לכל רכב
כנראה השקר הישראלי הכי גדול בהיסטוריה מאז הומצא הסלוגן "דעתך חשובה לנו". כי האמת היא, שברגע שראית בספר הטיולים או באתר האינטרנט את שלושת המילים הללו, "עביר לכל רכב", קח בחשבון שתחזור עם מכה נאה בשאסי או עם סדק פוטוגני במיכל השמן. אבל גרוע מזה, תגרום מכה בלתי הפיכה לטבע. הכי טוב, תעברו ברגל.
פ' - פקח
שאלו את המטייל הממוצע מיהו אותו איש במדים ירקרקים שמסתובב בשטח והוא יספק לכם עשר תשובות שונות, שאולי רק אחת מהן נכונה. לא, זה לא פקח של החברה להגנת הטבע (אלא של רשות הטבע והגנים), וזה לא פקח שנותן קנסות למטיילים כשבא לו (אלא אם המטיילים באמת הזיקו לטבע), וזה לא מי שאמור לסגור את שערי השמורה בשעה חמש כי הוא ממהר הביתה (אלא כי גם לחיות הבר יש זכות להסתובב בשכונה שלהם, בלי מטיילים על הראש). שמעו, כבר יצא לי לא פעם, מתוקף עבודתי, להסתובב שעות ארוכות עם פקחים בשטח. ואתם יודעים מה - האנשים האלו עושים עבודת קודש מפרכת. ממש כך, בלי מילים מיותרות.
צ' - צימר
בלשנות היא עניין מתעתע: בגרמנית, צימר זה חדר. בעברית, צימר זה ארמון. זהו אולי ההסבר היחיד לעובדה שצימרים בארץ הפכו למפלצות תפנוקים יקרות להחריד. האם בחופשה שלכם בגליל אתם באמת צריכים לראות את מאסטר שף על מסך של 52 אינטש? אתם באמת זקוקים לטבול בג'קוזי שהפילטרים שלו נראים מבפנים כמו צלחת פטרי של המרכז לבקרת מחלות? אני לא יודע מה איתכם, אבל בשביל אלף ומשהו שקל ללילה הייתי מצפה שיביאו לי את הרולינג סטונס להופעה פרטית בחדר. אה, ושגם יעשו לי מסאז', על הדרך.
ק' - קריוקי
אהבתם את המטקות בחוף בשנות ה-90? קבלו את הדבר הגדול הבא: קריוקי בטבע. אלימות אקוסטית, זה מה שזה. כן שלום, לא שלום, כן כלכלה, לא כלכלה - בבחירות הבאות אני מצביע עבור מי שיוציא את האסון הזה אל מחוץ לחוק.
ר' - רומנטי
יש לכם אתר אינטרנט ואתם רוצים ים של הקלקות? כתבו "מסלול טיול רומנטי". זה תמיד עובד. כולם רוצים רומנטיקה, במיוחד מי שכבר איבד אותה לטובת השגרה היומיומית. מערת דודים בשמורת עין גדי, חוף דור-הבונים בשעות בין ערביים, יער אלוני ברעם עם ערכת פיקניק צמודה, בריכת התמר בשמורת עין פרת ביום חול, בוסתן סודי בפארק בריטניה. רק תבקשו.
ש' - שלום
הכוונה אינה לשלום עולמי - אנחנו לא מלכות יופי והעולם עדיין לא בשל לכך. מה כן? תמיד מפתיע לגלות מחדש כי במסלולי הטיול אנשים נוהגים לומר "שלום" זה לזה בעודם חולפים בשביל. שלום, המילה הפשוטה, היפה והבלתי מתחכמת הזאת. שלום. ברחוב אף אחד לא יסתכל לך בעיניים, אבל בשביל? לשביל יש סטנדרטים אחרים.
ת' - תפסתי זולה
זה יכול להיות סלע שנראה ומרגיש כמו מושב של כסא מלכותי, זה יכול להיות אחו ירוק וצמרירי, שרק קורא לך לשכב בתוכו ולהביט לשמים וזה יכול להיות מפרץ זוגי ואינטימי שגיליתם ברצועת החוף המרוחקת ההיא. כי לתפוס זולה זו המטרה העליונה של כל טיול, של כל יציאה לטבע. צריך רק להחליט ולצאת.
מכירים עוד מאפיינים של המטייל הישראלי? ספרו לנו בטוקבקים!