כשמדובר באתרי תיירות, אין שגורים יותר מאשר סופרלטיבים ותיאורים רומנטיים ומשתפכים של החדרים, העיצוב והפסיליטיס. לעתים קרובות, קרובות מדי - אם החלטתם לקבל החלטה בעצמכם ולא ביקשתם המלצות מחברים לפני שסגרתם סופשבוע רומנטי בבקתה מבודדת - הקשר ביניהם ובין המציאות רופף למדי. אם בניתם למשל על הספא של בית המלון, שתואר כ"מפואר, מפנק ומרווח", ייתכן שתגלו כשתגיעו שמדובר בחדר טיפולים מצ'וקמק ושה"ספייס" המובטח הוא בעיקר בחדר ההמתנה. ומה עם החוף הפרטי שהובטח במודעת המלון בכרתים? אז כן, יש למלון חוף פרטי, רק שהוא אינו צמוד למלון, אין בו חול, והסלעים שמגיעים כמעט עד החוף יקרעו לגזרים את הביקיני.
לכל כך הרבה מילים יפות זוכים צימרים ואתרי לינה באתרי אינטרנט ומפיהם של סוכני הנסיעות, בלי גבול ובלי פרופורציה. אבל המרפסת הפרטית חולקת מעקה עם הצימר השכן, הנוף המובטח לכנרת מוסתר על ידי שלישיית ברושים, וטרקטורים ומנופים מקשטים את מעט הנוף שנותר ביניהם. "מה, לא אמרנו שעכשיו בונים כאן?", אה, לא, לא אמרתם.
עושה לנו פריחה - כל הכתבות
תפסיקו לנדנד עם חוקי הבית שלכם
מדוע עדיין צריך טופס 17 לקבל טיפול רפואי?
דוצים לרכוש מחשב חדש? אל תבואו אליי
מתי פמניסטיות ילמדו להקשיב?
והצימר הכפרי אכן כפרי: הסירחון מהרפת לא עובר גם כשמדליקים את כל הנרות הריחניים על גדות הג'קוזי עם החלודה. לגבי העיצוב ב"סגנון צרפתי", צילום של ציור של קלוד מונה ממוסגר במסגרת פלסטיק ו-ווילון שכמעט נופל מהמוט תחת כובד האבק לא יעשו את העבודה. טיפ: הגיע הזמן להכיר את trip advisor. לא תאמינו מה תגלו. וזה לפני שמדברים על הצילומים השקרניים. כמה פשוט היום להפיק תמונת אווירה טובה, או להשקיע בצלם שהופך בעדשתו כל חורבה לארמון, כל שלולית מעופשת שורצת שפמנונים לבריכת דגים מפכה, ומצלם את החלל רק מזוויות מחמיאות השוטפות אותו בתאורה רכה מלטפת כמובן.
ומה זה כיסוי המיטה הכעור, שריד ממיטות הנוער של ילדיו של בעל הצימר, וכריות הנוי מהעיזבון של סבתא פולה? האם זה חלק מה"סגנון הביתי" בו "צימר הבוטיק" מתהדר? כי היום אפשק "לבטק" כל כוך לתפארת ולדרוש עליו עוד אלף שקלים לתפארת אלוהי האשליות.