המורה שנופש במקומות המסוכנים בעולם: "זה היעד שהסתרתי מאמא"

כשפעמון בית הספר מצלצל ומבשר על תחילת החופשה, רוב המורים חושבים על מנוחה, חוף ים או כמה ימים רגועים בבית. אנדי מקגינלי, מורה לאנגלית בן 45 מסקוטלנד, מתחיל לתכנן את הביקור הבא שלו באזור מלחמה.

ב-26 השנים האחרונות הוא הספיק להיקלע לירי ולפיצוצי רימונים ברחובות בנגקוק, לחזות בלוחמי טליבאן יורים לעבר מסוקים אמריקניים באפגניסטן, להיעצר במטה המודיעין הצבאי של סוריה ולמצוא את עצמו מול לוע של קלצ'ניקוב. לדבריו, היו רגעים שבהם כלל לא היה בטוח שיחזור הביתה.

ובכל זאת, הוא לא מתכוון להפסיק. מקגינלי, יליד גלאזגו, ביקר עד היום ב-188 מתוך 195 המדינות שברשימה שלו, ונותרו לו רק שבע להשלמת המשימה.

"אתה דרוך לחלוטין, מרוכז בכל מה שקורה סביבך וכל החושים מתחדדים", הסביר בריאיון לצהובון הבריטי הסאן. "אין שום סם בעולם שיכול לתת לך את ההרגשה הזאת. אולי במובן מסוים אני מכור".

החוויה המפחידה ביותר שלו התרחשה ב-2010, כשנקלע לעימותים המדממים בין כוחות הביטחון למפגינים בבנגקוק, בירת תאילנד. בעימותים נהרגו לפחות 90 בני אדם ויותר מ-2,000 נפצעו.

"הצבא ירה לכיוון שלנו והיו כל כך הרבה פיצוצים", סיפר. "יכולתי לשמוע את הכדורים שורקים מעל הראש שלי. התכופפתי וניסיתי לרוץ לאחור. חשבתי לעצמי: לעזאזל, אני לא רוצה להתרומם".

הרחובות התמלאו בעשן שחור מצמיגים בוערים, ובאזור נשמעו גם פיצוצים של רימונים שנורו ממטולים.

"הרימונים נורו לאוויר, ולא ידעת איפה הם ינחתו. פיצוץ אחד הרג כמה אנשים לא רחוק ממני", נזכר.

חמש שנים מאוחר יותר הגיע לאפגניסטן. מנקודת תצפית גבוהה בקאבול הוא ראה, לדבריו, לוחמי טליבאן יורים לעבר מסוקים אמריקניים שהעבירו אנשי שגרירות ובכירים בין נמל התעופה למתחם השגרירות.

"הם היו יורים לעבר המסוקים כל הזמן", סיפר. "תמיד הייתה תחושה עוינת מאוד. חטיפה הייתה הסכנה שהכי חששתי ממנה. לכולם היו נשקים והיית צריך להיות ערני".

זאת הייתה גם הנסיעה היחידה שהסתיר מאמו, דיאן, כיום בת 70. הוא סיפר לה על הביקור באפגניסטן רק כשעמד לחזור הביתה.

לדבריו, בדרך כלל היא דווקא רגועה למדי בנוגע לחופשות החריגות שלו. גם כשהוא מודיע לה שהוא נוסע למדינה מוכת מלחמה, התשובה שלה מסתכמת לעיתים ב"בסדר, שתהיה נסיעה טובה".

אחת ההסתבכויות המוזרות ביותר שלו התרחשה בדמשק בשנת 2010.

מקגינלי רצה לצלם תמונת נוף פנורמית של העיר, ולכן חיפש בניין גבוה שיוכל לעלות לגגו. הוא נכנס לבניין בן 13 קומות, עלה עד למעלה וצילם.

רק כשחייל סורי עצר אותו, הבין לאן נכנס: לטענתו, הוא חדר בלי לדעת למטה המודיעין הצבאי של סוריה.

"זה בערך כמו לפרוץ לפנטגון או למטה שירות הביון הבריטי רק כדי לצלם תמונה", אמר. "זו הייתה טעות אמיתית. למרבה המזל הם האמינו לסיפור שלי".

בקשמיר, לדבריו, חייל הצמיד לרקתו רובה קלצ'ניקוב במחסום צבאי. במערב אפריקה הוא נתקל שוב ושוב במחסומים מאולתרים, שבהם חמושים דרשו ממנו כסף כדי לאפשר לו לעבור.

"כל אחד שיש לו אפשרות יכול להקים מחסום", טען. "המקומיים משלמים תעריף אחד, וכזר אתה משלם פי שלושה או ארבעה".

גם בצפון קוריאה, שבה ביקר ב-2014, ניסה לבחון את הגבולות. לאחר ששתה שבע בירות עם מטייל נוסף, השניים החליטו לחמוק מהמלון ללא המלווים שהוצמדו אליהם.

הם הצליחו לצאת מהבניין, אבל גילו שבחוץ שוררת חשכה מוחלטת, אין תאורת רחוב, אין מכוניות ואין אנשים.

"חשבתי שהצלחנו לברוח", נזכר. "אבל לא היה שם שום דבר. חזרנו לחדרים מאוכזבים. המשימה נכשלה".

ב-2018 הוא אף נסע על גבי רכבת משא עמוסת עפרות ברזל שחצתה את מדבר סהרה במאוריטניה. מדובר במסע מסוכן, בעיקר לנוסעים שבוחרים להיתלות בקרונות או לשבת על המטען.

באחת מנסיעותיו האחרונות ביקר גם במכתש הגז דרווזה שבטורקמניסטן, המכונה "שערי הגיהינום". המכתש בוער זה עשרות שנים, אם כי בשנים האחרונות עוצמת הלהבות פחתה משמעותית.

גם ישראל מופיעה ברשימת היעדים שלו. בערוץ היוטיוב של מקגינלי, שבו הוא משתף בין היתר סרטונים של המראות ונחיתות ממדינות שבהן ביקר, מופיע תיעוד מביקור בישראל בסוף מרץ 2023. עם זאת, הוא לא שיתף בערוץ ברשמיו מהביקור, כך שלא ידוע מה עשה כאן או כיצד התרשם מהמדינה.

למרות כל הסכנות, מקגינלי מתעקש שהזיכרונות מהמסעות שלו שווים את הסיכון מבחינתו.

אבל יש סוג אחד של חופשה שהוא פשוט אינו מסוגל לדמיין את עצמו נהנה ממנו: נופש מאורגן בבנידורם, עיירת הנופש הפופולרית בספרד.

"בנידורם תהיה החופשה הגרועה ביותר בשבילי", אמר בחיוך. "חופשת הכל כלול רגילה, עם דלי ואת חפירה על החוף, כשאתה תקוע בתוך אתר נופש. זה יהיה נורא".

כעת נותרו לו שבע מדינות בהן עוד לא היה: מונגוליה, בהוטן, ניז'ר, צ'אד, האיטי, איי מרשל ורוסיה.

רוסיה עשויה להיות התחנה האחרונה, בשל המתיחות בינה לבין בריטניה בעקבות המלחמה באוקראינה.

"אני מת להגיע לשם, אבל המצב הפוליטי מקשה על זה", הסביר.

כשישלים את הרשימה, הוא מקווה להצטרף לקבוצה המצומצמת של מטיילים שביקרו בכל מדינות העולם. אבל גם אז, הוא לא מתכוון להחליף את ההרפתקאות בצניחה חופשית או בספורט אתגרי.

"הפחד וההתרגשות מפעילויות כאלה חולפים אחרי 24 שעות", הסביר. "לעומת זאת, הביקור במדינות מסוכנות ממכר. הסיפורים והזיכרונות נשארים איתך לנצח".

ואחרי כל מה שעבר, הוא עדיין מצליח להתבדח על האפשרות שלא יגיע ליעד: "אהיה גאה מאוד כשאסיים - אם זה לא יהרוג אותי קודם. זה כבר כמעט קרה כמה פעמים".