קיבלנו לא מעט דברים חינם במלון דריסקו. אבל האם הוא שווה את המחיר?

כבר כשנכנסנו בשערי מלון דריסקו, היה ברור שמדובר במקום שקשה להישאר אדישים אליו. המבנה ההיסטורי, השוכן בלב המושבה האמריקנית גרמנית בדרום תל אביב, על גבול יפו, מקבל את פני האורחים בחללים רחבי ידיים, בתקרות גבוהות, בחלונות גדולים המכניסים פנימה שפע של אור, ובעיצוב שמשלב באלגנטיות בין עבר להווה. ציורי הקיר, עבודות האבן ופרטי השימור מעניקים למקום נוכחות ואופי, ומזכירים כבר מהרגע הראשון שמדובר במבנה עם סיפור.

אבל לא רק מה שרואים קולט את החושים. באוויר עמד ניחוח עדין, נקי ורענן, כזה שמלווה את האורחים מהלובי דרך המסדרונות ועד לחדרים. קשה להגדיר במדויק את הריח או לשים עליו את האצבע, אבל הוא השתלב היטב באסתטיקה של המלון והוסיף לתחושה המוקפדת והיוקרתית שמלווה את השהייה בו.

אולי זה בדיוק סוד הקסם של דריסקו: הוא אינו מנסה להרשים באמצעות פאר ראוותני, אלא בונה את החוויה שלו משורה של פרטים, מהאדריכלות ההיסטורית והעיצוב, דרך הריח והניקיון ועד לשירות ולפרטים הקטנים, ויחד הם יוצרים תחושה של מקום שהוא הרבה מעבר לעוד מלון בעיר.

וכל זה מתרחש בלב המושבה האמריקנית גרמנית, בפינה שקטה ופסטורלית בדרום תל אביב, על גבול יפו. הרחובות השלווים והמבנים ההיסטוריים שמסביב יוצרים תחושה כמעט בלתי תל אביבית, מרחק קצר בלבד מהים, משוק הפשפשים ומההמולה של העיר.

התארחנו במלון דריסקו, השוכן בשני מבנים היסטוריים במיקום מצוין, במרחק הליכה מהים, משוק הפשפשים ומשוק לוינסקי. במבנים אלה פעל בעבר "מלון ירושלים", שנחשב למלון היוקרה הראשון מחוץ לחומות יפו. המבנה המקורי הוקם בשנת 1866 על ידי האחים האמריקנים ג'ון וג'ורג' דריסקו, ובהמשך נמכר והפך ל"מלון ירושלים". לאחר שנים של הזנחה, החלו בשנת 2006 עבודות שימור ושיקום שנמשכו יותר מעשור, ובשנת 2018 נפתח המלון מחדש תחת השם דריסקו.

המלון עצמו לא מציע שפע של אטרקציות או פעילויות, אבל דווקא כאן טמון חלק מהקסם שלו. זה לא מקום שמנסים למלא בו כל דקה בתוכן. אפשר פשוט להישאר במלון, להתרווח בחדר, ליהנות מכוס יין במרפסת הגג הצופה לים או להתפנק בטיפול בספא. ומכאן, אם מתחשק לצאת, קל מאוד להגיע וליהנות מכל מה שיש לתל אביב וליפו להציע.

למי שמחפש חופשה רגועה עם אוכל טוב, יין משובח, שירות מוקפד וקצת שקט בתוך ההמולה העירונית, דריסקו בהחלט יכול להתאים.

במלון 42 חדרים וסוויטות, המעוצבים באלגנטיות מאופקת. העיצוב אינו צעקני, אלא משתלב היטב עם האופי ההיסטורי של המבנה. וכאמור, אחד הדברים שתפסו את תשומת הלב כבר מהרגע הראשון היה הריח. קשה להסביר במדויק מה היה בו, אבל הוא שידר ניקיון, רעננות ותחושה של יוקרה. זה היה ריח ייחודי שאפף את המסדרונות ואת החדרים והפך, מבחינתי, לחלק בלתי נפרד מהחוויה.

בחדר שקיבלנו חיכתה לנו מיטה גדולה ורכה במיוחד, והמקלחת הציעה זרם מים חזק, פרט קטן לכאורה, אבל כזה שמבחינתי עושה הבדל גדול בחופשה.

ועכשיו לחלק החשוב באמת בכל חופשה, האוכל. במלון פועלת מסעדת ג'ורג' וג'ון, בהובלת השף ירון פישניאק. חשוב לומר כבר בהתחלה: ארוחה במסעדה אינה זולה. עם זאת, מבחינתנו, רוב המנות שטעמנו היו מצוינות, והאיכות של חומרי הגלם הורגשה בכל ביס.

בארוחה הזמנתי סטייק פילה שהיה מדויק במידת העשייה שלו, וטעמתי גם מנת אניילוטי ממולאת גבינת ריקוטה שהייתה פשוט נפלאה.

למנות הפתיחה חלקנו סלט עלים רענן, לחמניית חלב ואחת המנות שהכי אהבתי לאורך הארוחה, סלמורחו: עגבניות וחצילים בלהבה, סטרצ'יאטלה מעושנת ובייגל ירושלמי. זו הייתה מנה מיוחדת ומעניינת, ובעיניי כזו שלא כדאי לוותר עליה.

גילוי נאות: אני לא חובבת דגים נאים. בן זוגי, לעומת זאת, אוהב מאוד את הז'אנר, והוא סימן דווקא את מנת טרטר הדג כהיילייט של הארוחה. לדבריו, השילוב עם קציפת שמן הזית העניק למנה ארומה שונה ומיוחדת.

ומה לגבי הקינוחים? כאן ההמלצה שלי היא ללכת על הפלאן. טעמי הווניל היו חזקים ונוכחים, והוא היה פרשי ומתוק בדיוק במידה הנכונה. אם להיות כנה, לשאר הקינוחים שהזמנו פחות התחברנו.

גם את ארוחת הבוקר אכלנו במסעדה. בבוקר מוצעת מנה עיקרית לבחירה מתוך התפריט, ולשולחן מוגשים סלט ירקות, גבינות, דג סלמון או פלמידה וסלט ביצים. במרכז חדר האוכל נמצא בופה עם מיצים סחוטים, לחמים, מאפים וקורנפלקס.

מכיוון שמזג האוויר אפשר זאת, בחרנו לשבת בחצר החיצונית. האווירה שם הייתה פסטורלית ונעימה, והאוויר של הבוקר רק הוסיף לחוויה. אני הזמנתי טוסט אבוקדו עם ביצת עין מעליו, מנה שהייתה מעולה.

גם כאן, בכל הקשור לקינוחים, פחות התלהבנו. המבחר לא היה גדול במיוחד, ולי באופן אישי היה קשה למצוא משהו שבאמת התחברתי אליו.

השירות במלון היה מצוין לאורך כל השהייה. בלובי מוצעים לאורחים נשנושים עד השעה 17:00, ובהם פירות, עוגות קטנות ופיצוחים. ואתם בוודאי תוהים, מה קורה בשעה 17:00? בדיוק אז נפתחת מרפסת השמש לאורחי המלון, ושם אפשר ליהנות מכוס יין ללא עלות, מהבריזה ומהנוף.

וזה, אולי, מה שמייצג את דריסקו בצורה הטובה ביותר: הוא מצליח לתת תחושה של חופשה ושל ניתוק, למרות שאתם נמצאים ממש בלב תל אביב.

בסופי השבוע מציע המלון סיורים ברחבי המושבה האמריקנית גרמנית בהדרכת ד"ר יוספה אייזנברג, מומחית למושבה ולחקר האלמנטים האדריכליים והעיצוביים הייחודיים שלה. הסיורים מתקיימים לאורחי המלון ללא עלות, בכפוף להרשמה מראש בקבלה.

במהלך הסיור נחשפים המשתתפים לסיפורה של המושבה ולכמה מאתריה המרכזיים, ובהם בית עמנואל, כנסיית עמנואל ובית ידידות מיין.

בחודש אוקטובר, מחירו של חדר קלאסי לזוג מתחיל ב 1,350 שקלים באמצע השבוע, בין שבת לרביעי, ובסופי שבוע החל מ 1,800 שקלים. המחירים כוללים ארוחת בוקר, בעוד שארוחת הערב כרוכה בתשלום נוסף, בהתאם לתפריט ולמחירי המסעדה.

מה שפחות אהבנו הוא עניין החנייה. החנייה זמינה לאורחי המלון, אבל העלות עומדת על 120 שקלים ליממה, סכום שבהחלט מצטרף לעלות הכוללת של החופשה.

עם זאת, לא חייבים לאכול במסעדת המלון או לחנות בו. למי שמעוניין להוזיל את עלויות השהייה, יפו נמצאת במרחק הליכה מהמלון ומציעה מגוון מסעדות נעימות שאפשר לשריין בהן מקום לארוחת ערב. מצד שני, ארוחת הערב במסעדת השף ג'ורג' וג'ון היא חוויה קולינרית בפני עצמה, ולמי שהתקציב מאפשר זאת, אני בהחלט ממליצה להתנסות בה.

אם אתם מחפשים חופשה יוקרתית בלב תל אביב, כזו שמאפשרת ליהנות מהעיר ומההמולה שלה, אבל גם לחזור בסוף היום לפינה שקטה, נעימה ופסטורלית, מלון דריסקו בהחלט שווה בדיקה. זו אמנם לא חופשה זולה, אבל התחושה שקיבלנו היא שיש תמורה למחיר, והיא מורגשת בשירות, באיכות חומרי הגלם במסעדה, באווירה ובעיצוב.

ניכר שהושקעה מחשבה רבה בכל פרט, מהאוכל והניקיון ועד הדברים הקטנים שעושים את ההבדל. החל מהריח שמקבל את פני האורחים, דרך המבנה ההיסטורי והעיצוב, ועד כוס היין שממתינה במרפסת בשעות אחר הצהריים, דריסקו מנסה לייצר חוויה שלמה, ולא רק מקום שבו ישנים.

בסופו של דבר, זה אינו מלון שמגיעים אליו כדי לסמן וי על רשימת אטרקציות. זה מלון שמגיעים אליו כדי להאט, ליהנות מהמבנה ההיסטורי, מהאוכל, מהיין, מהשירות ומהשקט, ואז לצאת ברגל אל יפו או תל אביב כשמתחשק. ולמי שמחפש את השילוב הזה, חופשה עירונית, אבל עם תחושה של ניתוק, רוגע וקצת עולם אחר, דריסקו בהחלט יכול להתאים.

הכותבת הייתה אורחת המלון.