ארבעה ימים לאחר הדרמה הקשה בטיסת פליי דובאי FZ1073, עדיין לא ברור מי הם שני הטייסים שהיו במקרה על המטוס והפכו ברגע אחד לגיבורים שהצילו, ככל הנראה, את חייהם של 182 הנוסעים ואנשי הצוות.
חברת פליי דובאי מכנה אותם בשלב זה רק "אנשי צוות שהיו בתפקיד ונסעו במטוס", ולא פרסמה את שמותיהם או פרטים נוספים עליהם. לא ברור מדוע החברה טרם חשפה את זהותם. אלא שנוסע שישב בחלקו הקדמי של המטוס סיפק לסוכנות הידיעות AP תיאור מפורט של הרגעים שבהם שני הטייסים נכנסו לפעולה - לאחר שהמטוס נקלע לסכנת התרסקות בעקבות האירוע האלים בתא הטייס.
"זה אחד הניסים", סיפר דניאל שליכטר, שישב בשורה השנייה במטוס. לדבריו, העובדה ששני הטייסים הנוספים היו על המטוס באותו רגע הייתה צירוף מקרים יוצא דופן. "לא בכל טיסה מביאים שני טייסים נוספים", הוא אמר. במקרה הזה הם היו בדרכם חזרה מדובאי לאחר שהיו אמורים להטיס את המטוס מתל אביב לדובאי.
מדובר בפרקטיקה מוכרת בענף התעופה המכונה Deadheading (בתרגום חופשי "ראש מת"), כלומר, אנשי צוות טיסה שנוסעים כנוסעים בטיסה, כדי להגיע ליעד שממנו יבצעו את הטיסה הבאה שלהם. בדרך כלל מדובר באנשי צוות שנדרשים להגיע ליעד מסוים כדי להפעיל משם טיסה אחרת. במקרה של טיסת פליי דובאי, שני הטייסים הנוספים היו בדרכם מתל אביב לדובאי, שם היו אמורים להטיס את המטוס בטיסה הבאה.
ואז הטייס נכנס לפעולה
והמקרה הזה, בדיעבד, התברר כקריטי. על פי עדויות הנוסעים, לאחר שהחלה המהומה בתא הטייס, והנוסעים הבינו שטייס המשנה תוקף שוב ושוב את הקברניט, כשדם רב נראה בתוך תא הטייס, הצליח הקברניט הפצוע לפתוח את דלת הקוקפיט.
נוסע הצליח לתפוס את טייס המשנה ולמשוך אותו החוצה, ונוסעים נוספים נאבקו בו וניסו להשתלט עליו. ואז הגיע הרגע שבו אחד משני הטייסים שהיו במקרה על המטוס נכנס לפעולה. "מה שהוא עשה היה כמעט לקפוץ מעל האנשים שטיפלו במחבל", סיפר שליכטר. "הוא הגיע לאזור הטייסים והתחיל להשתלט על המטוס".
זמן קצר אחריו נכנס גם הטייס השני לתא הטייס. השניים סגרו את הדלת כדי למנוע מאנשים נוספים להיכנס.
"הוא פעל כמו גיבור"
שליכטר לא ידע מאיפה הגיעו שני הטייסים, אבל לדבריו הראשון שהגיע לקוקפיט פעל במהירות ובנחישות. "הוא באמת פעל כמו גיבור, השתלט על המטוס והגיב כאילו הוא מבין בדיוק מה קורה", סיפר. "אני חושב שאנחנו חייבים לו את חיינו לא פחות מאשר לגיבורים האחרים שהיו בטיסה".
אלא שהסכנה עדיין לא חלפה.
לאחר הירידה החריגה והאלימה של המטוס, שנפגע במהלך האירוע עד כדי כך שחלק ממערכת הזנב שלו נקרע, לקח לטייסים דקות ארוכות לייצב אותו. שליכטר מעריך כי עברו כ-10 דקות או יותר עד שהצליחו להחזיר את המטוס לשליטה.
במקביל, נשלחה קריאת "מיידיי" (Mayday - אות מצוקה בינלאומי בקשר רדיו), והטייסים החלו לחפש מקום שבו יוכלו לנחות בשלום.
ואז גם הנוסעים התחילו לחשוד
דווקא אחרי שהמטוס התייצב, נוצרה אצל חלק מהנוסעים חרדה חדשה. "הם הצליחו לייצב את המטוס, אבל למעשה לא הייתה להם שום תקשורת איתנו, ואני חייב לומר שזה הדאיג אותי", סיפר שליכטר.
החשש שלו היה שהשניים, שזהותם עדיין לא הייתה ברורה לנוסעים, עלולים להשתלט על המטוס ולחטוף אותו. "הייתי מודאג שהם יחטפו את המטוס ויטיסו אותו אולי לאיראן, או שאני לא יודע לאן", סיפר. "אנחנו הרי לא כל כך רחוקים משם".
כ-45 דקות לאחר מכן הגיע ההסבר שחיכו לו. הטייסים הודיעו לנוסעים שהם עומדים לנחות בטבוק שבסעודיה, והרגיעו אותם שהכול יהיה בסדר. באותו רגע, אמר שליכטר, הוא החליט לתת בהם אמון.
בדיעבד, ההחלטה התבררה כנכונה.