האם תשלמו 10,000 שקלים על פרי הדר, או על פרי כלשהו? מסתבר שיש בארץ אנשים שעושים את זה. במיוחד בימים אלה, רגע לפני סוכות, כשהאתרוג הופך מפרי הדר תמים למוצר נחשק, מהודר ולעתים גם יקר להפליא.
האתרוג הוא אחד מארבעת המינים, ויש בו לכאורה הכל - גם טעם וגם ריח. הוא מסמל את מי שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים. אלא שבתורה עצמה לא כתוב במפורש "אתרוג", אלא "פרי עץ הדר": "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא, פרק כ"ג, מ'). חז"ל קבעו שמדובר באתרוג. אגב, מהביטוי הזה קיבל אליעזר בן יהודה את המונח "פירות הדר" לקבוצת הפירות שאנחנו מכירים כתפוז, לימון, קלמנטינה ועוד.
אבל יש אתרוגים, ויש אתרוגים. ויש כאלה שמאחוריהם עומד סיפור שמתחיל בכלל בברוקלין של שנות ה-60.
הפרדס המבורך
לפני איזה 15 שנה ביקרתי במחוז קלבריה שבדרום-מערב איטליה, הנמצא ב"אצבעות" של המגף. שם ראיתי את האתרוגים הכי גדולים שראיתי בחיי. משהו בגודל של פומלה אבל אנכית. בקלבריה מגדלים בעיקר שני גידולים עיקריים שהוציאו את שמו של המחוז למרחוק: בצל אדום ו-אתרוג המכונה באיטלקית (Cedro). יש אפילו עיירה שמתמחה בגידולם וקיבלה את השם "סנטה מריה דל סדרו" (Santa Maria del Cedro) והפכה למרכז עולמי לגידול אתרוגים מזן "דיאמנטה". אפילו גלידה מאתרוגים ולימונים מכינים שם, שהרי הפרי הזה הפך לסמל של האזור.
האתרוגים מקלבריה מכונים גם אתרוגי "יאנווע" (Yanova) על-שם נמל ג'נובה, שממנו היו שולחים את האתרוגים של קלבריה. מדובר באתרוגים פשוט ענקיים ומפוארים, הנחשבים להדורים ביותר לקהילות יהודיות בעולם לחג הסוכות. והאתרוג האיטלקי הזה - גדל כיום גם בישראל. למעשה, פרדס אחד מיוחד שנמצא בכפר חב"ד, מגדל את האתרוגים האיטלקיים האלה כבר 60 שנה.
הרב חיים נחום יונתן לוריא (76), מנהל את פרדס האתרוגים לובביץ' בכפר חב"ד, שניטע בסוף שנות ה-60. לפי לוריא, הפרדס הזה מבורך. ב-1966 נסע חמיו אל הרבי מליובאוויטש בברוקלין וביקש ממנו את האתרוג שהרבי עצמו בירך עליו בסוכות. "אחרי החג רבי נתן לו את האתרוג ואמר: 'כשתחזור לארץ תפתח את האתרוג, קח את הזרעים ותשתול פרדס'" מספר לוריא. לדבריו, +באתרוג היו כ-20 זרעים וארבעה מהם נקלטו והפכו לשתילים קטנים שמהם יצא כל הפרדס.
אבל מה הופך את האתרוג לפרי כזה יקר?
כאן נכנס אחד הנושאים הרגישים ביותר בעולם האתרוגים - ההרכבה - שגם משפיע על מחירו.
בחקלאות מקובל להרכיב פירות הדר על גבי עץ אחר, כדי לקבל עץ חזק ועמיד יותר. למשל, משתמשים בעץ חושחש (תפוז מר), שפירותיו אינם נחשבים אכילים, ככנה שעליה מרכיבים ענף של פרי הדר. כך אפשר לקבל עץ שיכול לחיות עשרות שנים, כשהכנה מספקת למורכב מערכת שורשים חזקה. לעתים, עם זאת, יכולה להיות לכך השפעה גם על טעמו של הפרי.
"עצי האתרוג שלנו לא מורכבים", מסביר לוריא. "אנחנו משתמשים בכל מיני טריקים שיאריכו את חייהם, אבל לא לעשרות שנים. הבעיה היא שלא מספיק לדעת שהעץ אינו מורכב היום. מי שמקפיד על אתרוג בלתי מורכב רוצה לדעת שגם הדורות הקודמים שלו לא עברו הרכבה".
איך אפשר לדעת שהעץ לא היה מורכב או התערבב בעבר?
"זו בדיוק הסיבה שחמי ביקש אתרוג מהרבי מליובאוויטש", אומר לוריא, "אתרוג שלדבריו ראה 'בעיניו מתחילת העולם ועד סופו' ושאין בו ערבוב. מבחינתנו, כך נשמרת טהרת הזן".
"שמירת ההריון" של האתרוג
גם אחרי שמצליחים לגדל את העץ, עדיין אי אפשר פשוט לקטוף אתרוג ולרוץ לסוכה. "בשלוש השנים הראשונות העץ נמצא בתקופת ערלה, ולכן לא משתמשים בפירותיו והם נזרקים", מסביר לוריא. "בשנה הרביעית מדובר בפירות של "נטע רבעי", שאותם פודים, ובמקור יש קשר לפדיון והבאת הכסף לירושלים. בשנה החמישית מתחילים בדיני תרומות ומעשרות, ובשנה השישית יש גם מעשר עני". ואז מגיעה השנה השביעית - שנת השמיטה - שבה הפירות מופקרים. כלומר, גם האתרוג לא קיבל פטור מבירוקרטיה. הוא פשוט מקבל אותה בדיני תורה.
עצי האתרוג יכולים להניב פרי לאורך השנה, אבל הפריחה המרכזית מתרחשת באביב. "הבעיה היא שהפרי שמבשיל מהפריחה הזו לא בהכרח יהיה בדיוק האתרוג שהחקלאי רוצה לראות בסוכות", אומר לוריא. לכן, לדבריו, המטרה היא לגרום לאתרוגים להתפתח כך שהקטיף יתקיים כמה שבועות לפני החג, לאחר שהפרי גדל במשך כשלושה חודשים בתנאים המתאימים. זה לא תמיד מצליח, אבל הוא מכוון את הגידול כך שהעץ יתן פרי ככל האפשר למועד הרצוי.
אתרוג מהודר צריך להיות יפה, סימטרי, לא עקום ובעיקר נקי מפגמים. וכאן מתחיל מבצע אבטחה שנראה קצת מוגזם - עד שנזכרים שמדובר בפרי שעשוי להימכר באלפי שקלים. "את העצים קושרים ובונים סביבם מסגרות כדי שלא יזוזו ברוח, כדי שענף לא ישפשף את הפרי וכדי שקוץ לא יגרום לו שריטה. הענפים שמסביב נחתכים כדי למנוע פגיעה באתרוג", מספר לוריא על "שמירת ההריון" של האתרוג.
ואז מגיע האויב הקטן והקטלני ביותר - חרקים
"חרקים הם אחת הבעיות הגדולות ביותר בגידול אתרוגים מהודרים", מסביר לוריא, "בעיקר כשהפריחה נפתחת, הם יכולים להיכנס לפרח, לאכול ממנו מעט ולהשאיר אחריהם סימן".
והסימן הזה יכול להופיע דווקא באזור הפיטם - החלק העליון של האתרוג, שהוא גם אחד המקומות הרגישים ביותר מבחינת כשרות והידור. "הם נכנסים לפרח, יושבים ואוכלים מעט ממנו ואז יש סימן באזור של הפיטם - זה הכי נורא. האתרוג גדל אבל הראש לא", הוא אומר.
גם הריסוס הוא עניין עדין. לדבריו, ריסוס נגד חרקים יכול להציל את הפרי, אבל ריסוס חזק מדי עלול בעצמו לגרום לסימן ולפגוע במראה האתרוג. "לכן אנחנו משתמשים בריסוס עדין ככל האפשר", הוא מוסיף. אלא שגם החרקים, מתברר, לא נשארים מאחור. הם עלולים להתרגל לחומרי ההדברה, ובשנה הבאה צריך להתאים את הריסוס מחדש. וזה כבר עסק לא זול. "ההתמודדות עם המזיקים וההתאמות בחומרי הריסוס יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים", הוא מוסיף.
חצי מהאתרוגים נפסלים עוד לפני שהגיעו לסוכה
מי שעומד מול דוכן אתרוגים ורואה עשרות פירות מסודרים זה לצד זה, עלול לחשוב שמדובר בקטיף מוצלח למדי. אבל מאחורי הקלעים, המספרים הרבה פחות חגיגיים.
התאילנדים שעובדים בפרדס קושרים את העצים, מגינים על הפירות, קוטפים אותם, רוחצים וממיינים אותם. ובדרך, הרבה מאוד אתרוגים נעלמים. "כ-50 אחוז נזרקים בקטיף, ובמיון עוד כ-30 אחוזים", מספר לוריא. כלומר, בדרך מהעץ לאתרוג המהודר שעומד על השולחן בסוכות, עובר הפרי מסננת קשוחה במיוחד. במילים אחרות, לא כל אתרוג שנולד נועד להיות כוכב חג.
אז כמה עולה אתרוג?
"המחיר מתחיל כמעט בחינם - את הפסולים אפשר לקבל ללא תשלום - ומשם הוא יכול לטפס עד אלפי שקלים", אומר לוריא. "ככל ששילמת יותר - הידרת יותר במצווה". לדבריו, אתרוגים יקרים במיוחד יכולים להגיע גם לכ-3,000 דולר. רוב האנשים, לעומת זאת, קונים אתרוג במחיר ממוצע של כ-100 שקלים.
מה מבדיל בין אתרוג של 1,000 דולר לזה שעולה 3,000?
"אין שיעור ליופי", מסביר לוריא. "הצורה, הסימטריה והניקיון משחקים תפקיד. ככל שהאתרוג מתקרב לשלמות - כך המחיר עולה. ולכן יש מי שבודק אתרוג בזכוכית מגדלת. מי שמשלם סכום גדול רוצה לוודא שהפרי אכן נקי, ללא מכות, שריטות או נקודות חשודות, בעיקר בפיטם".
הפיטם הוא אותו חלק קטן בקצה האתרוג שיכול להעסיק מגדלים וקונים הרבה יותר ממה שהיינו מצפים מחתיכה כל כך קטנה של פרי. "אם הפיטם חסר, האתרוג עלול להיות פסול", אומר לוריא. ,לכן בודקים אותו היטב ומחפשים נקודות שחורות, פגיעות או סימנים אחרים".
ומה עושים עם האתרוג אחרי סוכות?
אחרי שהחג נגמר, האתרוג בדרך כלל מסיים את הקריירה שלו כארבעת המינים. אבל לא בהכרח את הקריירה שלו כפרי. "יש חברות שאוספות אתרוגים שנשארו אחרי החג ומשתמשות בהם להכנת ריבות, פירות לט"ו בשבט ומוצרים נוספים", אומר לוריא. "יש מי שמכינים ריבה, ויש גם מי שמשתמשים באתרוג להכנת בושם להבדלה".
חקלאות עם קצת עזרה מלמעלה
הפרדס פתוח כל הזמן עד סוכות. "אנשים מגיעים גם בשעות הלילה, והעבודה סביב האתרוגים נמשכת כמעט בלי הפסקה", אומר לוריא, "צריך הרבה כוח לזה ובעיקר ברכת השם".
והשנה, לדבריו, האתרוגים יצאו טוב יותר. "למה? אני לא יודע. אולי יש לי זכויות מיוחדות השנה, שהשם שלח מלאכים", הוא אומר בחיוך.
אחרי 60 שנה של פרדס, אלפי אתרוגים, עשרות אלפי שקלים על ריסוס, חרקים שמחפשים דווקא את הפיטם ועובדים שמנסים להציל כל פרי מפגיעה - אולי גם לזה קוראים חקלאות עם קצת עזרה מלמעלה.