שגרירת ישראל בתאילנד, ד"ר אלונה פישר-קם, עבדה אתמול (חמישי) כרגיל ממשרדה בבנגקוק, בשעה שמחוץ לבניין נערכה ההפגנה הגדולה ביותר בגל המחאות האחרון נגד ישראלים במדינה. קבלת הקהל בשגרירות בוטלה בשעות הבוקר, לדבריה, "כדי למנוע חיכוכים מיותרים", אך היא מדגישה: "השגרירות לא סגורה. אנחנו נמצאים פה ועובדים".
בהפגנה נכרכו טענות נגד התנהגותם של תיירים ואנשי עסקים ישראלים בתאילנד במחאה נגד מדיניות ישראל - ובחלק מהמקרים גם במסרים נגד יהודים. "ראינו בשלטים הכול מהכול", אומרת פישר-קם בראיון חג לוואלה. "מאנשים שהגיעו למחות נגד הישראלים, דרך כאלה שבאו למחות נגד מדיניות ישראל, ועד כאלה שבאו לקרוא קריאות נאצה נגד יהודים".
לדבריה, השימוש בתייר הישראלי כסמל לתופעות רחבות הרבה יותר צריך להדליק נורה אדומה. "אדם שבא למחות נגד הישראלי שמתנהג לא יפה בקופנגן לא אמור להחזיק בידו שלט שאומר 'Free Palestine', ולא אמור להחזיק שלטים נגד יהודים. זה מה שראינו בין היתר".
פישר-קם אומרת כי ישראל נמצאת בשיח רצוף עם המשטרה, הממשלה, רשויות האכיפה ורשות התיירות של תאילנד. המסר הישראלי, לדבריה, הוא כפול: ישראל אינה מתעלמת מעבירות ומהתנהגות פסולה של אזרחיה, אך דורשת שלא להפוך מקרים פרטניים לכתב אישום נגד ציבור שלם.
"אם מישהו עבר על החוק - תעשו מה שאתם צריכים לעשות", היא מבהירה. "שגרירות ישראל לא מתערבת אם בן אדם פתח עסק לא חוקי או רכש קרקע באופן לא חוקי. תפעלו. אבל אנחנו כן מבקשים להיות ערים לסיפור הזה של ההכללה של כלל הישראלים. רוב רובם של הישראלים שמטיילים כאן, ורוב רובם של הישראלים שגרים באופן קבוע בתאילנד, הם שומרי חוק, מכבדים את החוק המקומי ומתנהגים בכבוד".
מ-280 אלף ל-425 אלף תיירים
פישר-קם מצביעה על הגידול החד במספר הישראלים שהגיעו לתאילנד כאחד ההסברים לכך שהם נעשו בולטים כל כך בשיח המקומי. לדבריה, בשנת 2024 נכנסו למדינה כ-280 אלף תיירים ישראלים, וב-2025 כבר הגיע מספרם לכ-425 אלף - זינוק של כ-40%.
"העלייה הזאת נראית לעין, בעיקר במקומות קטנים יחסית כמו קופנגן, קוסמוי ופאי", היא מסבירה. "פתאום הישראלים מאוד בולטים". להערכת השגרירות, פחות מ-10,000 ישראלים מתגוררים בתאילנד או שוהים בה לתקופות ארוכות. "זו קהילה קטנה, אבל היא מאוד נראית לעין, גם משום שהיא מרוכזת במקומות קטנים וגם משום שישראלים נוטים להיות הרבה ביחד".
לדבריה, בתאילנד לא תמיד מבינים כי לחיים בקהילה יש גם הסבר דתי ותרבותי: "יהדות היא משהו שנעשה בקבוצה. אנשים רוצים לגור במרחק הליכה מבית הכנסת, בוודאי סביב ראש השנה ובשבת. בתפיסה התאילנדית זה לפעמים נראה כמו קהילה סגורה, וחלק מהשיח שלנו עם הרשויות הוא להסביר מהי יהדות ומה משמעות אורח החיים היהודי".
קו פרשת המים, לדבריה, היה האירוע בפאי בשנה שעברה, שהעלה את התנהגות הישראלים לסדר היום הציבורי. עם זאת, היא אינה מנסה לייפות את המציאות. "יש מקרים שהם מביכים", היא אומרת. "התנהגות של ישראלים שאין לי מילה אחרת לתאר אותה אלא מביכה. היא לא AI, היא לא מניפולציה והיא לא שום דבר אחר - היא פשוט התנהגות לא מקובלת".
"גם אם המספרים אינם חריגים בהשוואה לתיירים ממדינות אחרות, אלה האזרחים שלנו וזו התדמית שלנו", היא מוסיפה. "זה פוגע בתדמית ישראל ונתפס כמשהו רחב יותר מאירועים פרטניים שאפשר לייחס לאדם כזה או אחר".
כחלק מהמאמץ לצמצם את החיכוכים הפיצה השגרירות מסמך "עשה ואל תעשה", המסביר לישראלים מה מותר ומה אסור בתאילנד ומה נחשב מקובל בתרבות המקומית. החומר מופץ הן ישירות והן באמצעות חברות תיירות ישראליות. במשרד החוץ מתקיים גם דיון כיצד להגיע אל התיירים לפני יציאתם מישראל - בעת רכישת חבילת הנופש, בנמל התעופה או בטיסה.
"יש כאן יציאה מפרופורציה"
לצד הביקורת על הישראלים, השגרירה מזהה גם קמפיין ברשתות החברתיות. "אני לא אומרת שהכול פייק ניוז", היא מדגישה. "אבל לצד המקרים האמיתיים אנחנו עדים להגזמה, לייחוס לישראלים של דברים שכלל אינם קשורים אליהם, למחזור של מקרים ישנים כאילו התרחשו עכשיו, ועד להסתה ולפייק ניוז מוחלט".
השגרירות, לדבריה, העבירה לרשויות התאילנדיות דוגמאות לפרסומים שבהם אנשים ממדינות אחרות הוצגו בטעות כישראלים. גם בדיווחים נכונים קיימת לעיתים הבלטה חריגה של הלאום הישראלי. "אם נעצרו 20 זרים, ובהם שישה ישראלים, במדיה החברתית הכותרת תהיה לעיתים 'שישה ישראלים נעצרו'. אחד התפקידים שלי הוא להבהיר לרשויות שיש כאן יציאה מסוימת מפרופורציה ושצריך לחזור למספרים הנכונים".
השגרירה מדגישה כי הקשחת האכיפה בתאילנד אינה מכוונת רק לישראלים. כך, לדבריה, לצד מוסד לימודים שבו מרבית התלמידים היו ישראלים נסגרו מוסדות נוספים ששירתו קהילות זרות אחרות, ועשרות מורים נעצרו. גם צמצום הפטור מאשרה מ-60 ל-30 יום חל על אזרחי עשרות מדינות, ובהן ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופיות.
עם זאת, היא מזהירה את הישראלים שלא לבחון את גבולות הסבלנות של הרשויות: "ישראלי צריך להבין שכשמקבלים פטור ל-30 יום, זה לא 31 יום ובוודאי לא יותר. אלה 30 יום. אנחנו נמצאים תחת זכוכית מגדלת, וכל ישראלי צריך להקפיד קצת יותר".
בתי חב"ד הפכו למטרה
אחד הביטויים המדאיגים ביותר בגל הנוכחי הוא הפיכת בתי חב"ד למטרה. פישר-קם אומרת כי הטענות החלו כבר בעקבות המשבר בפאי בשנה שעברה, אז נפוצו שמועות שלפיהן בית חב"ד המקומי משמש כביכול לאגירת נשק או להתארגנות חשאית. הדברים הגיעו עד כדי כך ששר הפנים התאילנדי הגיע למקום יחד עם שגרירת ישראל דאז.
"כעת הטענות חוזרות גם ביחס לבתי חב"ד אחרים", היא אומרת. "חלקן קשורות לטענות הכלליות כלפי ישראלים, אבל נוסף להן גם נופך שהייתי קוראת לו אנטישמי לגמרי. חלק גדול מזה נובע מחוסר היכרות עם מה זה בית חב"ד ומה הוא עושה".
השגרירות פועלת עם שליחי חב"ד כדי לפתוח את הבתים גם בפני מבקרים תאילנדים, בכפוף למגבלות הביטחון. "חשוב שתאילנדים יוכלו להיכנס, לראות, להבין, להסתובב ולדבר עם הרבנים. יש היענות גדולה מאוד מצד הרבנים. הם מבינים את הצורך להיפתח, להסביר ולהראות שאין שם לא נשק ולא התארגנויות לקראת איזו פלישה דמיונית לתאילנד".
לדבריה, גם הרשויות מבינות את הסכנה. "הן יודעות שצריך לעשות הכול כדי שמה שקורה באירופה או בארצות הברית לא יגיע לתאילנד. כל היופי והאטרקטיביות של תאילנד הם שהיא מארחת את כולם, שיש בה שקט וסובלנות. התאילנדים גאים בכך, ובצדק רב, והתפקיד של כולנו הוא לשמור על זה".
65 אלף עובדים תאילנדים בישראל
לצד המחלוקות, פישר-קם מזכירה את שני עמודי התווך האנושיים של היחסים: התיירים הישראלים בתאילנד והעובדים התאילנדים בישראל. כיום עובדים בישראל, לדבריה, כ-65 אלף אזרחי תאילנד - יותר מכפליים מכ-30 אלף שהיו בה לפני 7 באוקטובר 2023. "זה מצב של win-win", היא אומרת. "כולם נהנים ממנו ומפיקים ממנו תועלת, וזה חיבור נהדר בין התרבויות ובין האנשים". לדבריה, העובדים אינם מעדיפים את ישראל רק בשל השכר: "הם טוענים שהיחס שהם מקבלים בישראל הוא יחס טוב וחם. זה נכס גדול מאוד שלנו, בעיקר בימים האלה, וחשוב שנדע לשמר אותו".
פישר-קם מציינת גם את ההכרה התאילנדית בטיפול הישראלי בנפגעי הטרור ובבני משפחותיהם. לדבריה, מאז 7 באוקטובר נהרגו 48 אזרחים תאילנדים באירועי טרור - בטבח עצמו, בשבי, בגבול הצפון ובפגיעת טיל באזור השרון. "הם קיבלו ממדינת ישראל את אותן זכויות שקיבל אזרח ישראלי שנפגע מטרור", היא אומרת. "התאילנדים מאוד מעריכים את האופן שבו ישראל טיפלה בקורבנות, סיפקה לעובדים הגנה ופתרונות בשפתם והתייחסה לכך שהם אינם מכירים את המציאות של הסכסוך". השגרירה ממשיכה במיזם שהחל בתקופת קודמתה בתפקיד ומבקרת בבתי המשפחות השכולות בתאילנד.
"אנחנו רחוקים מלראות בזה משבר"
פישר-קם, ילידת תל אביב ובוגרת גימנסיה הרצליה, היא דיפלומטית ותיקה בשירות החוץ. היא בעלת תואר ראשון ושני במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, השלימה לימודים במכללה לביטחון לאומי ובאוניברסיטת חיפה, וקיבלה דוקטורט במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בדימויה של ישראל בשיח האינטלקטואלי של השמאל ובתקשורת בצרפת, ספרד ובריטניה.
במהלך הקריירה שירתה בין היתר בארגנטינה, בצרפת ובספרד. היא כיהנה כשגרירת ישראל בסרביה וכשגרירה לא תושבת במונטנגרו, ומילאה זמנית תפקידים דיפלומטיים בכירים במרוקו ובצרפת. בקיץ שעבר נכנסה לתפקידה כשגרירת ישראל בתאילנד ובקמבודיה. היא נשואה לאיתן, איש מחשבים שיצא לגמלאות והצטרף אליה לשליחות בבנגקוק, ואם לארבעה ילדים בוגרים המתגוררים בישראל. לדבריה, בשלבים מסוימים בקריירה היא נאלצה לצאת לשליחויות לבדה בשל הקריירה שלו, ואילו הפעם הוא נמצא לצדה.
למרות הפוקוס השלילי בשבועות האחרונים, פישר-קם מתעקשת כי אין משבר ביחסים. היא מזכירה שיתופי פעולה בתחומי הסייבר, החקלאות, המים, הטכנולוגיה והכלכלה. "יש כרגע פוקוס על משהו נקודתי שמעיב על היחסים, אבל אנחנו רחוקים מלראות בזה משבר", היא אומרת. "רוב האינטראקציה של האוכלוסייה התאילנדית עם ישראלים היא בסך הכול חיובית".
נתוני המחצית הראשונה של השנה מצביעים לדבריה על יציבות במספר הישראלים המגיעים לתאילנד - ללא עלייה משמעותית, אך גם ללא ירידה ניכרת. "אני מקווה ומשוכנעת שהדברים יסתדרו ושתאילנד תחזור להיות עבור הישראלים מה שהייתה", היא אומרת. "זה דורש אחריות גם מהצד הישראלי - התנהגות מכבדת יותר, הבנת החוק והבנה שיש אכיפה".
לקראת ראש השנה היא מבקשת לסיים במסר אופטימי, אך מפוכח: "היחסים בין תאילנד לישראל חזקים מאוד. האירועים האלה לא יעיבו עליהם לטווח הארוך. אין לרשויות רצון להיפטר מהתייר הישראלי - זו לא הכוונה ולא השאיפה. להפך, התיירות הישראלית מועילה מאוד לכלכלה ולחברה כאן. זה אינטרס משותף של תאילנד ושל ישראל לשמר אותה".
ולבסוף, ברכת החג שלה: "חג שמח ושנה טובה לכל הישראלים ולכל עם ישראל - בין אם הם בארץ, בתאילנד או בכל מקום אחר. אנחנו שמחים על אלה שבחרו להיות כאן ולחגוג את ראש השנה. לצד האחריות בהתנהגות, תדעו גם ליהנות מכל מה שיש לתאילנד להציע - ויש לה המון להציע לישראלים".