הטוויסט החדש בסאגה בתאילנד: הישראלי יגורש - הצרפתי נעלם

הסאגה הישראלית-צרפתית-פלסטינית שמסעירה כבר קרוב לחודש את האי קוסמוי בתאילנד מגיעה לשלב חדש: הישראלי יעקב אוחיון כבר מוחזק במשמורת משטרתית וממתין להשלמת הליכי גירושו מהמדינה, בעוד קווין דימינו, בעל גן החיות הצרפתי שעמו התעמת ושגם נגדו הוצא צו גירוש, נעלם מעיני הרשויות.

לפי העיתון התאילנדי באנגלית "תאי אקזמינר", אוחיון מוחזק בתחנת משטרת קוסמוי לקראת הרחקתו מתאילנד. בשלב זה לא פורסם אישור רשמי לכך שהוא כבר גורש בפועל. דימינו, לעומתו, עדיין לא קיבל לידיו את צו הגירוש שעליו חתם ביום שני ראש ממשלת תאילנד ושר הפנים, אנוטין צ'רנוויראקול.

תזכורת:
התקרית בקוסמוי: תאילנד שוקלת לגרש את בעל גן החיות הצרפתי ואת הישראלי שאיים עליו

אנשי רשות ההגירה הגיעו לעסק שמפעילים דימינו ואשתו התאילנדית, ג'ינדאראט סטאיאפון, בניסיון לאתר אותו ולמסור לו את הצו. אלא שבמקום לא מצאו לא את דימינו ולא את אשתו. גם תיירים כמעט שלא נראו במקום, והעסק היה שקט באופן חריג. לפי "תאי אקזמינר", אנשי ההגירה מעריכים כי דימינו עדיין נמצא בקוסמוי וכי הוא כבר מודע לכך שראש הממשלה חתם על צו הגירוש נגדו.

על פי ההערכה שפורסמה, ייתכן שהצרפתי נמנע במכוון מלהיראות כדי למנוע מהרשויות למסור לו את הצו. מדובר בצעד חריג במיוחד כלפי שני זרים שאינם תיירים מזדמנים, אלא אנשי עסקים ותיקים באי. אוחיון מתגורר בקוסמוי כחמש שנים, מחזיק באשרת עסקים, עוסק לפי הדיווחים בנדל"ן ומפעיל גם עסק לכריכים. דימינו חי ופועל באי כתשע שנים ומפעיל עם אשתו את פארק החיות. למרות שנות הפעילות שלהם בקוסמוי והעסקים שהקימו במקום, הרשויות התאילנדיות החליטו לנקוט כלפי שניהם יד קשה.

הפרשה החלה ב-Samui Exotic Park, פארק החיות שמפעילים דימינו ואשתו. במקום הוצב דגל פלסטין, ובהמשך סורבה כניסתה של משפחה ישראלית.

העימות שהתפתח במקום תועד בווידאו, ובאחד הסרטונים נראה דימינו נוגח באב המשפחה. משם הסכסוך עבר במהירות לרשתות החברתיות וכלל איומים וטענות הדדיות. בהמשך אף נשמעו מצד דימינו התבטאויות אנטישמיות. אוחיון הסתבך בעצמו בעקבות הודעות מאיימות ששלח. בית המשפט המחוזי בקוסמוי הרשיע אותו בעבירה של גרימת פחד או בהלה באמצעות איומים.

תחילה נגזרו עליו חודש מאסר וקנס של 10,000 באט, אך בעקבות הודאתו הופחת העונש ל-15 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים ולקנס של 5,000 באט.

אלא שההרשעה והקנס לא היו סוף הפרשה מבחינתו. ראש הממשלה ושר הפנים חתם על צו המורה לגרש את אוחיון, לאחר שמשרד הפנים קבע כי התנהגותו מנוגדת לסדר הציבורי, למוסר ולרווחת הציבור.

מדובר במקרה הראשון שבו מופעל מנגנון הגירוש המזורז החדש של תאילנד, שנכנס לתוקף ב-28 באוגוסט ונועד לאפשר לרשויות לפעול במהירות רבה יותר נגד זרים שהסתבכו במדינה. ביום שני הגיע תורו של הצד השני בסכסוך. צ'רנוויראקול חתם גם על צו גירוש נגד דימינו.

בצו יוחסו לצרפתי איומים, הטרדות, אלימות פיזית, גרימת מטרד והתנהגות שלטענת הרשויות יצרה פילוג על רקע גזעי ודתי וסכסוכים בין תיירים. הרשויות הזכירו גם התנהגות פזיזה שעלולה לסכן בני אדם או רכוש.

קודם לכן הרשיע אותו בית המשפט בקוסמוי בעבירות תעבורה וקנס גם אותו ב-5,000 באט, לאחר שהודה בעבירות.

לשני הגברים עומדת, על פי החוק, אפשרות לערער על צו הגירוש בתוך שבעה ימים ממועד מסירתו ולבקש מראש הממשלה לבטל את הצו. אלא שספק אם מדובר בהליך שיביא לשינוי משמעותי. שני הצווים נחתמו באופן אישי על ידי צ'רנוויראקול, הן בתפקידו כראש הממשלה והן כשר הפנים, והוא עצמו כבר הבהיר בפומבי כי מדובר במדיניות מכוונת של ממשלתו.

ביום ראשון, בהופעה במטה מפלגת בהומג'איטאי, יום לאחר שחתם על צו הגירוש של אוחיון, הגן צ'רנוויראקול בפומבי על החלטתו. הוא הסביר כי התקנות החדשות נועדו להפוך את האכיפה נגד זרים למהירה ונחרצת יותר. "אנחנו רוצים תיירים", אמר, אך הדגיש כי מי שמגיע לתאילנד חייב לכבד את חוקיה, את אזרחיה ואת מנהגיה ותרבותה. לדבריו, כאשר זרים מתנהגים באופן בלתי ראוי, תאילנד שומרת לעצמה את הזכות להורות להם לעזוב את המדינה.

אתמול (שני) נשמע ראש הממשלה נחרץ אפילו יותר. בשיחה עם עיתונאים בפרלמנט אמר כי החוק כבר קיים ולכן יש לאכוף אותו. כשנשאל על זרים נוספים שעלולים לעמוד בפני גירוש, השיב: "אם מישהו מתנהג רע, תאילנד לא רוצה שאנשים כאלה יישארו במדינה".

הטיפול בפרשה משקף התנהלות נחושה יותר של הרשויות התאילנדיות כלפי זרים, גם כאשר מדובר בתושבים ותיקים ובאנשי עסקים שהשתקעו במשך שנים באזורי התיירות. התקנות החדשות מאפשרות לרשויות להפעיל הליך מנהלי מהיר להרחקת זרים גם במקרים שבהם ההליך הפלילי הסתיים בקנס או במאסר על תנאי.

מבחינת הרשויות בתאילנד, הפרשה בקוסמוי הפכה למבחן של עיקרון רחב יותר: המדינה מבקשת להבהיר לזרים כי היא לא תאפשר לייבא לשטחה סכסוכים חיצוניים ולהפוך את אזורי התיירות שלה לזירת התגוששות פוליטית, לאומית או דתית.

במקרה הזה היה זה הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהחל בדגל פלסטין בגן חיות והידרדר במהירות לאיומים, עימותים, תלונות במשטרה, אבטחה והליכים פליליים.

החשש התאילנדי אינו רק ביטחוני. הרשויות המקומיות כבר הביעו במהלך הפרשה דאגה מהיווצרות מתחים אתניים ודתיים ומהנזק שעלול להיגרם לתדמיתו של קוסמוי כיעד תיירות. המסר שעולה מהצעדים האחרונים ברור: תאילנד רוצה את התיירים ואת העסקים הזרים, אבל אינה מוכנה שסכסוכים שמקורם מעבר לים יפגעו בתיירים אחרים, בתושבים המקומיים ובענף התיירות שעליו נשענים האיים.

כך הפכה תקרית שהחלה בדגל פלסטין ובסירוב להכניס משפחה ישראלית לגן חיות לסכסוך בינלאומי מתגלגל, שבסופו החליטה ממשלת תאילנד להרחיק מהמדינה את שני הצדדים המרכזיים בו - הישראלי והצרפתי.

שי גליק, מנכ"ל ארגון "בצלמו", שפנה בחודש שעבר בעניין לרשויות בתאילנד וקרא לפתוח בהליכים נגד בעלי העסק, בירך על החלטת הגירוש של הבעלים הצרפתי ומסר בהתייחסות לידיעה כי "ככה מתנהגים עם אנטישמיים. תגובה נחרצת ומבורכת. ידע כל מסית ואנטישמי נגמרו הימים שהורדנו ראש - מי שיתנהג באנטישמיות, ישלם מחיר יקר ביותר". במכתבו לשר התיירות ולנציבות הלאומית לזכויות האדם בתאילנד טען גליק כי מדובר בגילוי בוטה של גזענות, אנטישמיות ואפליה, המהווה "סכנה ממשית ומיידית לביטחונם של תיירים ישראלים". הוא הזהיר כי "שתיקה או הימנעות מפעולה מצד הרשויות יתפרשו כמתן לגיטימציה לאלימות ולגזענות", ודרש לפתוח נגד הצרפתי בחקירה פלילית שתוביל למעצרו ולהעמדתו לדין.