בני ישראל היו פה? נחשפה התיישבות קדומה מימי יציאת מצרים

ארכיאולוגים במצרים חשפו יישוב קדום המתוארך לתקופת הביניים השנייה של מצרים - תקופה שמעוררת זה שנים ויכוחים בקרב חוקרים באשר לרקע ההיסטורי של יציאת מצרים המתוארת במקרא. היישוב התגלה באתר תל אל-כוע שבאזור ואדי תומילאת - מעין "מסדרון" קדום שחיבר בין הדלתא המזרחית של הנילוס לבין גבולה המזרחי של מצרים.

משרד התיירות והעתיקות של מצרים שהכריז על התגלית, מסר כי בין הממצאים נמצאו קברים מתקופת השושלת ה-15 - המוכרת גם כ"שושלת החיקסוס הראשונה" (בערך 1550-1650 לפנה"ס). בנוסף, נמצאו עדויות לכך שהאתר המשיך להיות מיושב גם בתקופת השושלת ה-18 - תקופה המשתרעת על פני המעבר משלטון החיקסוס אל ראשית תקופת הממלכה החדשה ("האימפריה המצרית").

החיקסוס היו שליטים ששלטו בחלקים נרחבים של צפון מצרים לפני כ-3,600 שנה, עד שגורשו בידי המצרים. הם היו ממוצא שמי, והגיעו למצרים מאזור הסהר הפורה, כנראה מכנען. בעוד שחוקרי המקרא חלוקים בשאלה מתי - ואם בכלל - התרחשה יציאת מצרים כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, יש מי שסבורים שתקופת החיקסוס עשויה לספק הקשר היסטורי לסיפור המקראי.

והנה טוויסט מעניין בעלילה, שלא כולם מכירים: על פי ההיסטוריון המצרי-הלני מנתון, שחי במאה השלישית לפני הספירה, החיקסוס הם אבותיהם של היהודים. מנתון אף ציין בכתביו שהחיקסוס שגורשו ממצרים היו בני שבט יהודה, ובמרוצת הדורות הם הקימו את בירתם בירושלים. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו אמנם לא הסכים עם כל מה שמנתון כתב, אך גם הוא הסכים כי קביעותיו משמשים כראייה לתיאור המקראי של יציאת מצרים.

אתר פוקס ניוז מציין, כי הארכיאולוגים שחפרו באתר חשפו עשרה קברים עשויים לבני בוץ, שרידי בתי מגורים, תנורי ייצור, ממגורות לאחסון תבואה ושכונת מגורים מוקפת חומה, כולם מתקופת הביניים השנייה. בנוסף, נמצאו קמעות בדמות חרפושיות, כלי ברונזה, כלי חרס, מכלים ששימשו לאחסון מוצרי קוסמטיקה, שרידי אדם ועצמות בעלי חיים. החופרים חשפו גם מתחם מגורים גדול, ששטחו כ-30 על 60 מטרים, ובו שרידי אולמות וחדרים רחבי ידיים. ממזרח ליישוב התגלו גם כבשנים וממגורות לאחסון תבואה. "לראשונה באתר, גילו הארכיאולוגים קבורות אדם מחוץ לקברי לבני הבוץ, ובהן כמה נקברים בתנוחה מכווצת - שיטת קבורה חריגה שדורשת מחקר נוסף", נמסר בהודעת משרד התיירות והעתיקות של מצרים. עוד נמסר כי ניתוח מכלול כלי החרס מעיד על שימוש יומיומי אינטנסיבי באתר, כאשר רוב הממצאים הם כלי אכילה ובישול.

שר התיירות והעתיקות של מצרים, שריף פתחי, אמר כי הממצאים מצביעים על כך שהאתר שימש כקהילה מאורגנת שכללה אזורי מגורים, מתקני אחסון, אזורי ייצור ובתי קברות. בהודעה נמסר עוד כי פתחי שיבח את מאמציהן של משלחות הארכיאולוגים המצריות והבינלאומיות להמשיך ולחשוף את סודותיה של מצרים העתיקה.