וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נשארו קפואות בזמן: קורות עץ מחורבן בית המקדש נחשפו בירושלים

עודכן לאחרונה: 20.7.2026 / 9:06

הקורות המפוחמות נחשפו בתוך מבנה שקרס במהלך השריפה העזה שהתחוללה בירושלים בחורבן הבית הראשון. "מה שסייע לממצא להשתמר במשך כ-2,600 שנה, הוא, ככל הנראה, הטיח שנמס מקירות המבנה, וחתם תחתיו את העצים השרופים", אומרים החוקרים

קורות עץ שרופות מהחורבן נחשפו בעיר דוד/צילום ועריכה: אסף פרי, עבור עיר דוד ורשות העתיקות

בחפירות חניון גבעתי שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה ממצא יוצא דופן: קורות עץ עבות, שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.

לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

עוד בנושא:
בין חורבן אחד לשני: מסע מרתק אל ימיה הקשים של ירושלים

הטבעות של קורות העץ שנחשפו בעיר דוד/רשות העתיקות, אפרת בוצר
שרידי החורבן שנחשפו בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד/רשות העתיקות, רעות וילף, עיר דוד
חפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד/רשות העתיקות, רעות וילף, עיר דוד

"מאד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה, בעיר דוד, מצאנו קורות עבות, שיש להן הרבה טבעות, וזה מהווה פוטנציאל מחקרי", מוסיפה ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, שחוקרת את הממצא. "ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך", היא מסבירה. "אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד".

קורות העץ השרופות שנחשפו בעיר דוד. רעות וילף, עיר דוד, רשות העתיקות
קורות העץ השרופות שנחשפו בעיר דוד/רשות העתיקות, רעות וילף, עיר דוד
מנהלת החפירה בעיר דוד, אפרת בוצר/רשות העתיקות, קובי הראתי, עיר דוד
ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות/רשות העתיקות, רעות וילף, עיר דוד

מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים כי הממצא מעיד על עוצמת החורבן בירושלים: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור הזה אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה. לדבריהם, ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מראה על רצון עז לשמר את הזיכרון. "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו".

"אנחנו רגע לפני תשעה באב", מוסיפה בוצר, "זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully