לגעת בחורבן

עשרה בטבת שנת 588 לפני הספירה. נבוכדנצר מלך בבל מתייצב עם צבא עצום מול חומות ירושלים ומטיל מצור כבד על העיר. כעת, כשהם מנותקים מהשדות שמחוץ לעיר, נשארים תושבי ירושלים ללא אוכל. הרעב הקשה פוגע בכולם. במיוחד בילדים. "דבק לשון יונק אל חיקו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם" (איכה, ד', ד').

ככל שחולפים הימים, הייאוש של תושבי ירושלים הנצורים הולך וגובר. "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו" (ירמיהו, ח' כ').

האימה מגיעה לשיאה כשאילי הברזל הבבליים מתקרבים אל עבר חומות העיר ומתחילים לנגוח בהם. הרעש מחריש אוזניים. האדמה רועדת. הקשתים הבבליים יורים מטחים של אלפי חיצים לעבר המגנים הישראלים, זאת כדי לחפות על חיל הרגלים הבבלי שמתקדם במהירות אל שער העיר. המגנים הישראלים מצידם משיבים אש בכל כוחם.

בתשעה בתמוז שנת 586 לפני הספירה, אחרי למעלה משנה וחצי של מצור, החומה הצפונית נבקעת והצבא הבבלי פורץ אל העיר בשטף אדיר. את המכה הקשה ביותר תספוג ירושלים רק כעבור חודש ימים.

ב-ז' באב מגיע לירושלים נבוזראדן רב טבחים, המפקד הבבלי שעליו הוטלה המשימה להחריב את ירושלים עד היסוד. "ובחודש החמישי, בשבעה לחודש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנצר מלך בבל, בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלים. וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש" (מלכים ב', כ"ה, ח'- ט').

בתשעה באב עולה בית המקדש באש וירושלים נחרבת.

את שרידי החורבן של ירושלים חושפים הארכיאולוגים של רשות העתיקות בחפירות שהם מקיימים בעיר דוד כ-2600 שנה לאחר החורבן. ד"ר יפתח שלו, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות חוזר אל רגעי החשיפה של מבנה שקרס בחורבן: "אחד הרגעים המרגשים ביותר שזכורים לי מהחפירות בעיר דוד היה הרגע שבו הבנו שאנחנו חושפים מבנה שלם שחרב בשריפה אדירה. אחרי שנה של הוצאת אבנים, פתאום הגענו לרצפה וראינו את הממצאים ואת הכלים על הרצפה. ההבנה מאוחר יותר שמדובר בחלק מהחורבן של ירושלים על ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, רק העצימה את ההרגשה הזאת. הגילוי של מבנה שנעזב כמו שהתושבים שחיו בו עזבו אותו ברגע החורבן, הוא רגע מרגש שמחבר את העבודה שלנו בשטח עם העבר".

עדויות לשריפה הגדולה שאחזה בבתי ירושלים מוצאים הארכיאולוגים גם במדרון המזרחי של עיר דוד בחפירות "בית שלם". ד"ר ג'ו עוזיאל שניהל את חפירות בית שלם מטעם רשות העתיקות, סיפר על רגעי החשיפה: "גילנו חדר עם כ-12 קנקנים מרוסקים. הקנקנים היו מכוסים בשכבת אפר גדולה. הרגע שבו הבנו שהחדר שאנו חושפים הוא שנחרב עקב החורבן הבבלי של ירושלים ב-586 לפני הספירה, היה רגע מרגש מאוד של חיבור עם האנשים שחיו כאן לפני 2600 שנה".

לאחר החורבן, גולים אחרוני היהודים הנותרים בירושלים אל בבל. "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון" (תהילים, קל"ז, א').

כמה עשרות שנים לאחר חורבן הבית הראשון, שבים חלק מהיהודים לירושלים ובונים את בית המקדש השני, וכ-500 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, חרב גם הבית השני.

באביב שנת 70 לספירה, מצעיד טיטוס את לגיונותיו אל ירושלים. כבר ארבע שנים שהצבע הרומי אינו מצליח לדכא את המרד העקשני שפרץ ביהודה בשנת 66. היהודים שנאבקים ברומאים מטביעים מטבעות מרד המבטאים את שאיפתם לשחרר את ירושלים, והמילים "לחירות ציון" מתנוססות בכתב עברי קדום עליהן.

מטבעות אלו מתגלים בחפירות רשות העתיקות ברחוב המדורג - "דרך עולי הרגל" בעיר דוד. נחשון זנטון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מספר: "סיסמת המורדים רשומה בכתב עברי קדום על מטבעות היהודים. קריאת הסיסמה לאחר 2000 שנה מהדהדת היסטוריה ארוכה שהתחילה בכשלון צורב ואלים, אך כיום הקריאה של סיסמת המרד בכל מטבע כזה שנמצא בחפירות הרחוב מקבלת משמעות נוספת".

קרב קשה מתחולל בין הרומאים לבין המורדים היהודים. ראשי חצים ואבני בליסטרה בהם השתמשו הרומאים על מנת לדכא את המרד נחשפים במהלך החפירות. לדברי זנטון, "זוהי עדות משמעותית לקרב של מכונות מלחמה רומיות. ההיסטוריון יוספוס פלביוס תיאר כי גם למורדים היו מכונות כאלו שנפלו לידי המורדים בשלבים שלאחר הניצחון על חילותיו של גאלוס, אך עם הגעת הלגיונות של אספסיאנוס וטיטוס, רוב הירי הבליסטי של אבני הבליסטרה שנורו באזור מקורם בחיל 'התותחנים' הרומי".

במהלך חפירות רשות העתיקות בתעלת הניקוז שעברה מתחת לרחוב, התגלו עדויות נוספות לרגעי האחרונים של ירושלים ערב חורבן הבית השני. אחת התגליות הבולטות היא חרב של לגיונר רומי שנמצא בתעלת הניקוז המרכזית של ירושלים בחפירות שקיים הארכיאולוג אלי שוקרון במקום.

"גם במקרה זה, מתיאוריו של יוספוס אנו למדים על שימוש בתעלות הניקוז למסתור ומפלט של מורדים ועל חיפושם, ובמקרים מסויימים אף מציאתם, על ידי חילות הצבא הרומי", אומר זנטון.

תיאור דרמטי של רגעי האימה והמסתור של תושבי ירושלים מציג יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס):
"ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק מהאנשים היוצאים עליהם ואת שאריתם לקחו בשבי, חקרו למצוא את המורדים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבם, ואת כל הנופלים בידם היכו לפי חרב" (יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים ברומאים)

עדויות ארכאולוגיות המתכתבות עם התיאור ההיסטורי נחשפו בחפירות רשות העתיקות בתעלת המסתור בעיר דוד, למשל סירי בישול ונר חרס קטן ששימשו את המורדים היהודים שהסתתרו בתעלות עיר דוד מפני הרומאים במהלך המרד הגדול.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה: "זו הפעם הראשונה שאפשר לקשור את הממצא הארכיאולוגי לסוגיית הרעב בירושלים בתקופת המרד במצור. סירי הבישול השלמים ונר החרס, מעידים שאנשים ירדו אל תוך הבור ואכלו שם את האוכל בסתר, מבלי שאף אחד יכול לראות אותם - כדברי יוסף בן מתיתיהו".

תודה לרשות העתיקות, מכון מגלי"ם וארכיון עיר דוד בסיוע בהכנת הכתבה.