החודש תצא לדרך חגיגת הכדורגל הגדולה בעולם - גביע העולם בכדורגל, או כפי שרובנו מכנים אותו: המונדיאל. הטורניר ייערך לראשונה בהיסטוריה בשלוש מדינות במקביל - ארצות הברית, קנדה ומקסיקו - וצפוי להיות המונדיאל בעל הפריסה הגיאוגרפית הרחבה ביותר אי פעם. האצטדיון הצפוני ביותר יארח משחקים בוונקובר, ואילו הדרומי ביותר יהיה במקסיקו סיטי. בין שתי הערים הללו מפרידים מעל לאלף קילומטרים, ארבעה אזורי זמן שונים ותנאי אקלים מנוגדים. על רקע זה עולה שאלה מסקרנת במיוחד: האם אפשר בכלל לדבר על תנאי משחק הוגנים ושווים, כששחקנים מתמודדים עם מציאות סביבתית שונה כל כך ממגרש למגרש?
בלי עצירת ביניים: ישראלים ופלסטינים יטוסו יחד למונדיאל בקטאר
זו אינה הפעם הראשונה שהמונדיאל מתפרס על פני שטחים גדולים ודורש מהנבחרות המשתתפות להתמודד עם נסיעות ארוכות בין משחק למשחק. המונדיאל ברוסיה ב-2018 כלל אצטדיונים המרוחקים זה מזה מאות ואף אלפי קילומטרים, אבל רובם הגדול רוכזו בערים המרכזיות בחלקה המערבי של המדינה. גם המונדיאל בברזיל ב-2014 התפרש על פני מרחבים גדולים, כשחלק מהנבחרות נאלצו לעבור בין ערים רחוקות מאוד זו מזו במהלך הטורניר. על פי הודעת פיפ"א, המונדיאל הקרוב צפוי להיות לא רק המונדיאל בעל הפריסה הגאוגרפית הרחבה ביותר בתולדות המשחק, אלא גם לכלול מרחקי נסיעה עצומים, מעבר בין כמה אזורי זמן, ושלל תנאי אקלים משתנים: מחום ולחות ועד גובה רב ואוויר דליל.
טורניר אחד, תנאי משחק מגוונים
המשמעות היא שהטורניר יתקיים בתנאי מזג אוויר שונים לחלוטין בין עיר לעיר, פערים שעשויים להשפיע ישירות על יכולת השחקנים ועל מידת הקושי איתה הם יאלצו להתמודד בכל משחק. "יש כאן חוסר שוויון ברור", אומר פרופ' יורם אפשטיין, חבר בוועדות הרפואיות של הוועד האולימפי ובפורום מדעני ומדעניות האקלים, ומסביר: "לשחק בתנאי אקלים חמים זה הרבה יותר קשה מאשר בתנאי אקלים נוחים, ומשפיע בצורה מהותית על היכולת הפיזית, הנפשית, הקוגניטיבית והבריאותית". לדבריו, נבחרות שישחקו בקנדה ייהנו מתנאים נוחים בהרבה מאלו שיאלצו להתמודד עם עומס חום במקומות כמו דאלאס או אטלנטה - ערים עם תנאים קשים מאוד למשחק בחודשי הקיץ.
הערכה זו מקבלת חיזוק גם ממחקר שפורסם לקראת המונדיאל ושעוסק בהשפעת תנאי האקלים על הטורניר, ולפיו רוב ערי האירוח צפויות להתמודד עם עומסי חום משמעותיים. לפי המחקר, ב-14 מתוך 16 הערים המארחות צפויים תנאי חום שעלולים לפגוע בביצועים או לסכן את בריאותם של שחקנים ושופטים. משחקי אחר הצוהריים בערים יוסטון, דאלאס, מיאמי ומונטריי הוגדרו כבעלי סיכון גבוה במיוחד, הן מבחינת בריאות השחקנים והן מבחינת איכות המשחק. החוקרים הזהירו מירידה בביצועים הפיזיים, מעייפות מוגברת, ומסיכון להתייבשות ואף למכת חום.
האזהרות הללו מתבססות על מנגנון פיזיולוגי ידוע. אפשטיין מסביר כי בעומס חום קיצוני הגוף מתקשה לשמור על האיזון התרמי הדרוש לתפקוד תקין, והוא צובר יותר חום מכפי שהוא מסוגל לפלוט. "כדי לשמור על טמפרטורת גוף תקינה, סביב 37 מעלות, הגוף חייב לפלוט לסביבה את כל החום שהוא מייצר או קולט", הוא אומר, ומדגיש כי במהלך מאמץ גופני, כשהטמפרטורה והלחות גבוהות, מנגנון הקירור הזה נפגע וקשה יותר לפלוט את החום בשל תנאי הסביבה. התוצאה, לדבריו, היא עלייה בטמפרטורת הגוף לרמות שעלולות להיות מסוכנות, לצד פגיעה ביכולות המקצועיות והמנטליות של השחקנים, מה שגם יביא לכך שיכולות ותפיסת המשחק שלהם ייפגעו עוד לפני שתהיה פגיעה בריאותית. הוא מוסיף כי כאשר חום הגוף מטפס ל-39-40 מעלות כבר מדובר בסכנה ממשית, ובמקרים קיצוניים אף במכת חום שעלולה להיות קטלנית.
המצב הנוכחי מעלה שאלות בנוגע לשוויוניות ואף להוגנות התחרותית של הטורניר. אם נבחרת אחת משחקת בעיקר באצטדיונים באזורים בעלי תנאים קרירים ונוחים יותר, בעוד אחרת נאלצת להתמודד עם משחקים במקומות חמים ומאתגרים יותר, נוצר פער משמעותי בתנאי המשחק. "כולם מודעים לזה, ובעיקר הספורטאים והאיגודים", מדגיש אפשטיין. לדבריו, אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם הבעיה היא באמצעות "איקלום", התאמה פיזיולוגית לסביבת אקלים שונה, שנועדה להכין את הגוף לתנאים קיצוניים. "במקרים כאלה קבוצות מגיעות מראש, לפעמים שבועיים או שלושה שבועות לפני הטורניר, כדי להתאקלם למזג האוויר ולהתאמן בו", הוא אומר. בהקשר הזה מציין אפשטיין כי ספורטאים ממדינות חמות, ובהן ישראל, עשויים ליהנות מיתרון מסוים לעומת שחקנים ממדינות קרות יותר, משום שהם רגילים להתחרות בעומסי חום משמעותיים.
איך מקיימים תחרויות בעולם מתחמם?
עולה השאלה כיצד ניתן יהיה לקיים אירועי ספורט גדולים כמו המונדיאל בעידן של שינוי אקלים והתחממות גלובלית, עלייה בטמפרטורות והחרפה בעומסי החום. אפשטיין סבור כי עולם הספורט יידרש לבצע התאמות עמוקות באופן ניהול התחרויות, ממונדיאלים ואולימפיאדות ועד אירועים מקומיים כמו המכביה. "יהיה צורך לשנות את תוכניות המשחקים כך שייערכו בתנאים טובים יותר. צריך לעדכן את הפרוטוקולים של הטורנירים, לקיים תחרויות בחודשים נעימים יותר ובמדינות נוחות יותר, לאפשר זמני מנוחה ארוכים יותר בין משחק למשחק, וגם במהלך המשחקים עצמם. וזה נכון לא רק לכדורגל, אלא לכל ענפי הספורט שמתקיימים בחוץ", הוא אומר.
לדבריו, כבר כיום פיפ"א והוועד האולימפי הבינלאומי נערכים למציאות החדשה ומפיצים הנחיות מקצועיות בנושא התמודדות עם חום קיצוני. "עד היום נהגו לארגן טורנירים בעיקר לפי לוחות הזמנים של השעון הבינלאומי", מציין אפשטיין, ומסכם: "אחד הדברים שיצטרכו לעשות הוא לשנות את שעות המשחק ולקיים טורנירים בלילה, כי פשוט לא תהיה ברירה. אם אנחנו רוצים להגן על השחקנים ולשמור על רמת המשחק, חייבים לבצע את ההתאמות הנדרשות".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה