מבקרים רבים טוענים לאורך השנים כי טורבינות רוח מהוות סכנה חמורה לציפורים, אך שני מחקרים חדשים עשויים לשנות את התמונה - ואולי גם את הדיון כולו.
מחקר אחד, שנערך על ידי חברת האנרגיה השבדית Vattenfall בשיתוף חברת הטכנולוגיה Spoor (חברת טכנולוגיית המתמחה בניטור ציפורים המונע על ידי בינה מלאכותית עבור אנרגיית רוח), בחן את הסיכון לציפורים בחוות רוח ימית סמוך לאברדין שבסקוטלנד. במשך 19 חודשים תועדו באמצעות מצלמות וניתוחי בינה מלאכותית לא פחות מ-2,007 נתיבי תעופה של ציפורים סביב טורבינה אחת.
התוצאה: לא נרשמה אפילו התנגשות אחת. החוקרים מציינים כי השילוב בין טכנולוגיות מתקדמות וניתוח מקצועי מאפשר לעבור מהשערות כלליות לתצפיות מדויקות על התנהגות הציפורים בסביבת הטורבינות.
עוד בנושא:
עוף דורס נמצא פגוע בחוות הטורבינות שבעמק הבכא, והומת
טורבינות בגולן הרגו ככל הנראה את אחד העופות הנדירים בארץ
99.8% מהציפורים נמנעות מטורבינות הרוח
במחקר נוסף, שנערך על ידי איגוד אנרגיית הרוח הימית בגרמניה (BWO), נותחו יותר מ-4 מיליון תנועות של ציפורים נודדות במשך כשנה וחצי, באמצעות מכ"ם ומצלמות מבוססות בינה מלאכותית. גם כאן הממצאים היו חד-משמעיים: יותר מ-99.8% מהציפורים נמנעות באופן פעיל מטורבינות הרוח.
לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את ההבנה כי ניתן להרחיב את השימוש באנרגיית רוח תוך שמירה על חיות הבר - ולא על חשבונן.
אלא שלא כולם משוכנעים. ארגוני שמירת טבע מדגישים כי למרות הנתונים המעודדים, טורבינות הרוח עדיין עלולות להוות איום עבור מיני ציפורים מסוימים, במיוחד כאלה שמקננים בקרבת אזורי ההקמה.
בקרן חיות הבר הגרמנית, למשל, מדגישים כי יש לאזן בין הצורך באנרגיה מתחדשת לבין ההגנה על המגוון הביולוגי. לדבריהם, יש לקבוע כללים ברורים - כמו שמירה על מרחק מינימלי של כ-6 קילומטרים בין קיני עופות דורסים רגישים לבין טורבינות רוח.
המסקנה מהמחקרים החדשים היא אמנם מעודדת: הפגיעה בציפורים כנראה נמוכה בהרבה מהחשש המקורי. אך לצד זאת, מומחים מדגישים כי התמונה עדיין לא מלאה, וכי יש להמשיך לנקוט משנה זהירות - במיוחד באזורים רגישים - ככל שהעולם ממשיך להרחיב את השימוש באנרגיית רוח.