התוכנית החדשה שעלולה להפוך את חופי הכנרת שוב לפרטיים

ביקורת חריפה בחברה להגנת הטבע על תוכנית המתאר לשביל סובב כנרת, כפי שתגיע היום לדיון בולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנונים עקרוניים). בחברה להגנת הטבע טוענים כי "מדובר בתוכנית שחוטאת למטרה המקורית של השביל, שהיא הבטחת גישה לקו המים".

שביל סובב כנרת הוא מסלול הליכה המקיף את האגם (כ-65 ק"מ), שנועד להבטיח גישה חופשית לחופים וליהנות מנופי טבע. הרעיון של שביל הליכה שיקיף את הכנרת, על קו המים, נולד לפני כ-23 שנים. רעיון פריצת השביל סובב נולד אז כחלק מהמאבק למען "השבת הכנרת לציבור". הקמפיין, שהובילה החברה להגנת הטבע צבר תאוצה אחרי פרסום דוח מבקר המדינה בשנת 2005, שגילה כי מרבית חופי הכנרת גודרו בניגוד לחוק ותוך עצימת עין של הרשויות. תהליך פריצת השביל באותם ימים היה צעד שיצא נגד מצב זה ובניסיון לשנות את המציאות. במבט לאחור, ניתן לומר כי אותו מיזם היה אחד הזרזים לפעילות ציבורית וחקיקתית להסדרת החופים ופתיחתם לציבור. בתחילת 2007 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית שביל סובב כנרת, שתאפשר הקמת שביל רצוף להליכה רגלית ולרכיבה על אופניים לאורך חופי הכנרת, בתחום של 50 מטרים מקו המים העליון וקרוב אליו ככל שניתן.

השביל הקדים בשנה וחצי את החוק להסדרת חופי הכנרת, שנחקק בשנת 2008. מדובר בחוק שלמעשה החזיר לציבור את הבעלות על חופים רבים סביב הכנרת; סביב האגם יש חופים שהוסדרו ושניתנים בהם שירותי הצלה, ניקיון, רפואה ועוד. גם הנושא המהותי של עלות הכניסה לחופים הוסדר, ובחופי איגוד ערים כנרת התשלום הוא עבור חניה לרכב, לפי שעות - 5 שקלים לשעה. כניסה רגלית היא חופשית. את החוק מיישם איגוד ערים כנרת שבמהלך השנים אף הכשיר ופתח חופים חדשים. עם זאת, עדיין לא לכל החופים ניתן לגשת - בין היתר חופי כנסיות, מספר חופים במושבות מגדל וכנרת ומרבית חופי העיר טבריה.

כעת מגיע הליך אישור התוכנית לישורת האחרונה - מדובר בהליך שינוי תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) לחופי הכנרת- תמ"א 13/ 13/ ב - שביל סובב כינרת. אישור התמ"א הוא השלב הקריטי שיעגן את התוכנית סטטוטורית, אלא שבחברה להגנת הטבע חוששים כי דווקא על קו הסיום, יאושר נוסח שבמספר נקודות תכנוניות יחטא למטרה המקורית, שהיא יצירת רצף הליכה סביב הכנרת.

בחברה להגנת הטבע מצביעים על כך, שעל פי התוכנית המוצעת תתאפשר הסטת השביל מקו המים. לדוגמא, באזור הכנסיות שבצפון הכנרת. הוראות המועצה הארצית לתכנון ובניה היו כי על השביל לעבור בצמידות מירבית לקו המים ובתוך תחום 50 המטרים האסורים בבנייה.

פריט חדש שהוכנס לתוכנית הוא קביעת מנגנון "שביל מבוקר" בקרבת מלונות. מדובר בקביעתן של שעות פעילות מוגדרות להליכה על השביל באזורי מלונאות. החשש הוא שבפועל בעלי בתי המלון ימנעו בפני הציבור גישה ישירה למים, ובכך החופים, ששייכים לכלל הציבור, יהפכו למעשה חופים פרטיים.

חשש נוסף שעולה הוא ההתעלמות מהנחייה כי היכן שניתן, השביל ישמש גם לרוכבי אופניים.

מהחברה להגנת הטבע נמסר: "התוכנית הנוכחית לשביל סובב כנרת, חוטאת למטרה המקורית של השביל: הבטחת גישה פתוחה לציבור ומימוש זכותו הבסיסית של כל אזרח, לגישה לחופים ולקו המים. במקום לפתוח את קו המים לכלל הישראלים, התוכנית נכנעת ללחצים מקומיים ומכשירה חסימות חופים קיימות. הניסיון לייצר 'שבילים מבוקרים', ליד מלונות, הוא הפרטה בתחפושת, שתשאיר את הציבור הרחב, מחוץ למים. הכנרת היא נחלת הכלל, ואנחנו לא נאפשר להפוך את השביל ל'נתיב עוקף מציאות', שמתרחק מהחוף בכל פעם שמתנגש בו אינטרס אחר".

מאיגוד ערים כינרת נמסר, כי "הנוסח שיוגש בדיון בולנת"ע בתמ"א 13/ 13/ - שביל סובב כינרת, הינו הנוסח שאושר בוועדת העורכים, לאחר שורה ארוכה של דיונים שנמשכו מספר שנים, כולל כנסים פומביים לשיתוף הציבור והתייעצות עם השותפים ובעלי העניין בתוכנית חשובה זו, שהוביל הארכיטקט אילן אייזן וצוותו המקצועי, המאזנת בין האינטרסים של כלל הגורמים וצורכי הציבור, לבין העובדה כי סביב לכינרת ישנם תושבים ויישובים, אתרי תיירות ונופש, כנסיות ואתרי פולחן ויש לאפשר לכולם להמשיך להתפרנס, להתפלל ולחיות".