אנוראדאפורה, עיר עתיקה בצפון סרי לנקה, מיושבת ברציפות מהמאה הרביעית לפני הספירה. העיר, אחת הקדושות ביותר בעולם הבודהיסטי, מאופיינת בהיסטוריה עשירה וארכיאולוגיה מפוארת. כפי שפורסם ב-CNN, ניתן למצוא בעיר עולי רגל בודהיסטים לבושי לבן הולכים יחפים, נזירים בגלימות צבעוניות מזמרים בשעות הבוקר, ותיירים רבים המבקרים במקום במטרה לספוג את האווירה הקדושה. היא ידועה כמקום הראשון שאימץ את הבודהיזם מחוץ להודו, ומבוצעים בה טקסים דתיים במשך יותר מ-2,000 שנה.
ברחבי הפארק הארכיאולוגי העצום של העיר פזורים מנזרים, מאגרים וסטופות (מבנה מקודש המכיל על פי האמונה שרידים של בודהה) הנחשבים בין המונומנטים הדתיים השאפתניים ביותר שנבנו אי פעם. מעל מונומנטים דתיים רבים מתנשאת סטופה עצומה בצורת בועה שנקראת "ג'טאוואנארמאיה". כיפה זו כה גדולה שכאשר הושלם תהליך בנייתה בתחילת המאה הרביעית לספירה, היא דורגה כמבנה מעשה ידי אדם השלישי בגודלו על פני כדור הארץ, כשרק הפירמידות הגדולות של גיזה עוקפות אותה.
ג'טאוואנארמאיה
הסטופה, שהושלמה בשנת 301 לספירה, באמצעות כ-93.3 מיליון לבני בוץ אפויות, התנשאה במקור לגובה של כ-122 מטרים, מה שהפך אותה לאחד המבנים הגבוהים ביותר בעולם העתיק.
כיום, לאחר מאות שנים של קריסה, נטישה ושיקום, ג'טאוואנארמאיה מתנשאת לגובה של כ-71 מטרים - עדיין מרשימה בגודלה, אך נמוכה ביותר מחצי מגובהה המקורי. למרות זאת, היא נותרה מבנה הלבנים הגדול ביותר שנבנה אי פעם מבחינת נפח.
אך מחוץ לסרי לנקה, ג'טאוואנארמאיה אינה מוכרת מאוד. שלא כמו הפירמידות, היא לא הייתה גלויה באופן רציף להיסטוריה. צמיחת הג'ונגל, סדרי עדיפויות דתיים משתנים ושימור לוקה בחסר קברו בהדרגה הן את המבנה והן חלק ניכר מסיפורו, והותירו את אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים ביותר בעולם העתיק נשכח ברובו.
"ג'טאוואנארמאיה'" מתייחסת לא רק לסטופה עצמה, אלא ללב קומפלקס נזירי עצום, שאכלס מאות נזירים. כל מבנה במתחם כוון לסטופה, מה שהבטיח שנזירים שיצאו מבתיהם יפנו אליה ראשונים - תזכורת יומית למסירות ולסדר קוסמולוגי. בטרסות התחתונות של הסטופה היה נהוג להעלות קורבנות תוך כדי הליכה איטית בכיוון השעון סביב בסיס הסטופה.
מלכתחילה ג'טאוואנארמאיה הייתה שנויה במחלוקת. היא נבנתה על אדמה המקושרת באופן מסורתי עם ה"מהא ויהארה", הממסד הבודהיסטי האורתודוקסי של תרוואדה, על פי הדיווחים ללא הסכמת הנזירים שלה. המתחם נקשר מאוחר יותר לכת הסאגליקה, שעקבה אחר דוקטרינות מהאיאנה.
כיום, סרי לנקה נותרה ברובה אומה בודהיסטית של תרוואדה. כתוצאה מכך, חלק ניכר מההיסטוריה של ג'טאוואנארמאיה, כולל המתחים הפוליטיים והדוקטרינריים סביב הקמתה, ניתנת לשחזור בעקיפין בלבד, מה שמותיר את ההיסטוריונים עם גרסאות חלקיות ולעיתים שנויות במחלוקת.
אתגר הבנייה
סטופת ג'טאוואנארמאיה משקפת את שיא הידע ההנדסי העתיק של סרי לנקה. צורתה העגולה העצומה מפזרת משקל ביעילות, יסודותיה חזקים, ויש ממצאים המצביעים על כך שהיה ניסיון לייצר מערכת בה אוורור.
האתגרים הטכניים בבנייתה היו עצומים. שלא כמו פירמידות האבן של מצרים, מבנה זה נבנה כמעט כולו מלבני בוץ, חומר פגיע הרבה יותר לסחף ולקריסה. ארכיאולוגים זיהו כבשני לבנים עתיקים באנוראדאפורה וסביבתה, דבר המאשר ייצור לבנים בקנה מידה גדול באזור. עם זאת, אף אחד מהם לא ניתן לקשר באופן סופי לג'טאוואנארמאיה או לתארך אותו בוודאות לתחילת המאה הרביעית.
העברת כמות חומר זו הייתה דורשת ארגון יוצא דופן והרבה עבודה. מקורות מסוימים מצביעים על כך שהעבודה הסתמכה על עבודה התנדבותית, בעוד שאחרים מצביעים על כך שהיה שימוש גם בעבדים ושבויי מלחמה.
היסטוריונים מאמינים שכמעט בוודאות נעשה שימוש בפילים ובעגלות שוורים, כפי שנעשה באתרי בנייה גדולים אחרים בסרי לנקה - כולל רוואנווליסאיה, הסטופה הקדושה ביותר בעיר, שנבנתה מאות שנים קודם לכן בשנת 140 לפנה"ס.
עובדה מרתקת לגבי סטופת ג'טוואנרמאיה היא שמעולם לא ניסו לבנות סטופה בקנה מידה דומה בסרי לנקה. ארכיאולוגים מספרים שגם בדרום מזרח אסיה, אימצו את צורת הבועה אך מעולם לא באותו קנה מידה עצום.
המבנה לאורך ההיסטוריה
למרות תהליך הבנייה המתוחכם, הזמן גבה מחיר. רעידות אדמה, גשמי מונסון ומאות שנים של נטישה גרמו לקריסת חלקים מהסטופה, השיפוץ הגדול האחרון התרחש במאה ה-12.
חפירות חשפו גם ארונות קדושים משובצים ברחבי הסטופה ברמות מבניות שונות. אלה הכילו שרידים קדושים ומרבצים פולחניים, מה שחיזק את תפקידה של ג'טאוואנארמאיה לא רק כהישג אדריכלי אלא גם כמבנה קדוש שנבנה מבפנים החוצה.
קנה המידה העצום של ג'טוואנרמאיה מזמין השוואה לרואנווליסאיה - הסטופה הלבנה והבוהקת הסמוכה, שלה כיום משמעות דתית עמוקה בהרבה עבור תושבי סרי לנקה. רואנווליסאיה נחשבת כמי שמכילה כמה מהשרידים המקודשים ביותר בבודהיזם, ובהם גם חלק משרידי הבודהה עצמו. היא נותרה מוקד מרכזי לעלייה לרגל ולחיים הדתיים הלאומיים.
אף שבצורתה המקורית הייתה קטנה יותר מג'טאוואנארמאיה, רואנווליסאיה תוחזקה ברציפות לאורך הדורות, וכיום היא מתנשאת לגובה רב יותר מהמבנה הקטוע של ג'טוונאראמיה, ועוברת את רף 100 המטרים. מטיילים מוזמנים לצפות ולהשתתף בכל אחד מתשעת טקסי הפוג'ה היומיים שנערכים ברואנווליסאיה, כאשר הראשון מתחיל עם שחר.