אצל דנדן, גבים
עגלות קפה לא חסרות בארץ, וגם העוטף קיבל את מנת העגלות הראויה לו. "אצל דנדן" היא עגלה חדשה יחסית שפתח עידן חברוני, בן 29, בקיבוץ גבים ביחד עם אשתו, ענבל.
עידן עבד בתל אביב כטבח ב"שילה", "נורדר" ושאר מקומות, אבל ב-7 באוקטובר הוא הוקפץ לכיתת הכוננות של קיבוץ גבים שבו הוא גר עם אשתו ענבל, בת הקיבוץ. "המחבלים הגיעו לשער ונהדפו", הוא נזכר.
אחרי חצי שנה מילואים, במאי 2024, פתח עם ענבל, קונדיטורית בהכשרתה, את העגלה ששירתה בעיקר חיילים באזור. "רציתי לעשות דגים כבושים אבל לא אישרו לי אז פתחנו עגלה שיש בה פיצות", הוא אומר, "אבל הסנדוויצ'ים זה הלב שלנו". כריכי קשקבל וריבת בצל וחסה, חלומי עם שמנת ופסטו אגוזים וגם קציצות עיג'ה נהדרות. נסו גם את הקינוחים של ענבל - מעשה ידי אשתו להתפאר.
העגלה פונה לוואדי גבים ובימים אלה נשקף ממנה נוף של שדות חיטה ירוקים. "ביום ממש טוב רואים גם את חברון", הוא מוסיף.
אצל דנדן. פתוח שלישי עד שבת כולל משעה 09:00, ואנחנו ניתן לו ח"ח על כך שהוא בין המקומות היחידים באזור שנותנים מענה למטיילים בשבתות.
נעים בעוטף, קיבוץ סעד
צור בן עמי, בן למקימי קיבוץ סעד, היה במשך שנים מורה באלון מורה שבשומרון. אבל הפזמון "הוא עוד ישוב" מהשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" מתאים לו בול. אחרי כמעט 20 שנה החליט שהוא רוצה ללמד אנשים אבל תוך כדי תנועה, וחזר לקיבוץ.
הוא פתח את "נעים בעוטף" - אטרקציה שבה נעים על ריידרים בשני מסלולים: סיור אחד לוקח אתכם לאתרים סביב אירועי "7 באוקטובר", הסיפור של כפר עזה, "גבעת התצפיתניות" ועוד, ואילו הסיור האחר הוא חקלאי שנערך בקיבוץ וסביבותיו. בסיור החקלאי תכירו את הגידולים המקומיים, כמו גזר ומטעי הדרים ותוכלו לקטוף וצור גם יסחוט לכם מיץ בשטח, אבל תראו גם את הרפת ופטריות מאכל שמגדלים, זן תירס מיוחד לפופקורן וגם חממה לגידול פקעות פרחי אמריליס.
קהל היעד מגוון - מסיורי בוטיק לזוגות ועד למשפחות וקבוצות. "חשוב לי שאנשים שחוזרים מהסיור זה יחוו חוויה שחיברה אותם לטבע, לאזור ולחקלאות", הוא אומר, "שיוכלו לחוש ולטעום בידיים".
נעים בעוטף. מחיר סיור של שעתיים לאדם נע בין 80 שקלים לילד ועד 210 שקלים למבוגר. לא בשבת.
למדווש, קיבוץ בארי
זה קשה אולי לתפוס, אבל שנתיים אחרי הטבח, רוב תושבי קיבוץ בארי עדיין לא חזרו הביתה (כרגע בקיבוץ חצרים ועתידים לחזור בקיץ 2027). ב-7 באוקטובר נכנסו לקיבוץ 350 מחבלים שרצחו 101 איש, אישה וילדים. למרות שהקיבוץ עוד מלקק את פצעיו, יש כמה תושבים שמתעקשים לנסות ולהחזיר את הצבע האדום (של הכלניות) ללחיים.
את ארז מנור מ"למדווש" אין כמעט צורך להציג. אל האופניים הוא מחובר כבר עשרות שנים. "אהבתי אופניים כבר מלפני הצבא, אחר כך עבדתי באילת וקניתי מתייר אופני כביש בשנת 1979. יצאתי לטיול עם שק שינה ותיקים באירופה, מיוון ועד נורבגיה", הוא נזכר. כשחזר לארץ טס שוב לרכוב וחצה את כל אפריקה באופניים ב-1982 ואז טס לאלסקה בארה"ב, קנדה, מרכז ודרום אמריקה - סך הכל ארבע שנים וחצי של דיוושים בעולם. לארץ חזר אחרי שבע שנים והכיר את אשתו, בת בארי.
מאוגוסט 2004 הוא מציע למטיילים להכיר את האזור שמנוקד עכשיו בכלניות - דרך דיווש. מנור, שחווה שכול אישי במשפחה, בעיקר של אשתו, חזר לתקן ולהשכיר אופניים בפברואר 2024. "היו פה מעט אנשים בהתחלה אבל עדיין צריך לתת שירות למי שבא לרכוב", הוא מסביר כשאנחנו מדוושים בסינגל הכתום, אחד מכמה סינגלים ביער בארי.
באזור העוטף כ-100 ק"מ של סינגלים בדרגות שונות, מנתיבות ועד מסלול שמגיע לכיסופים וצאלים, "אבל פה עושים את המסלול משפחתי של שמונה ק"מ ויותר", הוא אומר. בקרוב יהיה במתחם סרט על בארי באולם צפייה, ואנשים מהקיבוץ שייספרו מה היה וגם על התקומה. יש גם עגלת קפה בשם "קפסולה", וגם עגלת קפה בשרית כשרה.
בלמדווש יש כ-300 זוגות להשכרה. מחיר השכרה לזוג אופניים - 85 שקל לאדם ללא הגבלה. גם בשבת.
גידולי רוני, עין הבשור
הנשנושים של קלמנטינות וגזר רק עשו לנו תיאבון, והדיווש לצד הכלניות עורר את בלוטות הטעם. אז "קפצנו" (20 דקות נסיעה בעוטף זו קפיצה) למושב עין הבשור, אל המסעדה התאילנדית שכולם מדברים עליה - "גידולי רוני".
תודו שזה לא בדיוק השם שהייתם נותנים למסעדה שלכם, אבל רוני החמודה היא בתו של איתן נקר, שב-2014 פתח דוכן מרק תאילנדי בעקבות גידולים תאילנדים ששיווק למסעדות בארץ, כמו "נאם" ואחרות. "התאילנדים בחממה ביקשו להכין מרק, ומשם המקום גדל למה שהיום", הוא אומר.
כיום מסעדת "גידולי רוני" היא אחת המבוקשות באזור ומציעה תפריט תאילנדי משתנה בניצוחה של השפית יובל, שגם מנהלת את המסעדה וגם עובדת מול הטבחים על מנות חדשות. "לפני ה-7 באוקטובר היינו 11 עובדים, כיום 34", מוסיף איתן על הגידול בכוח האדם. בכל יום יש מנת ספיישל מיוחדת. למשל, "מנה שאין בשום מקום אלה קציצות אורז שאשתי הכינה לי בבית, ואז יובל אמרה לה בואי נעשה מזה משהו".
המחירים בתפריט אינם זולים. כך למשל, ראשונות סביב 50 שקלים, עיקריות 90-70 (פאד תאי עוף 88 שקלים!). גידולי רוני פתוחה בשבת, אבל די מלאה בסופ"שים, הקפידו להזמין מראש.
הדינרים, פרי גן
לחלק מחבריי, האוכל התאילנדי לא היה מספיק חריף, אז נסענו למושב פרי גן לפגוש את האיש והחריף - יאיר דינר - שמגדל את הפלפלים הכי חריפים בארץ. לפני שאתם ממשיכים קדימה כי אתם לא אוהבים חריף, הביקור אצל יאיר המקסים הוא חובה גם לאשכנזים כמוני, שנהיה להם חם גם בקרבת סחוג סגור בצנצנת.
"העיסוק שלי עם פלפלים חריפים התחיל כתחביב מרפא נפש", מסביר יאיר, נהג טריילרים שלא היה לו קשר לחקלאות, אבל התגלגל לתחום לאחר ששכל את אחיינו האהוב לפני שש שנים. אחרי ה-7 באוקטובר הוא הפך את גידולי הפלפל החריף לעסק, ולא הסכים להתפנות מהמושב גם בזמן המלחמה. "מי שחשב לשבור אותי, קיבל אותי חזק פי 100", הוא אומר בגאווה, "הייתי פה לבד. אותי לא מוציאים מהבית".
יאיר מעיד על עצמו שתמיד אהב חריף, אבל היה זה בנו שהכיר לו את עולם הפלפלים דרך קבוצה בפייסבוק. "לא היה לי חשק לכלום ופתאום נהיה לי חשק להתעורר ולקום בבוקר", הוא מסביר. "הענף הולך ומתפתח, ויש לנו 30 אלף איש חברים בפייסבוק".
בסיור של כשעתיים הוא מספר על חייו ולוקח את המבקרים לחממות שליד ביתו, מראה להם את הפלפלים השונים שמצטלמים נהדר, מסביר על מידת החריפות ומראה גם את הפלפל החריף ביותר שקיים - "קרוליינה ריפר". לאחר מכן, מוזמנים המטיילים לטעום מריבות, ממרחים, שוקולד ושאר מוצרים חריפים במרכז המבקרים, וגם לרכוש כמובן. "יש לי 180 סוגי פלפלים", הוא אומר, "אבל העונה יהיו לי 200". ואם אתם "גברים", נסו לטעום ממרח של פלפל קרוליינה ריפר עם תבלינים, שיאיר מכנה אותו "הסחוג של השטן".
כמה מיתוסים שיאיר שובר לגבי חריפות:
חלב לא עוזר נגד חריף, רק לעכל את הצריבה הקיבה.
לא הוכח נזק מחריף.
חריף לא גורם לאולקוס אבל אם יש לך - אתה בבעיה.
ציפורים מנשנשות קרוליינה, כמו מיינות.
מים זה הכי גרוע לחריף כי זה מקפיץ.
הזרעים לא הכי חריפים.
לחריף עוזר רק הזמן.
הדינרים. יש חנות אינטרנטית לרכישת מוצרים. סיור 30 שקל כולל עוגיות וקפה. פתוח בשבת.
צמחמד, יתד
אחרי ביקור כל כך חריף, היינו חייבים משהו מתוק. נסענו לא רחוק אל מושב יתד אל שתי אחיות מקסימות, מיכל ורונית, שיש להן משתלה של עצי בונסאי בשם המקורי "צמחמד" (צמח+מחמד), למרות שהן בעצמן צמד חמד מקסים.
תחשבו על משתלה אבל שכולה מוקדשת לעצי בונסאי קטנים - כמה מתוק, ירוק ומשמח. המקום החל בכלל כבית גידול לכלבי קינג צ'ארלס קוואליר המתוקים, אבל ב-7 באוקטובר המושב ננטש, והכלבים נשארו לבדם. "לא היה מי שיטפל או יאכיל אותם", הן מספרות בעצב, אז ביקשנו ממישהו שירק יפתח את שקי האוכל שיהיה להם מה לאכול". עם הזמן, מסרו את הכלבים לאנשים שכבר היו להם קוואלרים כדי שיהיה להם בית. "ואז אמרנו 'נפתח משתלה לציבור'" הן מסבירות על המהפך של המקום.
בסיור בן חצי שעה במשתלה הענקית, תראו מאות עצי בונסאי קטנים, בהם פיקוסים רבים מסוגים שונים, כמו פיקוס השדרות, בנימיני, הוואי, רטוסה, גרין איילנד, וגם עצי הדס, בונגונוויליה ועוד. העצים כה מתוקים שבא לך לקחת את כולם. מעבר לסיפור האישי, תקבלו גם הדגמה של גיזום עץ בונסאי ולמתעמקים יש גם סדנה של שעה וחצי שבה בוחרים עץ, גוזמים ומטפלים בו. מחיר הסדנה הוא כמחיר הצמח.
צמחמד. סיור 35 שקלים, עצים וסדנה 700-180 שקלים לעץ.
יש עוד כל כך הרבה לראות ולנסות בעוטף עזה. זו השעה, היום, השבוע ובעיקר החודש שלהם. בואו לטייל ולתמוך, ואל תשכחו שיש עוד חודשים בשנה גם אחרי "דרום בלב".
לעוד הצעות לטיולים, אטרקציות ואוכל היכנסו לאתר דרום בלב 2026.