לא עוצרים בגדר: לא רק ישראלים חוצים את גבול ירדן

שלשום (שבת) עברו בטעות שלושה נערים ישראלים מישראל לירדן באזור הערבה, היכן שלא קיימת גדר גבול ברורה. לשלושה שלום והם הוחזרו מיד לישראל.

אולם, לא רק בני אדם חוצים את הגבול המזרחי. בשנים האחרונות התגברו האתגרים הביטחוניים סביב שמירת גבולות המדינה, ולצידם מתחדדות גם ההשלכות הסביבתיות. החלק הדרומי של הגבול בין ישראל לירדן באזור הערבה, היה בעבר מרחב פתוח ורציף שאפשר תנועה חופשית של בעלי חיים. ב-2015 החלה הקמת גדר הגבול המזרחית שמשתרעת כיום מאילת ועד אזור יטבתה. הגדר יוצרת חסימה מלאכותית באזור שמשמש מסדרון אקולוגי בין יבשות ומונעת מעבר של יונקים ושל זוחלים גדולים.

כדי להתמודד עם האתגר הביטחוני והאקולוגי ולשמור על המערכת הטבעית, שולבו בגדר מעברים ייעודיים שמכונים "מעברי למ"ד" בשל צורתם המפותלת. המעברים תוכננו לאפשר מעבר לחיות בר גדולות ובינוניות, ולחסום מעבר של בני אדם. מחקר שפורסם ב"אקולוגיה וסביבה" בדק האם בעלי החיים באמת משתמשים במעברים, ואם כן, אז אילו מינים עוברים בהם ובאיזה תדירות.

כחלק מהמחקר שנערך על ידי ד"ר ניצן שגב, אקולוגית הערבה ברשות הטבע והגנים בשיתוף צוות המעבדה לאקולוגיה מדברית במו"פ מדבר וים המלח, ובמימון רט"ג, הוצבו 40 מצלמות מעקב לאורך של כ-40 ק"מ, מחוף ים סוף ועד קיבוץ יטבתה. התוצאות היו חד-משמעיות: המעברים הייעודיים מאפשרים מעבר למגוון חיות בר. "בכל המעברים שנבדקו נצפתה תנועה של בעלי חיים. בעלי חיים רבים, ובעיקר אלה הפעילים בלילה, משתמשים במעברים, בשני הכיוונים, בשלוש העונות שנבדקו (חורף, אביב וקיץ)", נכתב במאמר.

במהלך 44 לילות תועדו 4,181 פרטים של יונקים, חלקם מיני בר וחלקם מינים מבויתים. החיות שנצפו בתדירות הגבוהה ביותר היו מינים מתפרצים של טורפים, כלומר מיני טורפים שמשגשגים עקב פעילות אנושית. בראש הרשימה נמצא התן עם 2,671 פרטים שתועדו. תועדו גם 995 פרטים של שועל מצוי, 270 פרטים של ארנבת מצויה ו-10 חציות של זאבים. נוסף על כך, עשרות כלבי בית וחתולי בית תועדו בעיקר סמוך לאילת ולמעבר הגבול רבין. "על פי התנהגות בעלי החיים שתועדה בתמונות ניתן לשער כי אלה מהם שחוצים באופן תדיר את הגדר, יודעים היכן נמצא המעבר - ברוב המקרים הם אינם סורקים את השטח בחיפוש או מהססים, אלא הולכים ישירות אליו", כותבת שגב. נוסף על חיות אלה, תועדו מינים של זוחלים ושל עופות, אף על פי שהם אינם נזקקים למעברים כדי לחצות את הגדר.

יש בעלי חיים שגודל גופם מונע מהם לחצות. מבין החיות שלא יכלו לעבור היו צבי הנגב, גמלים (שנמצאים רק בצד הירדני), חזירי בר ומספר פרטים של צבוע מפוספס שגילו עניין רב במעברים, ואפילו "סימנו" אותם על ידי הטלת שתן וגללים. אבל אם חשבתם שלהיות גדול יכול למנוע שימוש במעברים, אז גם להיות קטן מדי עלול להיות בעיה גם כן. "עקב בעיות טכניות, מעברים רבים אינם נמצאים בגובה פני הקרקע, כך שחיות קטנות כמו קיפודים אינן יכולות לטפס לתוך המעבר", מציינת שגב במאמר.

המחקר מצביע על הקונפליקטים בין חיות הבר לבין בני האדם: נמצאה התאמה בין סמיכות המעבר לאזורים שבשימוש אנושי כמו בסיסי צבא, מעבר גבול והעיר אילת, לבין תדירות השימוש בו על ידי מינים מלווי אדם כמו תנים ושועלים. התנים חצו בעיקר בקרבת יישובים ושטחי חקלאות, ופחות בשטחים פתוחים. השועלים, לעומת זאת, הראו פיזור מרחבי אחיד יותר, כולל בשטחים פתוחים כמו שמורת עברונה. תנים ושועלים גורמים פעמים רבות לנזקים ליבול החקלאי ולתשתיות בשדות. לכן הומלץ במאמר לנטר מעברים שסמוכים ליישובים ולשקול את חסימתם לפרקי זמן מסוימים או להימנע מהקמתם באזורים כאלה. לעומת זאת, במקומות מרוחקים מהשפעות אדם יש לשקול להוסיף מעברים.

שאלה שעלתה היא האם המעברים עלולים להפוך למלכודת אקולוגית, למקום שבו טורפים אורבים לטרפם. ב-2016 תועד קרקל שארב לשועלים בגדר הגבול עם מצרים, "אך באזור שנבדק, נראה כי מספר מינים שונים משתמשים באותו מעבר ולעיתים נצפו בסמיכות זמנים שועלים ותנים, ארנבות ושועלים, ואפילו נצפו יחדיו חתול ותן, כשהחתול הוא המאיים על התן. נראה שלפחות לעת עתה המעברים אינם מהווים מלכודות", נכתב במאמר.

סכנה נוספת שנלקחת בחשבון היא כניסת כלביים מירדן שעלולה לגרום להתפרצות מגפת כלבת. כדי למנוע זאת, מציעה שגב לפזר חיסוני כלבת אוראליים (בתוך פיתיון אכיל) במעברים הקיימים או לסגור מעברים שסמוכים לריכוזי אוכלוסייה. פעולות לצמצום קונפליקט עם האדם, כמו מניעת נזקי חקלאות ומניעת התפרצות כלבת, צריכות להיעשות משני עברי הגבול. "לשם כך נדרש שיתוף פעולה בנושא בין ישראל לירדן, שאינו מתקיים בתקופה זאת", נכתב במאמר.

על פי המאמר, לאורך הגבול שמפריד בין ישראל לירדן צפויה להיבנות גדר שאורכה כ-350 ק"מ. כדי לצמצם את פגיעתה באוכלוסיות מיני הבר יש ללוות את התכנון בניתוח אקולוגי של המקטע, בניטור המעברים ובתפעולם בהתאם למינים שעוברים בהם. יש צורך לשפר את המעברים כך שלא יהיו מנותקים מפני הקרקע וליצור פתחים נוספים למינים קטנים. מעברי הלמ"ד הם שינוי בתפיסת ניהול מרחב הגבול לכזו שדואגת לביטחון ולשמירה על המערכת האקולוגית. בסופו של דבר, המעברים הללו הם סמל לכך שגם במרחב שבו גבולות מפרידים בין מדינות, הטבע עדיין מחפש דרכים להישאר מחובר.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה