בקרוב: "הר סיני הישראלי" עומד להיפתח אחת לחודש

רבים יטילו ספק אם הר כרכום הוא אכן הר סיני המקראי. אבל אין ספק שהתיאוריה הוותיקה שהציע פרופ' עמנואל ענתי בשנות ה-80, מושכת אליה אלפי מטיילים בשנה.

לפי אותה תיאוריה, ב-21 בדצמבר, ביום הקצר בשנה, בדיוק בשעה 12:00 נוחתת קרן שמש שמאירה קשת של נקיק בסלע בהר כרכום. אל תגלו, אבל זה קורה גם כמה ימים לפני וכמה ימים אחרי, וגם אחרי חצות הצוהריים. אני, למשל, הגעתי לקשת רק ב-12:15 ועדיין "התופעה" קרתה ו"הסנה הבוער" עלה באש...

אז לפנות בוקר של יום ראשון השבוע התאספנו ב-06:30 בצומת מישור הרוחות (מערבית "סהל אל-הווא") שבין כביש 40 וכביש 171, זה שראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון ניסה "לעשות שריר" ולסגור אותו לאחרונה עקב מצבו המוזנח, ולבסוף נכנע ופתח אותו לתנועה. אפי פרי, סייר מדבר ומורה דרך ממצפה רמון שעמו אני נוסע, קורא לו "הכביש הכי ארוך בארץ שלא מוליך לשום ישוב, רק לבסיס צבאי", והוא צודק. 33 ק"מ מאזור בה"ד 1 והיב"א, ועד לצומת הר חריף שבגבול מצרים.

אבל כביש 171 מוביל גם לנקודה מאוד חשובה - לכביש מספר 10 - הכביש הכי מערבי במדבר שאי אפשר לנסוע עליו ביום-יום והצבא סגר אותו לפעילות. בסוכות ופסח הכביש אמנם נפתח לטיולים בשילוב תגבור חיילים, אבל השנה הוא נפתח גם בחנוכה כי תופעת הסנה הבוער יצאה בדיוק על ימי החופשה - הזדמנות לקחת את הילדים להר כרכום המיתי.

עבור דורון, הפתיחה הנקודתית בחגים של כביש 10 צריכה להפוך לעניין שבשגרה יומיומית. "אין פה איום ביטחוני", הוא אומר כשאנו נמצאים במצפור הר שגיא, צופים אל כביש 10 ומרחבי מדבר מרהיבים ובלתי נגמרים. "יש פה באמת קצת ענייני רחפנים והברחות, אבל זה מובן מאליו וצריך לטפל בכך, אבל זה גבול של שלום". לדבריו, כל האזור של הר הנגב המערבי צריך להיות פתוח לעם ישראל לטיולים. "זה שמונעים מטעמי כוח אדם את הביקור - זו תקלה, יש מלא ג'יפאים וטיילים שרוצים לבוא לפה. איפה שיש יותר טיילים - יש יותר עיניים", הוא מוסיף. "אני רוצה שהקטע שפתוח בחגים מניצנה להר חריף - יהיה פתוח באופן קבוע ולאחר מכן בשלביות גם עד כביש 12". דורון אומר גם, שסביב פתיחת הכביש אפשר לייצר הרבה מאוד פעילות תיירותית, ובכך הוא מתכוון גם לבניית מלון א לה סיקס סנסז או ריזורט מדברי אחר. ואכן, ממבט מהמצפור אפשר להסכים שלוקיישן מנצח למלון - כבר יש.

דורון ושאר אנשי תיירות בנגב דורשים, ובצדק, שיותר שטחים מדבריים שתפוסים על ידי הצבא, שלא תמיד בצדק, ישוחררו עבור מיזמי תיירות וטיילים. "יש 120 ק"מ של אזור לטיול שהצבא סגר ואני טוען הפוך", הוא אומר, "מבני נצרים לבאר מילכה - המקטע נפתח למעבר סחורות, וגם החלק הדרומי מהר חריף עד כביש 12 צריך להיפתח".


פה ושם שמעתי בשיירת הרכבים שנסעתי עמה, כמה שהתרעמו על כך שאם יש בצבא כוח אדם שלוקחים לאבטחה בשטחים או בהתנחלויות - למה אי אפשר לשים גם פה חיילים, בטח כשמדובר בגבול של המדינה, ולאפשר לאזרחים לנסוע?

כרגע נותר להמתין לפתיחה יותר תכופה של כביש 10, אבל עד אז ניצלנו יום שמשי בחורף הישראלי של דצמבר כדי להתחקות אחר התיאוריה של ענתי.

הנסיעה מכביש 10 לתוך הר כרכום היא נסיעת שטח לרכבי 4X4 בלבד. מעבר לג'יפים, רק המשאית שטח של איתן מ"טיולי האלה" יכולה להתגבר על העליות והירידות הקשות. אפי אומר שאם יפתחו את הכביש כמו שצריך, אז כנראה שיסדרו גם את שביל הגישה להר כרכום. "תחשוב מה זה יעשה לצליינים שיגיעו לפה בפסח?", הוא אומר ומתכוון לסיפור יציאת מצרים.

אנחנו עומדים למרגלות הר כרכום. עוד לפני שנתחיל להעפיל עליו, אפי ביחד עם ליאור שווימר, ארכיאולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים שעשה את הדוקטורט שלו על חרותות סלע ("אלה לא ציורי סלע, אלא חרותות סלע", מדגיש אפי), ויש כ-80 אלף כאלה במרחב של הר כרכום, לוקחים אותנו לראות נקודת חובה שבהחלט עושה שכל עם התיאוריה של ענתי - אתר "12 המצבות". זהו מבנה פולחני, לפי ענתי, ובו מונחות 12 אבנים במאונך לצד חצר ומזבח. לדבריו, מבנה זה דומה למתואר במקרא בספר שמות כ"ד/4: "וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כׇּל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל". האם זהו אישוש לתיאוריה שלו? מי יודע, ומי יודע מתי הן הוצבו שם. אבל חבלול ושלט של רט"ג יש. לדברי שווימר, חלק מהאבנים נפלו וענתי הרים אותן, שחזר והחזיר למקום.

ענתי די נתקע עם הסיפור שלו, כי הרבה מהממצאים במרחב הר כרכום הם מלפני 4000 שנה, ואילו יציאת מצרים מתוארכת ל-1300 לפנה"ס. "אבל יתכן שמי שערך את המקרא הכניס אתרים שקדושים בתקופתו, נגיד מהמאה השביעית לפנה"ס ולא מהמאה ה-13 לפנה"ס, אומר שווימר. "מה שכן, ברור שמדובר בהר קדוש ומתישהו הוא התחבר עם הסיפור של הר סיני".

יש גם עניין עם התיארוך של חרותות הסלע, ששווימר בדק את חלקן במעבדה. לדבריו, הסלעים שעליהם חקקו את הציורים במכות אבן (ולא חרטו) הם סלעי גיר עם פטינה, והחרותות נעשו לאורך הרבה שנים. הבדיקות העלו שיש כתובות, המזוהות כלוחות הברית או מזבח קרניים, שנוצרו בתקוה הרומית המוקדמת, הווה אומר לפני 2000-1500 שנה, וגם זה כמובן לא מסתדר עם הסיפור של ענתי. "כך או כך זהו סיפור פולחני", אומר שווימר וזאת אפשר להבין גם מהמקדש המדייני שנמצא על ההר או בולבוס החרותות הגדול שעליו עשרות חרותות של בעלי חיים, יעלים, סצנות ציד ועוד.

אחרי הסיבוב בהר כרכום, צפייה בתופעה של המערה המוארת, מבט אל החרותות המרשימות, כולל חרותת מנורהת שבעת קנים שעברה ונדליזם, אנחנו יורדים מההר. זהו סיבוב נחמד, מרגש, גם אם אין בו שמץ של אמת. אבל איך אומרים בבדיחותא בקורס מורי דרך - לא הורסים סיפור טוב עם עובדות. המקום מושך אליו אלפי מטיילים בכל שנה עם פתיחת כביש 10, ואין סיבה שהתיירות לשם לא תגבר.

עד שכביש 10 יפתח, או אם יפתח באופן שוטף, יש בינתיים התקדמות בשיח בין הצבא והמועצה האזורית. התוכנית כרגע היא לפתוח את חלקו של הכביש בין ניצנה והר שגיא במשך שבת אחת בכל חודש. בהחלט נקודת פתיחה טובה שממנה ניתן רק להתקדם ולשאוף לפתיחה מלאה, ולאחר מכן ללידה של חבל ארץ שכמעט אינו מוכר לישראלים.

למרות השיח היחסית פורה בין רמת נגב ובין פיקוד דרום והאוגדה האחראית, מה שבאמת יעזור לפתיחתו של הכביש הנהדר הזה ונקודות טיול מרתקות כמו מצפה יאיר פלד ז"ל, מצפור שלוחת קדש ברנע, מעיין עין המערה (שלצערנו יבש עקב ביורוקרטיה ואסונות טביעה שקרו בו), אנדרטת המטוס (תצפית הפוגה), בור הסבחה ושאר אתרים - הוא "בוטס און דה גראונד", ולא של חיילים אלא של מטיילים שיבואו ויצביעו ברגליים.

הגעה שוטפת בתקופות החגים כשהכביש נפתח, יעלו את השיח בחשיבות שימור רמת הנגב המערבית פתוחה לאזרחים. בכך, לא רק הר כרכום ירוויח, אלא שאר נקודות נפלאות בהר הנגב המערבי שעדיין סמויות מן העין. ועל התיאוריה הזו לא רק ענתי חותם, אלא רבים אחרים.