נתחיל עם הבשורה הטובה: פסטיבל "ימי ענף הזית" בגליל (עד 22.11.25) חזר בשבוע שעבר אחרי שש שנים שנעדר. הבשורה הרעה: יבול הזיתים השנה הוא כעשרה אחוזים מבשנים רגילות. למה? תאשימו את הבצורת בשנה האחרונה שלא גרמה למספיק פרי על העצים, ולכך תוסיפו את הסֵרוּגִיוּת - יבול הזיתים הוא סירוגי - כלומר בשנה אחת יבול הזיתים טוב ובשנה שאחריה פחות. השנה אנחנו בשנה הפחות טובה.
הפסטיבל שעוסק כולו בפרי של עץ אחד, כל כך משמעותי בנוף הארץ-ישראלי, כה מזוהה עם חנוכה שבדרך (לא סתם המסיק מתקיים בנובמבר-דצמבר), שמזוהה עם מאכלים, תמרוקים, מאור ועוד - חוגג השנה 30 שנים לתחילתו, ממש כמו "שביל ישראל" שיצא לדרך ב-1995. והשנה, אחרי שהוא נעדר שנים (קורונה ומלחמה בצפון), הוא חוזר כדי להחזיר את הגאווה לצפון ובעיקר לחקלאים באזור.
"חשבנו להחזיר את האירוע כדי לחזק את הצפון, את החקלאים ואת התשוקה שלהם לזית", מסביר
ד"ר עדי נעלי מנהל ענף הזית במועצת הצמחים (גוף במשרד החקלאות שמאגד את ענף הפירות, הירקות, ההדרים והזית). לדבריו, היתה התלבטות האם להקים מחדש את האירוע, כי השנה היא שנת שפל מבחינת הזית (כבר הזכרנו את הסרוגיות), "אבל היה חשוב לנו להחזיר את הגאווה ואת ההיכרות עם הצפון, ואין כמו הזית לעשות זאת", הוא מוסיף.
סיורים בחינם בעקבות הזית
הפסטיבל יתקיים בכמה מוקדים שמאוד מזוהים עם גידול הזית ובעיקר השמן שמופק ממנו, כמו עמק יזרעאל והגליל (בעיקר התחתון), ויציע סיורים חינם בכפרים כמו ג'וליס, ירכא, עילבון וכדומה, אבל גם ביקורים במשקים שמגדלים זיתי ותוצריו, כמו בבית לחם הגלילית, בית שערים, כלנית ועוד. כל האירועים והסיורים בקישור הזה.
בבוסתן איתן, למשל, שנמצא בבית לחם הגלילית, מגדלים ערן ודלית (בתו של איתן שעל-שמו הבוסתן) כהן על ארבעת ילדיהם, 40 דונם של חמישה זני זיתים שנטעו. ב-22 בנובמבר הם יחנכו גם את מרכז המבקרים במקום. בנוסף, הקימו בית אריזה ועגלת קפה שהילדים מפעילים, וגם מיזם חברתי עם כפר הנוער רמת הדסה שבו מכינים את המאפים עם שמן הזית. "כשמייצרים שמן זית יש להקפיד על כללים בגידול, עצירה, טיפול ועוד", מסביר ערן. ומתי מוסקים? "כאשר שליש מהזיתים בצבע שחור אז זה הזמן הנכון", הוא מסביר.
במשק רויניק בבית שערים, מגדלים זיתים לשמן ועוד מוצרים כמו סבונים, חליטה, שפתונים ועוד. בפסטיבל הם מזמינים משפחות לחוויית מסיק בכרם, סדנת כבישת זיתים שבה יוצאים עם צנצנת זיתים כבושים ופיתות על הסאג'.
בבית הבד באבטליון שבגוש שגב, מציע פרץ אלבז שמפעיל את המקום מ-1997, סדנאות לקבוצות וגם ביקור בבית הקפה-מסעדה הסמוך - "אתרא" (מארמית "מקום") - שנפתח לפני תשעה חודשים על ידי עמית וזוגתו. עמית, שף טבעוני, דאג להביא את הבשורה שחפה מנגיעה בבעלי חיים ותוצריהם אל הקולינריה הגלילית, עם מטבלים כמו קרם סלק וצנובר, אבל גם יצר מנות חלביות איטלקיות של פסטות, ניוקי ורביולי, ויש אפילו עראייס מחלבון צומח. (לא בשבת).
"הזהב הירוק"
אמרה בערבית גורסת ש"הזית הוא עץ שנושא זהב". אבל, כאמור, יבול "הזהב הירוק" השנה דל מאוד. למעשה, עצי הזית בארץ הניבו עד כה רק כ-50 אחוזים מתוצרת הפרי מהתקופה המקבילה אשתקד (שהיתה טובה לזית). ד"ר נעלי מסביר שיבול הזיתים במטעי הבעל (אלו שמקדה אותם רק הטבע, יעני גשם בלבד) הוא כ-10 אחוז משנה שעברה. "בגלל מיעוט היבול אחוזי השמן יותר גבוהים ויגיעו לכ-15 אחוז", הוא אומר. לדבריו, גם במטעים המושקים ישנה ירידה, אך היא מתונה יותר. לכן בסך הכל בראייה ארצית, צפוי שכמות שמן הזית תהיה 50 אחוז משנה שעברה.
"בארץ צורכים 25 אלף טון שמן זית בשנה, והשנה היבול מהזיתים הוא 7,000 טון שמן בלבד, ולכן נייבא מחו"ל", אומר ד"ר מאזן עלי, רופא שיניים מדיר חנא, שהוא גם טועם זיתים מקצועי וחבר מועצת הצמחים ומכהן כיושב ראש פאנל צפון של "ענף הזית". לדבריו, בעוד 10 שנים יש תוכנית לנטיעה של 50 אלף דונם בגולן, בעוטף עזה ובנגב, "כדי שלא נצטרך לייבא במקרה חירום", הוא מסביר על תוכנית המדינה "לייער" שטחים רבים בעשרות אלפי עצי זית - מעין מאגרי חירום של זיתים שיניבו שמן ישראלי איכותי, ולא כזה שמגיע מחו"ל עם ערבובים כאלה ואחרים.
"בגלל מצוקת הזיתים, יש בתי בד בסכנין ושאר כפרים שטרם נפתחו", מוסיף שמן למדורה פרץ אלבז מאבטליון. "עקב שנת הבצורת ירדו בגליל סך הכל 200 מ"ל גשם במקום 700 מ"ל, וגם הסירוגין של הזיתים משפיע כמובן. בדרך כלל אנחנו עובדים מה-15 באוקטובר עד סוף דצמבר, תחילת ינואר. בשנה שעברה היו הרבה זיתים, אך כמה חקלאים ערבים נפצעו מהירי של חיזבאללה בצפון ומתו בזמן מסיק, וזה השאיר אותם בבתים". בכך מתכוון פרץ למסורת הערבית שבה יוצאים בני המשפחה לחלקה בקרבת הבית לפרוס יריעת בד ולמסוק את הזיתים יחד - פעילות שעוברת מדור לדור.
בירת הזית של הגליל
ולמרות הכל, חקלאי הצפון לא יניחו לשנת בצורת מסורגת לעצור את חגיגות מסיק הזיתים. "אני שמח לשתף פעולה עם מועצת הזית ושאר גופים, ומחכה לרבבות ישראלים שיבואו להסתובב בעיר ולהכיר את המסורת", אמר בשבוע שעבר תאיר קיזל ראש עיריית מע'אר, עת נפתחו חגיגות ימי ענף הזית בעירו. קיזל, בחור מבטיח (43) וד"ר לשפה העברית מסביר שהפסטיבל סביב עץ הזית הוא רק אחד מסדרת פסטיבלים בישוב שהפך לא מזמן (2021) לעיר הדרוזית הראשונה בארץ, כמו פסטיבל הכריסמס שיהיה בעיר שבה חיים גם מוסלמי, נוצרים ואפילו יהודים. "מע'אר היא בירת הזית של הגליל", מסביר עדי נעלי למה נבחרה העיר להשיק את הפסטיבל. "יש פה ראש עיר עם רצון להתסכל על התיירות".
אבל לא רק מע'אר טבולה בעצי זית מסביבה, אלא כל הארץ הזו - מהגולן ועד המדבר. אפילו בית הבד הקדום בעולם נמצא "אצלנו": בחפירות ארכיאולוגיות של הכפר סמיר מול חופי חיפה, התגלה בית בד המתוארך ל-7500 שנה לפני הספירה. כיום הוא מתחת למים עקב עליית פני הים בתקופה הפרהיסטורית.
אמרה נוספת בערבית גורסת, "תאכל שמן זית - ותוכל לעבור את הקיר". אז אם עושים פה שמן זית כבר כל כך הרבה זמן, אין סיבה שלא נצלח גם את השנה הקשה הזו. בואו לטעום ולתמוך בפסטיבל הזית שיתקיים עד ה-22 בנובמבר.