נכנסתי ללובי של המלון בכנרת ועברתי לעולם שכולו טוב

"חם, חם בטבריה", זה לא רק פאנץ' של הגשש אי שם משנות ה-70 של המאה הקודמת, אלא מציאות קשוחה גם ב-2025. בטח בחודש אוגוסט הלוהט, החם ביותר מאז קום המדינה. אמנם לא הייתי ממש בטבריה, אבל למה לתת לעובדות להרוס פאנץ' טוב. גם במלון מגדלה, הנושק למושבה הציורית מגדל, כמה קילומטרים צפונית לעיר הכנרת, החום היה בלתי נסבל.

היציאה מהרכב, אחרי שעה וחצי מפנקות במזגן, היתה דומה לכניסה לתנור טורבו. האוויר לא עומד, אבל הרוח החזקה, שיורדת היישר ממצוק הארבל שניצב מעליך, ממש לא מצננת. "יש לך מזל", אמר לי בחיוך מועטז שקיבל את פני בכניסה למלון, "היום רק 43 מעלות, אתמול באמת היה בלתי נסבל כי היו 48 מעלות". נחמת עניים.

למזלי, מהרגע שעברתי את הדלת המסתובבת ונכנסתי ללובי של המלון, השארתי את תנור הטורבו מאחוריי ועברתי לעולם שכולו טוב. וזה עוד לפני שהבנתי בכלל לאן הגעתי. הלובי העגול והמרווח מתהדר בכיפת זכוכית מרשימה, והיה שקט באופן מפתיע ביחס לסופ"ש באמצע אוגוסט. בלי ילדים מתרוצצים, בלי רעש בלתי פוסק. פשוט שקט מפתיע ומענג - בדיוק מה שצריך לחופשה בספטמבר כשהילדים חוזרים לבית הספר.

אחרי שקיבלתי את החדר המפנק (עוד נחזור אליו), הצטרפתי מיד לסיור ההיסטורי. כי מסתבר שמלון מגדלה הוא הרבה יותר מסתם מלון. עוף מוזר, לטובה, בנוף של מקומות האירוח על שפת הכנרת.

מכאן, עברתי לידיו האמונות של וואסים - שעובד במלון כבר 20 שנה - ובמשך שעה וחצי מרתקות, הריץ אותנו מימיו של ישו לפני הספירה, ועד תלאות הבירוקרטיה הישראלית בואך המאה ה-21.

מסתבר שמלון מגדלה לא שייך לאייל נדל"ן ישראלי או לקיבוץ שקיבל מתנה מהמדינה. את השטח, שאי שם בשנות ה-80 היה מרכז קמפינג ענק בשם "חוף הוואי", רכש בתחילת המילניום מסדר קתולי ממכסיקו בזכות כסף שהעניק להם הבעלים של חברת הבירה "קורונה". המטרה, כיאה לנוצרים אדוקים, היתה לייצר מקום לאירוח ותפילה של עשרות אלפי הצליינים שמגיעים כל שנה לישראל. בטח במקום ההיסטורי, שנמצא קילומטרים בודדים מהמקום שבו על פי האמונה הנוצרית, הלך ישו על המים.

אלא שמהר מאוד גילו שם, שגם למקום שעליו הם מתכוונים להקים את המלון יש קשר הדוק לישו.

תחילת הבנייה תוכננה ל-2005, וכפי שנהוג לפני כל עבודה באזור שייתכן שיש בו עתיקות, הגיעו פקחי רשות העתיקות לבדוק את השטח. החפירות גילו מיד כי כמה מטרים מתחת לשטח נמצאים שרידיה של מג'דלה העתיקה, המקום הראשון שבו קיבלו בברכה את ישו, והבנייה נדחתה לזמן רב.

הגילויים היו מדהימים: מבית כינוס מרשים (בתי הכנסת של לפני חורבן המקדש השני), דרך בתים של עשירים עם שני מקוואות, שוק דגים מרשים, ונמל שממנו יצאו הדייגים. הכל היה שם - והתחבר לסיפורים של ישו עומד על סירה ומטיף להמונים של החוף, לקרב העקוב מדם עם הרומאים ועד מריה מגדלנה האניגמטית, ילידת מג'דלה.

היסטוריה יהודית, נוצרית, רומאית, הרבה דגים מלוחים, ואפילו ממצא אחד שעשה לו שם בינלאומי. פסל ייחודי שמתאר אולי בצורה המדויקת ביותר כיצד נראה בית המקדש לפני החורבן. ועוד יותר, כיצד נראתה המנורה בעלת שבעת הקנים באמת, ולא כפי שנראית במרבית התחריטים, כמו למשל על שער טיטוס, שם היא מוצגת בצורה מעט מעוותת.

שיעור היסטוריה מרתק, עם סיור קצר בין העתיקות בחום המטורף בחוץ, שהסתיים באולם הכנסים\תפילה שהקים המנזר בצמוד למלון. בניין מפואר, עם מספר חללים, כשהמרכזי שביניהן (שמשמש גם לקונצרטים ומוזיקה) צופה אל הכנרת והקתדרה שלו מדמה את סירתו של ישו - קח שמי שמדבר או מנגן למעשה יושב בסירה, ונראה כמפליג על הכנרת. מרשים, ומעשיר.

אחרי שעה וחצי עם וואסים האגדי, חזרתי אל החדר. אם צריך לסכם את מלון מגדלה במשפט אחד אז ההגדרה היא מפנק ולא מתיימר. אין שם גרם של שופוני. הכל פשוט, מרווח, נעים, שקט ועדיין בסטנדרט גבוה.

החדר עצמו היה הרבה מעבר למה שהייתי צריך. מיטת ענק כמובן, עם פינת ישיבה נעימה. כל כך גדולה היתה הסוויטה, שאפילו המסך הגדול בקצה החדר היה קצת קטן למי ששוכב על המיטה. המרפסת הקטנה צפתה על הדשא שמקיף את המלון, כשמעבר לו נמצאות החפירות של מג'דלה העתיקה.

ארוחת הערב שמרה על הסטנדרט. פשוטה, אבל איכותית. מבחר ענק של סלטים לצד מספר דו ספרתי של מנות בשר - מפרגית ממולאת, דרך בשר מפורק ועד נתחי פילה מדממים בדיוק כמו שצריך.

רגע לפניה, עוד עשיתי צעדה קלה אל שפת הכנרת, או מה שהיתה פעם שפת הכנרת והיום מרוחקת מאות מטרים מקו המים של האגם המתייבש. למלון אין חוף פרטי משלו. אפשר להסתכל על זה כחסרון, אני דווקא ראיתי את היתרון. העובדה שרוחצי הכנרת לא מגיעים אליו מספקת את השקט הכל כך ייחודי לו. בדרך חלפתי על פני הבריכה הנחמדה. מרחוק היא לא נראית מרשימה, אך בפועל - כמו כל המלון - היא מעט נחבאת אל הכלים אבל פשוט נפלאה.

בלילה מוסיפים במגדלה קצת קולטורה. יש זמר ושירים בלובי, ומעת לעת יש גם סדרת קונצרטים בשם "מוזיקה על ים כנרת". מי שמעוניין יוכלו לבוא ולשמוע ב-13 בספטמבר (שבת, 12:00) את סולני ברוקאדה בקונצרט מרגש עם גדולי המלחינים מוונציה: ויוואלדי, מונטוורדי ורוסי. 50 שקלים לאורחי המלון, לבאים מבחוץ 90.

אני אומנם ויתרתי על השירים ויצאתי לקבל עוד קצת היסטוריה מקומית. נכנסתי לרכב למסע של 45 דקות לגולן. סיור העששיות של אורן פוקס בתל פאחר, שמספר את סיפורו של הקרב ההירואי על המוצב הסורי ברמת הגולן, סגר לי יום עמוס, מעשיר וגם מתיש - וכל מה שנותר הוא לנהוג בזהירות בחזרה למגדלה, להיזרק על המיטה ולהירדם כל כך חזק שאפילו לארוחת הבוקר של שבת לא התעוררתי בזמן.

אם יש דבר אחד שהפתיע אותי זו היתה שעת הצ'ק אאוט בשבת. יש לא מעט יתרונות בכך שמגדלה הוא אינו מלון כשר, אך הבעלות הנוצרית עליו היא בעוכרי המבקר שאמור לעזוב בשבת. כי אם הסטנדרט בישראל הוא שהצ'ק אאוט בשבת הוא במוצ"ש, כאן שעת העזיבה היא 11:00. וכך, כשהגעתי טרוט עיניים לקבלה לשאול שאלה פשוטה - הפקידה ישר אמרה לי שהזמן שלי כבר עבר. היא כמובן היתה מתוקה והציעה לי להישאר עוד שעתיים, אבל תוכניות הבריכה וטיול על שפת הכנרת שעשיתי לעצמי קופלו חזרה למזוודה.

מכאן, הדרך לרכב, למזגן ולגוש דן היתה קצרה. עוד עצירה קצרה אצל יונס, כדי להיזכר בטעמים של שנות ה-80 וה-90, כביש שש הריק נגמע תוך שעה ו-20 דקות וחופשה קצרה וחלומית באה אל סופה. אבל אנחנו עוד נתראה. אני, הכנרת ומגדלה.

כמה זה ללילה? בספטמבר-אוקטובר החל מ-1,300 שקלים לזוג עם ארוחת בוקר.

הכותב היה אורח של מלון מגדלה.