הכירו את החיות הימיות החדשות בים התיכון, שלא תרצו לפגוש

לא רק מדוזות: ישראל היא מדינה של ים וחופים, כאשר אורך רצועת חוף הים התיכון שלנו עומדת על כ-197 קילומטרים, ורבים מאיתנו מנצלים את הקיץ והחופש הגדול, לטבילה קרירה בימים החמים.

אולם, בצל שינויי האקלים, התחממות המים והגברת הסחר הימי, יותר ויותר מינים ימיים חדשים עושים את דרכם אל מימיו של הים התיכון ומתבססים בו. מדגים צבעוניים ועד טורפים חדשים, המינים הללו משנים את המאזן העדין של המערכת הימית המקומית, דוחקים מינים מקומיים אל סף הכחדה ועלולים לפגוע גם בנו, המתרחצים. שתי דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות הן פלישת קיפוד הים השחור, "נזרית ארוכת קוצים" וסרטן המכונה "מטוטה ויקטור", שמקורו באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי.

בשנה האחרונה, ביקשו אנשי החברה להגנת הטבע מהציבור הרחב, לדווח על תצפיות של הקיפוד והסרטן הפולשים, באפליקציית SeaWatch, על מנת לסייע למיפוי תפוצתם העכשווית. לראשונה, רוכזו הנתונים ונוצרו מפות עם תפוצת המינים, והתברר, שהסרטן האגרסיבי חדר והתבסס אל כל החופים החוליים ברצועת החוף הישראלית בים התיכון, ומצא בית בחופים מאשקלון ועד ראש הנקרה. הקיפוד הפולש, התגלה בעשרות אתרים שלא היו מוכרים לפני כן, כאשר ריכוזי דיווחי התצפיות הגבוהים ביותר התקבלו מאזורי תל אביב, חדרה וחוף הכרמל.

לדברי בר שטרנבך, רכז Sea Watch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מדובר בנתונים חשובים וראשוניים מסוגם, חרף העובדה שנאספו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", כאשר אזורי החוף דרומית לאשקלון וצפונית לנהריה סגורים לציבור באופן חלקי או מלא. "אנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה של הציבור בפרויקט הזה, הקמפיין תרם רבות עד כה להבנת כמויות הקיפודים והסרטנים ופיזורם בשוניות הסלעיות ובחולות לאורך החוף. המיפוי טרם הסתיים, נשמח לקבל דיווחים נוספים, על מנת להבין את אורחות חייהם של החיות הימיות החדשות. הדיווח באמצעות אפליקציה ציבורית הוא גם בעל פוטנציאל לשמש כמערכת התראה מוקדמת, בעזרת הציבור, לדיווח על מינים אחרים שהופיעו בים התיכון ועדיין לא התבססו. דיווח כזה עשוי לסייע להיערכות מוקדמת למקרים של פלישה", הוא אומר.

בחברה להגנת הטבע מציינים כי כלל מיני קיפודי הים בישראל מוגדרים כערכי טבע מוגנים ואין לגעת או לפגוע בהם. קוצי הנזרית מכילים נוזל סגול וארסי, שבעת מגע עם הגוף עלולים להינעץ בעור, להישבר ולהכאיב מאוד. "באילת, כמין מקומי, קיפודי הים מבצעים תפקיד חיוני בשונית האלמוגים: הם ניזונים מאצות המכסות את האלמוגים, וכך מסייעים לחדירת אור ושומרים על בריאות השונית. בים התיכון, קיפודי הים הפולשים מתבססים על גבי שוניות סלעיות והתפשטותם עלולה לפגוע במגוון הביולוגי. הם מתחרים עם מינים צמחוניים אחרים על מזון, ואין להם טורפים טבעיים, מה שצפוי להוביל לגדילה באוכלוסייתם.

"הסרטן מטוטה ויקטור מתחרה עם מינים מקומיים על מזון ועלול להביא לדחיקתם. הסרטן ניזון מצדפות, סרטנים אחרים ודגים, ויתכן שהתפשטותו מובילה ללחץ טריפה משמעותי על מינים מקומיים אלה, לכן כל דיווח משמעותי עבורנו. ממחקרים שבוצעו על המין בעבר עולה כי פעילות אנושית עלולה לסייע לשגשוגו של הסרטן. עלייה כה משמעותית בתפוצת הסרטן בחופים החוליים של הים התיכון עלולה להוות גורם מפריע לבתי גידול מקומיים ולפגיעה במגוון הביולוגי המקומי", מוסיף שטרנבך.

אפליקציית http://onelink.to/n8jhgj' target='_blank'>SeaWatch מאפשרת לציבור לדווח על מפגעים ותצפיות מהים בזמן אמת, ומקדמת שמירה על הסביבה הימית בים התיכון ובמפרץ אילת. מאז השקתה, הורידו אותה מעל 20,000 משתמשים, ונשלחו בה מעל 5,500 דיווחים - על דיג לא חוקי, חיות פגועות, זיהום, פסולת ועוד. לצד דיווחי מפגעים, ניתן לדווח גם על תצפיות בבעלי חיים כמו הכפן הגושמני אך גם על מינים פולשים, צבי ים, יונקים ימיים, ועוד. כל דיווח נשלח ישירות לגורמי הטיפול והאכיפה הרלוונטיים, ופרטי המדווח נשמרים חסויים לציבור. כך, כל חובב ים יכול לקחת חלק פעיל בהגנה על הים.

ד"ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ובמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב: "תחום המדע האזרחי מזמן שיתופי פעולה בין חוקרים וציבור רחב ומספק בסיס לקבלת החלטות מבוססת מדע, כך שהדיווחים הרבים שמתקבלים מהציבור מסייעים הן למחקר בתחום והן לנקיטת אמצעים וטיפול בתופעה במידת האפשר. בכל העולם כבר הבינו את התועלות הרבות העולות ממיזמים של מדע אזרחי ומושקעים בקידומו משאבים רבים. אני מקווה שגם בישראל יכירו בערך הרב של שיתוף הפעולה הזו ויתמכו בפרויקטים דומים".

הורידו בחינם את יישומון SeaWatch לאייפון או אנדרואיד: http://onelink.to/n8jhgj