כן, יש אורגיות: דיילת במטוס פרטי מספרת על ה"סופר-עשירים"

בשנת 2015, דניאל סטיירון, אז בת 32, קיבלה את ג'וב חלומותיה כדיילת במטוס פרטי. עבודתה סיפקה לה משכורת של שש ספרות, טיולים לאתרי נופש יוקרתיים והמון הטבות. בקיצור: חלום.

במהלך שני ראיונות עבודה טלפוניים שנערכו עמה, רמז לה הטייס שוב ושוב על "אורח החיים האלטרנטיבי" של בעל המטוס, אדם דתי שחילק את זמנו בטיסות עם משפחתו במהלך חצי מהחודש - ועם חברותיו בחצי השני של החודש. ככל שהשיחה התפתחה, התברר שהתפקיד כרוך בהשתתפות באורגיות עם אותן חברות במטוס, בזמן שהבעלים צופה בהן. "אנחנו טסים איתן רק פעם בחודש, אז זה לא שאת חייבת להיות לסבית או משהו, אלא פשוט ליהנות איתן", הרגיע אותה הטייס.

סטיירון כתבה על ראיון העבודה המפוקפק - ועל שבע השנים שבילתה בטיסה עם העשירים והמפורסמים - בספר הביוגרפיה החדש שלה "מועדון המייל-היי: וידויים של דיילת במטוס פרטי", שנכתב במשותף עם אחיה, ג'יימס סטיירון. "השמות בספר שונו כדי להגן עלינו מהרשעות של אותם אנשים", נכתב בפתיח.
סטיירון, כיום בת 41, לא קיבלה בסופו של דבר את העבודה אצל בעל המטוס חובב האורגיות, אך היא המשיכה לעבוד עבור מספר אנשים לא פחות מורכבים. היא כותבת שחלק מלקוחותיה היו "אנשים אומללים, מוצצי דם שרוקנו מאנשים את שמחת החיים". כך למשל, נוסע אחד גער בה קשות על כך שלא הצטיידה בטקילה האהובה עליו, למרות שלא התבקשה לעשות זאת. עוזר אישי של מישהו איים להכות אותה בפניה בגלל כריך ארוחת בוקר שלא היה חם מספיק.

סטיירון מספרת שאחת מנקודות השפל בקריירה שלה הייתה כשהתבקשה להשיג שמפניה באי הטרופי סנט מארטן, מיד לאחר שנפגע קשות על ידי הוריקן. הלקוח דרש את השמפניה שלו למרות אסון הטבע שזה עתה התחולל. "אני עומדת שם וחושבת: אין שמפניה. היה רק הוריקן אדיר. אנשים עומדים בחוץ ומחכים ללחם, ואתם מבקשים ממני להוציא 20,000 דולר על שמפניה", אמרה סטיירון לניו יורק פוסט. "והיה גם איזה בחור גדול שטס עם אשתו ההרה יום אחד, ועם המאהבת שלו כמה ימים לאחר מכן. כאישה, זה היה כואב להיות חלק מזה. למרות שלא הייתה לי ברירה. מה הייתי אמורה לעשות? להגיד לה 'היי, הגבר שלך בוגד בך?' היא בטח כבר ידעה".

לפעמים, כפי שמרמז שם הספר, נוסעים השתובבו במהלך הטיסה. וכשזה קרה, היא והצוות שלה כבר ידעו מה לעשות: לסגת לקדמת המטוס, לתת לנוסעים לעשות את זה, ובסוף לטפל בניקיונות שלאחר מעשה. "זה בדרך כלל קרה בחדר השירותים, במטבח או על הספה. זה הרי הבית שלהם, לא? מטוס פרטי הוא כמו סלון מעופף".

על אף הסיטואציות המורכבות והנוסעים המאתגרים, העבודות כללו גם הרבה הטבות וחוויות טובות. היא חגגה בלאס וגאס עם טייסים, בילתה בקוסטה ריקה ובעוד המון יעדי יוקרה בעולם.

ולמרות כל זאת, לדבריה - האומללות היתה חלק בלתי נפרד מחייהם של רוב לקוחותיה. היא היתה כמעט נורמה. "אתה חושב לעצמך, 'לאנשים האלה יש הכל', אבל ראיתי את ההפך מכך: הם באמת חסרי ביטחון. הם כל הזמן מרגישים בתחרות עם החברים שלהם. לאחד מהם היו כמה מטוסים, הייתה לו אישה יפה, היה לו כל מה שרצה - והוא היה אובססיבי לגבי השתלת השיער שלו. כאילו, למי בכלל אכפת מזה?"