85 רגל מתחת לפני המים, בימת ואן שבמזרח טורקיה, שוכנות חורבות עצומות - ומספר חוקרים עצמאיים משוכנעים שהן עשויות לשנות את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על סיפור תיבת נח.
המתחם, שנמצא בסמוך לעיירה גבאש ובמרחק של כ־240 קילומטר מהר אררט - ההר שבו, על פי המסורת, נחה התיבה - מתוארך לפי חלק מהחוקרים לתקופה שלפני 12-14.5 אלף שנה. ההשערה: התפרצות הר נמרוט בדרומה של מרכז טורקיה חסמה את נהר מיראת וגרמה להצפה עצומה בתקופת ה־Younger Dryas (הדרייס הצעיר) - תקופה של משבר אקלימי חריף.
הגישה הזו סותרת את ההערכה האקדמית הרווחת, הממקמת את הבנייה בתקופת ממלכת אוּרָרְטוּ לפני כ־3,000 שנה, או אף בימי הביניים. אבל לחוקרים עצמאיים, כמו מאט לקרואה, יש סיפור אחר: לדבריו, מדובר בציוויליזציה מתקדמת, קדומה בהרבה, שייתכן כי היוותה השראה לגרסאות המוקדמות ביותר של מיתוס המבול.
מקדשים, מצודה ו"פרח החיים"
מתחת למים משתרע קומפלקס באורך של יותר מקילומטר, עם מצודת אבן, מקדשים מעוגלים ובנייה מדויקת מאבנים משתלבות. אחת האבנים חקוקה בסמל "פרח החיים" בעל שישה חישורים - מוטיב עתיק המופיע גם באתרים קדומים בפרו ובבוליביה. צוללן טורקי גילה את האתר כבר ב־1997, אך הוא נשכח כמעט לחלוטין מאז גילויו.
לפי הדיילי מייל, לקרואה טוען כי ניתוח דגימות קרקע וממצאים מהר נמרוט מצביעים על התפרצות אדירה שהעלתה את מפלס המים ביותר מ־30 מטרים. מכיוון שלא ניתן לתארך אבן באמצעות פחמן־14, התקווה היא למצוא חומרים אורגניים או שכבות משקע שיוכלו לקבוע גיל מדויק - משימה מאתגרת בסביבה תת־מימית.
לקרואה טוען שהבנייה שנמצאה שם, עם חיבורים משולשים מדויקים וחזית שטוחה, מזכירה אתרי ענק בפרו כמו סקסאיוואמן. לדבריו, הדמיון במאפיינים האדריכליים, במוטיבים הסמליים ובכיוונים האסטרונומיים בין אתרים בטורקיה, דרום אמריקה ואסיה מצביע על קיומה של ציוויליזציה עולמית אבודה.
עוד בנושא
נמצאה הסיבה לבניית תיבת נוח: הפייק ניוז הראשון בהיסטוריה
תיבת נח התגלתה? חוקרים חשפו ממצאים מסתוריים שתואמים את התנ"ך
ככה נראית העיר האבודה במעמקי ימת ואן
החיבור הזה בין יבשות ותרבויות לא עוצר בארכיטקטורה - הוא נוגע גם במיתולוגיות עתיקות. חוקרים רבים מזהים בסיפורי המבול המקראיים הד לאגדות קדומות בהרבה, מהעלילות השומריות ועד המפות הבבליות, שלעתים מסמנות את אזור אגם ואן כאתר בעל חשיבות קדומה. אם לקשר הזה יש בסיס, הרי שהחורבות במעמקי האגם עשויות להיות הרבה יותר מסתם ממצא מרשים - הן עשויות לשמש מפתח להבנת הסיפור כולו.
סיפורי מבול מתועדים כבר בכתבי יתדות שומריים, אכדיים ובבליים, כמו "עלילות גילגמש" ו"אַתְרַחַסִס", ובהם מופיעים ניצולים בשם זיאוסודרה או אותנפישתים - אלפי שנים לפני נח. ממצאים ארכיאולוגיים בעיר שורופאק שבעיראק הראו שכבת הצפה מעל חורבות שומריות, ויש אף מפה בבלית עתיקה שמסמנת את אזור אררט כאתר בעל חשיבות קדומה.
בספטמבר צפויה להגיע לאגם ואן משלחת צלילה בינלאומית, עם ציוד דימות מתקדם למיפוי האתר. לקרואה מקווה שהממצאים יספקו תשובות - או לפחות שאלות חדשות - על ההיסטוריה הקדומה של האזור, ואולי גם על שורשי אחד הסיפורים המפורסמים בתנ"ך.