האי הסודי של פורטוגל שהישראלים מגלים רק עכשיו

האם דמיינתם פעם מקום שבו הרים דרמטיים נושקים לאוקיינוס כחול עמוק, פסגות געשיות עטופות בערפל, ותעלות מים עתיקות חורצות את הנוף? מקום שבו הטבע מתפרץ בכל הדרו, ומציע חוויה בלתי נשכחת לכל מי שמוכן לסטות מעט מהשביל המוכר? ברוכים הבאים לאי מדיירה, פנינת אוקיינוס קסומה, הממוקמת 800 ק"מ מליסבון ו-500 ק"מ מחופי מרוקו.

השעה הייתה מוקדמת בבוקר. האי כולו עדיין היה עטוף באפלה, ואנחנו, קבוצה של 10 צלמים ישראליים, התחלנו לטפס בשני רכבים במעלה ההר מפונשל, עיר הבירה, אל פסגת פיקו דו אריאיירו (Pico do Arieiro) - הנקודה השלישית בגובהה במדיירה, המתנשאת ל-1,800 מטרים. כשירדנו מהרכב, קור מקפיא ורוח חזקה קיבלו את פנינו, אך המראה שנפרש לנגד עינינו עצר את נשימתנו: אוקיינוס מדהים של עננים לבנים, שנראה כמו שמיכה ענקית ורכה, כיסה את כל העמק שמתחתינו.

לא היינו לבד. עשרות מטיילים נוספים התקבצו בפסגה, ממתינים בחוסר סבלנות לפלא הבא - הזריחה. וכשהשמש לבסוף הפציעה, קרניה הזהובות האירו את העננים, שהחלו להתפזר לאיטם, חושפים נוף פנורמי עוצר נשימה של פסגות הרים דרמטיות. פיקו דו אריאיירו הוא לא רק תצפית מדהימה, אלא גם נקודת יציאה למסלולי הליכה מאתגרים, שמציעים הצצה אל ליבו הפראי של האי.

מדיירה, שאמנם קטן בשטחו (כ-3.3% בלבד משטח ישראל), מתהדר במגוון נופים עוצרי נשימה: צוקי הרים הצונחים אל האוקיינוס, פסגות געשיות העטופות בעננים, רשת ייחודית של תעלות מים (לבדות), גנים בוטניים מרהיבים, בריכות לבה טבעיות, יערות עננים מיסטיים, תצפיות עוצרות נשימה וחופים נפלאים. כל אלה יוצרים פלטת צבעים ומרקמים שקשה לשכוח. האי, שבו מתגוררים כ-260 אלף תושבים (מתוכם 160 אלף בבירה פונשל), נחשב למחוז אוטונומי של פורטוגל. הגענו אליו בטיסה קצרה של כשעה ו-50 דקות מליסבון.

אחת החוויות המדהימות ביותר במדיירה הייתה הליכה קלה במסלול קסום בלבדה שנקראת "דוס בלקוס" (dos Balcoes). מהי לבדה? במדיירה יש כ-200 לבדות, שאורכן הכולל עולה על 2,000 ק"מ! מדובר ברשת ענפה של תעלות מים, שתפקידן להוביל מים מאזורים גשומים בצפון האי לאזורים יבשים יותר בדרום, כדי לאפשר גידולים חקלאיים ופיתוח שדות וגינות. המילה "לבדה" עצמה משמעותה "לשאת" או "להוביל".

ההליכה לאורך הלבדות מציעה הצצה ייחודית אל הטבע של מדיירה: יערות עבותים, עמקים תלולים, מפלים קטנים ונופים פנורמיים עוצרי נשימה. המסלול שלנו היה רצוף הפתעות: עצים מרשימים, זרימת מים מרגיעה, מפלים קטנים, וציפורי שיר מקומיות (Madiera Chaffinch) יפהפיות, שלא חששו להתקרב אלינו וליוו אותנו לאורך הדרך. נקודות תצפית מדהימות נחשפו בכל פינה, והפכו את ההליכה לחוויה בלתי נשכחת.

בכפר המקסים פורטו דה קרוז, המשקיף על האוקיינוס האטלנטי, גילינו עולם שלם של טעמים. בדרכנו למבשלת הרום המפורסמת, הלכנו על שביל יפהפה הצופה אל הים בגווני טורקיז משגעים, ואל גלי הים המתנפצים אל החוף. פנינת טבע אמיתית.

כשהגענו למבשלה, שוטטנו מעט במפעל וראינו את תהליך טחינת קני הסוכר. במדיירה מגדלים קנה סוכר כבר מהמאה ה-15, ותעשיית הרום היא ענף דומיננטי באי. ייחודו של רום מדיירה הוא בכך שהוא מיוצר באופן בלעדי ממיץ קנה סוכר טרי מותסס ומזוקק, בניגוד לרוב סוגי הרום בעולם המיוצרים ממולסה. טעמנו מהרום המיוחד והחזק, המכיל 40 אחוזי אלכוהול, ובהחלט הרגשנו את האיכות הגבוהה והטעמים הייחודיים. במבשלה אף מצאנו שוקולד בטעם רום - פינוק אמיתי.

פורטו מוניז - עיירה קטנה ומקסימה הממוקמת בקצה הצפון-מערבי של מדיירה, והיא ידועה בזכות פלא טבע ייחודי: בריכות שחייה טבעיות שנחצבו בסלע וולקני ומתמלאות במי האוקיינוס הצלולים. המראה עוצר נשימה: סלעים יפהפיים המקיפים את הבריכות, אליהם מתנפצים נחשולי ענק גבוהים ומרשימים ביותר.

הבריכות הללו, שנוצרו לפני מיליוני שנים במהלך התפרצויות געשיות שיצרו את האי, הן למעשה תוצאה של זרמי לבה שהתקררו והתקשו, ועם הזמן עוצבו על ידי סחיפת מי הים. התוצאה היא בריכות יפהפיות ואידיאליות למשפחות, עם טמפרטורת מים ממוצעת של 21-20 מעלות צלזיוס. הבריכות המרכזיות (Piscinas Naturais de Porto Moniz) מציעות מתקנים נוחים ושירותי הצלה. המים מתחדשים באופן טבעי עם כל גאות, ולפעמים גלים גדולים מתנפצים על קיר המגן של הבריכות ומרטיבים את המתרחצים - חוויה מרעננת במיוחד.

ריביירה דה ז'נלה - במרחק קצר מפורטו מוניז, על החוף הצפון-מערבי של מדיירה, גילינו עוד פנינת טבע מרשימה - ריביירה דה ז'נלה (Ribeira da Janela) - צוקים גבוהים ציוריים ומרשימים המתנשאים מעל החוף והים. מתוך המים בולטים איונים סלעיים קטנים, שיוצרים מראה דרמטי ופוטוגני. החוף עצמו, המורכב מחלוקים וסלעים, פחות מתאים לרחצה אך מהווה מקום נהדר לטיול רגלי, לצילם נופים עוצרי נשימה ולנשימה עמוקה של אוויר ים צלול.

מריביירה דה ז'נלה המשכנו אל חוף סיישאל (Praia do Porto do Seixal) חוף שחור ויפהפה, בצפון האי, הנחשב לאחד היפים ביותר במדירה בזכות החול השחור הרך שלו והצוקים הירוקים והגבוהים המקיפים אותו, שם צילמנו השתקפויות מדהימות. זהו מקום מצוין לשחייה, צילום, ופשוט להתמכר ליופיו הייחודי של הטבע.

במדיירה, כמו באזורים וולקניים רבים בעולם, ישנם מספר חופים עם חול שחור. החול הייחודי נוצר כתוצאה מהתפרקות של סלעים וולקניים, בעיקר בזלת, לאורך זמן על ידי גלי הים. המראה של החול השחור, כשהוא פוגש את המים הכחולים והנוף הירוק של האי, יוצר ניגוד מרהיב וייחודי - ממש כמו ציור של אמן.

למחרת שמנו פעמינו לגני מונטה פאלאס הטרופיים בבירה פונשל (Jardim Monte Palace Madeira) בהם גילינו שילוב מרשים של טבע ואמנות. עם עלייתנו ברכבל מעל פונשל - חוויה ייחודית בפני עצמה - נחשפו בפנינו הגנים המרשימים המשתרעים על שטח של 70,000 מ"ר. הגנים הם עולם בפני עצמו: אוסף עשיר של צמחייה אקזוטית מכל קצוות תבל, פסלים יפהפיים המשתלבים בנוף, סוכות גן מעוצבות וגשרים קטנים מעל בריכות דגים שלוות. פלמינגוס מרשימים, טווסים מלכותיים וברבורים שטו באגמים, וכשנכנסנו לאגף האוריינטלי של הגן, הרגשנו שהועברנו לפתע למזרח הרחוק: פגודות, דרקונים ודגי קוי בצבעים עזים שוחים להם באגמים קטנים - מחזה מרתק של שלווה ויופי.

אך מדיירה, כידוע, היא אי של ניגודים, וכמו תמיד - אחרי השלווה מגיע הריגוש. מיד לאחר הביקור בגנים, הגיע הזמן לאחת החוויות המפורסמות והמרגשות ביותר באי: מזחלות הקש של מונטה (Carros de Cesto). זהו מסע מסורתי שפועל כבר מהמאה ה-19, דרך יצירתית לרדת במורד הגבעה. שני "קריירוש" (Carreiros), לבושים בבגדים לבנים וכובעי קש, עומדים מאחורי מזחלת קש גדולה שעשויה מקש נצרים ועץ. הם אלו שדוחפים, מנווטים ובולמים את המזחלת, כשהם משתמשים במגפיים עם סוליות גומי עבות. האמיצים בחבורה שלנו התיישבו במזחלת שהחלה לגלוש במורד כביש תלול ומפותל באורך שני קילומטרים. הרוח שרקה באוזניים, הנופים חלפו במהירות שיא - עד 48 קמ"ש - והצחוק והאדרנלין מילאו את האוויר. ללא ספק חוויה מגניבה ומיוחדת.

סמוך לגנים הטרופים תמצאו את הגנים הבוטנים, שם ביקרנו ביום אחר. הגנים הבוטנים המדהימים של פונשל משתרעים על שטח של כ-80 דונם בכמה מפלסים וכוללים מגוון רחב של צמחים ופרחים מרחבי העולם, כולל צמחייה טרופית וסובטרופית. הביקור מומלץ ביותר.

בצוהריים, אחרי ההתלהבות ממזחלות הקש, המשכנו מערבה אל הכפר הציורי פונטה דו סול (Ponta do Sol), הנמצא על חוף ים יפהפה. האדרנלין שב לפעום במסלול הליכה מאתגר שעבר בשתי מנהרות ובשביל צר מעל האוקיינוס והוביל אל מפל המלאך הידוע (Angels Waterfall). המפל, שנשפך ישירות על הכביש, יצר מקלחת מאולתרת לעוברים מתחתיו - חוויה חושית בלתי נשכחת.

אבל שיאו של היום הגיע לבסוף, עם נסיעה ארוכה אל ליבו של יער פנאל (Fanal Forest). כשנכנסנו אל היער, התגלו לנו עצי דפנה עתיקים, בני 600 שנה ויותר, צורתם מעוותת ומכוסה בטחב והרגשנו שנכנסנו לסיפור אגדה. הערפל הסמיך, שכיסה את העצים כמו שמיכה מיסטית, העניק למקום אווירה סוריאליסטית ומהפנטת. יער פנאל הוא אחד מאתרי החובה בביקור באי, אם כי הופעת הערפל הסמיך היא עניין של מזל ולא ניתן לצפות זאת מראש.

בבוקר האחרון למסע, יצאנו לדרך בנסיעה ארוכה במעלה ההר, אל פסגת פיקו דו פאצ'ו (Pico do Facho) בפורטלאה. התצפית מפסגה זו היא פשוט עוצרת נשימה - 360 מעלות של נוף פנורמי המשתרע על מפרץ משיקו היפהפה, ועל שדה התעופה המרשים של מדיירה הקרוי על שם כריסטיאנו רונאלדו שנולד במדיירה. שדה התעופה הנמצא בקצה הצפון-מזרחי של האי הוא עדות נועזת לכושר ההמצאה האנושי, לאחר שבמשך שנים רבות, היה הנמל ידוע לשמצה בקרב טייסים בשל מסלול הנחיתה הקצר והמאתגר שלו. מיקומו הייחודי, בין האוקיינוס האטלנטי להרים התלולים של האי, יצר תנאים קשים לנחיתה. לפני מספר שנים, לאחר תאונת תעופה קשה, הוחלט להאריך את מסלול הנחיתה באמצעות בניית רציף ענק על עמודים מעל הים, פרויקט הנדסי מורכב שהפך את המסלול לארוך ובטוח יותר.

משם המשכנו לעיירה ציורית מקסימה, פאולו דו מאר (Paolo do Mar). בעבר היה שביל מלכותי מרוצף אבן היורד מהכפר פראזֶרֵש (Prazeres) אל עיירת הדייגים פאולו דה מאר שעל קו החוף. אורכו הרשמי 1.8 ק"מ, ירידת גובה של כ-500 מטר, שמנה כ-2,600 מדרגות. כיום יש דרך מסודרת אל הכפר אך עדיין צריך לרדת כ-200 מדרגות אל החוף. העיירה מונה כ-1,000 תושבים ונשענת על דיג, בננות וגלישה. הגלים הגבוהים הפכו אותה לאחד מאתרי הגלישה הידועים של האי (היא אירחה את אליפות העולם ב-2001). שוטטנו בסמטאות הצרות והציוריות, ספגנו את האווירה המקומית, וירדנו במדרגות רבות אל חוף הים. שם, המתינו לנו הפתעות נוספות: מפל גדול שנופל אל החוף, סרטנים אדומים בוהקים שזחלו על הסלעים השחורים, ופסל מרשים של "איש הים" - מעין מחווה שקטה לאוקיינוס ולכוחו.

עם רדת הערב, עשינו את דרכנו אל חוף המגדלור - פונטה דו פארגו (Ponta do Pargo Lighthouse), במטרה ללכוד את רגעי הקסם של השקיעה האדמדמה. הנוף היה ציורי כשהמגדלור על הצוק נתן מיסגור יפה לצילום השקיעה ואנחנו חיפשנו את הזווית המושלמת לצילום. השעה הייתה קרוב ל-21:00 בערב והשמש המשיכה לשקוע באיטיות דרמטית אל תוך הים, צובעת את השמיים בגוונים של זהב, כתום וארגמן, כשהיא משתקפת במים הכחולים. מראה מהפנט ומרגש שהיווה סיום מושלם ובלתי נשכח ליום הארוך.

מדיירה היא אי קסום ורב-גוני, המציע שילוב מושלם של טבע פראי, היסטוריה עשירה וחוויות קולינריות ייחודיות. אם אתם מחפשים יעד מחוץ למסלול השחוק, כזה שישאיר אתכם פעורי פה עם כל נוף חדש, מדיירה היא ללא ספק הבחירה המושלמת לחופשה נפלאה ומיוחדת במינה.

טיפ: מכיוון שמדובר באי קטן, ניתן ללון בעיר הבירה פונשל ולעשות טיולי כוכב לאתרים השונים.

אורטל צבר היא צלמת טבע וסביבה. בקרו באתר שלה