בשולי כביש צדדי בדרום ברזיל, בשנת 2021, מישהו פגע בחיה עם רכבו. סיפור עצוב, אך לא נדיר - אלא שבמקרה הזה, היצור שרד. ואיש לא ידע מה הוא.
"מה זה היצור ההיברידי המשונה הזה?" צייץ שנתיים לאחר מכן פרופ' רולנד קייס, מנהל מעבדת המגוון הביולוגי במוזיאון המדע של קרוליינה הצפונית. באותו זמן כבר פורסם המאמר המדעי שחשף את זהותה של אותה חיה מסתורית - והתשובה הפתיעה אפילו את החוקרים עצמם.
כי זו לא הייתה כלבה. וגם לא שועל אמיתי. זו הייתה Dogxim (דוג'ים) - כלאיים יוצא דופן בין כלב בית לבין שועל הפמפס (Lycalopex gymnocercus), דמוי־שועל מדרום אמריקה שאינו שייך לסוג השועלים ה"אמיתיים", אלא לסוג נפרד ממשפחת הכלביים.
שתי חיות שלא רק שייכות למינים שונים, אלא לשני סוגים אבולוציוניים נפרדים, שהופרדו במשך 6.7 מיליון שנה של אבולוציה.
חיה של ניגודים
What a strange hybrid beast!
— Roland Kays (@RolandKays) September 14, 2023
Cross-species hybridization is well known among the Canis (dogs/wolves/coyotes/jackals) but I've never heard of CROSS-GENUS hybridization
Here's a Dog X Pampas fox hybrid from the wild, two genera separated by 6.7 million yrshttps://t.co/RumCf95uw0 pic.twitter.com/l411ufmueh
שמה, Dogxim, הוא שילוב של המילים Dog ו־Graxaim - הכינוי הפורטוגלי לשועל הפמפס. היא נראתה כמו יצור שהונדס בטעות: זנב שועלי, אוזניים חדות, גוף רזה אבל גם פרווה כהה, עיניים כלביות וגינונים חצי־מבויתים.
הבלבול רק העמיק כשבחנו את ההתנהגות שלה. היא נבחה כמו כלב, אבל סירבה לאכול מזון כלבים. היא צדה עכברים, טיפסה על שיחים, ובו בזמן שיחקה בצעצועים ונתנה ללטף אותה.
"ברגעים מסוימים היא אפשרה מגע, אפילו ליטוף", סיפרה לטלגרף הביולוגית פלביה פרארי, שטיפלה בה לאחר שנמצאה, "ולפעמים ממש שיחקה בצעצועים".
עוד יצורי כלאיים
ככה נראה טיול עם לייגר - החתול הגדול בעולם ששוקל מעל 400 ק"ג
הקונגה - בני הכלאיים הראשונים בעולם שנוצרו ע"י בני האדם לפני 4,500 שנה
כדי להבין עם מה יש להם עסק, החוקרים פתחו בבדיקה בסיסית: ספירת כרומוזומים. ל־Dogxim היו 76 - מספר שממוקם בדיוק בין מספר הכרומוזומים של כלב בית (78) לזה של שועל הפמפס (74).
אבל זה לא היה רק המספר - גם הצורה, הסידור והמראה של הכרומוזומים שיקפו את המיזוג הגנטי בין שתי חיות שונות.
בדיקות DNA מעמיקות הראו שה־DNA המיטוכונדרי שלה (זה שמועבר רק מהאם) היה של שועל הפמפס, ואילו ה־DNA הגרעיני (שמגיע משני ההורים) היה שילוב מובהק בין שועל לכלב. "זו הייתה הפעם הראשונה שנמצאה הוכחה להכלאה מוצלחת בין שני סוגים שונים במשפחת הכלביים", הסביר ד"ר רפאל קרטשמר, גנטיקאי מהאוניברסיטה הפדרלית של פלוטאס, שהשתתף במחקר.
איך דבר כזה בכלל קורה?
בטבע, בעלי חיים מתרבים כמעט תמיד עם בני מינם. הכלאות בין מינים שונות הן נדירות - ובין סוגים שונים? כמעט בלתי אפשרי.
הגנטיקה לרוב לא מסתדרת: הכרומוזומים "לא מדברים באותה שפה", והתוצאה עלולה להיות עקרה, חולה או פשוט לא מתאימה לאף סביבה.
אבל כשמכניסים את האדם לתמונה, הכל משתנה. שועלי הפמפס חיים באזורים שחלקם הפכו בשנים האחרונות ליישובים, כבישים ואזורים חקלאיים - לצד כלבים נטושים או משוטטים. "נטישה של כלבים היא עבירה פלילית בברזיל, אבל היא מתרחשת לעיתים קרובות", הסבירה ברונה זונולסקי, אחת החוקרות. הקרבה בין הכלבים לשועלים על רקע ההרס הסביבתי והאורבניזציה הולידה כנראה את המפגש החריג ואת ה-Dogxim.
הסוף, בנתיים, הוא עצוב. Dogxim מתה ב־2023 מסיבות לא ידועות, וסביר להניח שלא הספיקה להעמיד צאצאים. ייתכן שתישאר מקרה חד־פעמי - אבל ייתכן גם שלא. ככל שהטבע נדחק לשוליים, וגבולות בין מינים מיטשטשים, שאלות חדשות עולות: האם עוד כלאיים מסוגה יופיעו בעתיד?
"התגלית הזו מצביעה על כך שלמרות שהחיות האלה התפצלו לפני כמעט שבעה מיליון שנה, הן עדיין מסוגלות לייצר צאצאים בני קיימא", כתבו החוקרים.
אם כך, אולי Dogxim לא הייתה סוף אלא התחלה של משהו חדש, מוזר, ואולי בלתי נמנע.