שני היצורים המוזרים בעולם הפתיעו את המדע ומשנים את תולדות האבולוציה

שניים מבעלי החיים המוזרים ביותר על פני כדור הארץ - הברווזן (Platypus) והקיפודן (Echidna) - הפכו עכשיו למוזרים עוד יותר, בעקבות מחקר חדש על מאובן בודד שמספק רמזים חשובים על אבותיהם הקדומים. לפי המדענים, הממצא עשוי לשנות את מה שידוע כיום על האבולוציה של היונקים הפרימיטיביים ביותר שחיים עדיין על פני כדור הארץ.

הברווזן והקיפודן, הנפוצים באוסטרליה ובגיניאה החדשה, משתייכים לקבוצת יונקי הביב (Monotremes) - הקבוצה היחידה של יונקים שמטילה ביצים. הם נקראים "יונקי הביב" משום שקיים אצלם בגוף פתח אחד המשמש למספר מטרות: הטלת הביצים, מתן השתן והטלת הצואה. פתח זה נקרא "פתח הביב".

הברווזן החצי־מימי מזכיר שילוב בין ברווז לבונה, עם מקור רחב, כפות רגליים קרומיות וזנב שטוח. הוא צד מתחת למים, חסר שיניים, ומפריש חלב דרך העור במקום לינוק. לברווזן הזכר יש דורבן ארסי שמשמש כחלק מקרבות החיזור ולא כאמצעי הגנה או תפיסת טרף, לכן ארס הברווזן מיועד לגרום כאב ולא מוות. הוא אוסף מזון בתוך המים כאשר העיניים, האוזניים והנחיריים סגורים ואטומים לכניסת מים. המקור מתפקד כגשש תחושתי על בסיס זיהוי של מטענים חשמליים, המאפשר לברווזן ללכוד את מזונו, המורכב מתולעים, ראשנים, סרטנים קטנים, ומגוון חרקים ורימות החיות במים. המזון נאגר בלחיים של הברווזן ונאכל כשהוא על היבשה.

הקיפודן חי רק ביבשה, עטוי קוצים, בעל רגליים אחוריות שפונות לאחור ומסייעות לו לחפור וגם לו אין שיניים או פטמות, אלא חלב המופרש לעור והגורים מלקקים אותו. יש לו חוטם צר וארוך המשמש גם כאף וגם כפה. לשונו ארוכה ודביקה, ואין לו שיניים כלל. בעת סכנה הקיפודן נשכב על הקרקע כשהבטן החשופה שלו נצמדת לאדמה וכל הקוצים פונים החוצה כלפי הטורף. הקיפודן לא מסוגל להזיע כמונו כדי לקרר את גופו, וגם לא מלחית כמו הכלבים. במקום זאת הוא משתמש בבועות נזלת כדי לצנן את גופו.

"רק תחשבו כמה תכונות ביזאריות יש לשני היצורים הקטנים האלה", אמר ל-CNN ד"ר גיירמו רוז'ייר, פרופסור לאנטומיה ואבולוציה של יונקים באוניברסיטת לואיוויל, קנטקי. "היונק הטיפוסי שחי בתקופת הדינוזאורים כנראה דמה הרבה יותר להם מאשר לסוס, כלב, חתול או לנו עצמנו". לכן, הוא אומר, יונקי הביב הם "חלון אל העבר האבולוציוני של היונקים".

מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי "PNAS" מרחיב את החלון הזה. צוות בראשות הפליאונטולוגית סוזן האנד מאוניברסיטת ניו סאות' וויילס חשף את המבנה הפנימי של מאובן נדיר ויחיד מסוגו של "קריוריקטס קדבוריי" (*Kryoryctes cadburyi*) - מין יונק קדום שחי לפני יותר מ־100 מיליון שנה ונחשב אב קדמון לברווזן ולקיפודן.

משמעות שמו, שמורכב ממילים יווניות, היא "החופר מאזור קריר" - *kryo* ("קר") ו־*oryktes* ("חופר"). השם "קדבוריי" ניתן לו כמחווה לחברת השוקולד Cadbury, שתמכה בחפירות במקום, וגם משום שצבע המאובן היה כהה בדומה לשוקולד.

המאובן - עצם הזרוע העליונה (ההומרוס) - התגלה כבר בשנת 1993 בחוף הדינוזאורים שבדרום־מזרח אוסטרליה. במבט חיצוני הוא נראה דומה יותר לעצם של קיפודן יבשתי מאשר של ברווזן מימי, אך סריקות תלת־ממד מתקדמות חשפו הפתעה.

"באמצעות הדמיה תלת־ממדית מתקדמת, הצלחנו לחשוף תכונות שלא נראו קודם בעצם הקדומה הזו, והן מספרות סיפור מפתיע למדי", אמרה ד"ר לורה וילסון, מאוניברסיטת אוסטרליה הלאומית.

המבנה הפנימי של העצם דמה דווקא לזה של ברווזן: דפנות עבות וחלל מרכזי קטן, שילוב שמוביל לעצם כבדה יותר, ומקטין את הציפה של בעל החיים במים. מבנה כזה מאפיין יצורים שנעזרים במשקל העצם כדי לצלול ולצוד. לעומתם, לקיפודן היבשתי יש עצמות דקות וקלות בהרבה.

הממצא תומך בהשערה שקריוריקטס קדבוריי היה אב קדמון משותף לשני המינים, ושאולי חי לפחות בחלק מהזמן במים. "המחקר שלנו מצביע על כך שסגנון החיים הדו־מימי של הברווזן החל כבר לפני למעלה מ־100 מיליון שנה", אמרה האנד, "ושהקיפודן עבר חזרה לסגנון חיים יבשתי בשלב הרבה יותר מאוחר".

עוד על אבולוציה
פטריות פסיכדליות ואורגיות המוניות: התיאוריה שמסבירה איך האדם הגיע מהקוף

שבט קדום שעבר אבולוציה ויכול לחיות מתחת למים נמצא בסכנה

יש לא מעט דוגמאות של מעבר יונקים מהיבשה למים - לווייתנים ודולפינים, למשל, התפתחו מיונקים יבשתיים שחלקו אב קדמון משותף עם היפופוטמים. לעומת זאת, מקרים של מעבר הפוך - מהמים אל היבשה, נדירים הרבה יותר ודורשים שינויים משמעותיים במערכת השלד, בגפיים ובמשקל הגוף. לפי החוקרים, רגליו האחוריות המוזרות של הקיפודן, הפונות לאחור, עשויות להיות שריד למנגנון ניווט מהמים.

ד"ר רוז'ייר, שלא השתתף במחקר אך שוחח עם כותביו, שיבח את המסקנות: "אני חושב שהם מוכיחים באלגנטיות שהמונוטרמים היו מותאמים לחיים דו־מימיים כבר בשלב מאוד מוקדם".

לדבריו, מדובר בידע מהותי להבנת האבולוציה של יונקים - כולל בני האדם. "המונוטרמים הם שרידים חיים מעבר רחוק מאוד. לך ולברווזן היה אב קדמון משותף לפני יותר מ־180 מיליון שנה. אין שום דרך להבין את הביולוגיה שלו בלי מינים מוזרים כמו אלה".