מנזר סנטה קתרינה ההיסטורי שבסיני והשטחים הסובבים אותו הוכרזו בשבוע שעבר כרכוש ציבורי של ממשלת מצרים, מה שיצר מתח בציבור הנוצרי האורתודוקסי בעולם, ובפרט ביוון, בעקבות פסיקה חדשה של בית משפט המקומי, שלקח בעלות על הקרקע ומאיים להפוך את האתר למוזיאון ולגרש את 20 הנזירים שפועלים בו.
המנזר, שמושך אליו ישראלים רבים לאורך השנים, הוכרז כאתר מורשת עולם של אונסק"ו ומנוהל על ידי אורתודוסקים יווניים. המנזר המפורסם הוקם במאה השישית לספירה (527-565 לספירה) על ידי הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון ונחשב במסורת הנוצרית כמקומו של הר סיני (ומכונה בערבית ג'בל מוסא - הר משה), ושיח קדוש עתיק הנמצא בשטח המנזר נחשב כמקום שבו התרחש אירוע הסנה הבוער. בתקופת השלטון הישראלי בסיני מסוף שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-80 משך אליו סנטה קתרינה מטיילים ישראלים רבים, ועד היום יוצאים מהארץ טרקים למקום.
המנזר נחשב למנזר הפעיל הוותיק ביותר בעולם. בתוכו פועלת הספרייה הרציפה העתיקה בעולם, עם כתבי יד נדירים בעברית, יוונית, ארמית, ערבית ועוד. המנזר שומר גם על אייקונים נוצריים חשובים - בהם האיקון הנודע של "ישוע שליט-כל".
שם המנזר "קתרינה הקדושה" ניתן לו על שם קתרינה מאלכסנדריה, קדושה נוצרייה מהמאה ה-4, אולם שמו הרשמי הוא "מנזר ההשתנות", בדומה לכנסיית ההשתנות שעל הר תבור (אירוע שבו השתנה ישוע על פסגת הר לצד משה ואליהו הנביא, והוכר כבן האלוהים).
משרד החוץ המצרי: מדובר באי הבנה
ב-28 במאי, כאמור, פסק בית המשפט לערעורים בקהיר כי הקרקעות באזור הן בבעלות המדינה, אך המנזר שומר על זכות שימוש דתי ותחזוקה באתר. הפסיקה, המונה 160 עמודים, נכתבה בערבית משפטית מורכבת כל כך - עד שלפי דובר ממשלת יוון, גם לאחר חמישה ימים לא הצליחו משפטנים יוונים לפענח את כולה.
הפסיקה, כאמור, עוררה סערה בעולם הנוצרי, ובעיקר בקרב הקהילות היווניות-אורתודוקסיות. הארכיבישוף של אתונה, ירונימוס השני, אמר: "אני מסרב לקבל, ולא מאמין, שההיסטוריה של יוון והנצרות האורתודוקסית שוב חווה כיבוש נוסף".
גם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים, שלה קשר הדוק עם מנזר סנטה קתרינה והסמכות למנות את העומד בראשו, פרסמה הצהרה רשמית שבה נכתב כי היא מודה על ניסיונות ממשלת מצרים להרגיע את הסערה, אך תבחן את ההחלטה לעומק: "הפטריארכיה של ירושלים תמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ואם תתגלה פגיעה או מגבלה כלשהי על המנזר או על הגישה אליו - נגנה את הדבר ונפעל בהתאם".
משרד החוץ המצרי ומשרד הנשיא א-סיסי במצרים, שרק ביקר ביוון לפני כשבועיים לצורך הרגעת הרוחות בעניין, טענו כי מדובר באי הבנה: "המנזר ואתרי המורשת סביבו אינם נפגעים, ולא קיימת כל כוונה לפנות את הנזירים מהמקום", נכתב בהודעת הממשלה.
עוד צוין כי מדובר בפסיקה משפטית ראשונה מסוגה שמסדירה את המעמד החוקי של המנזר, תוך הדגשה כי הערך הרוחני והדתי של האתר נשמר במלואו. לפי ההסבר הרשמי, הפסיקה נוגעת גם לאזורים מרוחקים בשמורות טבע סמוכות - שאינם מיושבים ולגביהם אין מסמכי בעלות - ולכן הם מוכרזים כרכוש המדינה.
משלחת רשמית שוגרה לקהיר
במהלך שממחיש את רמת הרצינות של אתונה, דווח כי שר החוץ היווני, גיורגוס גרפטאריטיס, יוביל מחר (רביעי) משלחת רשמית לקהיר. נוכחותו של בכיר כל כך רומזת לכך שיוון לא מתכוונת לוותר בקלות - ותשקול אם לנקוט קו תקיף, כולל גיוס לחץ אירופי רחב, או לגבש הסכם חדש שיתאים למציאות שלאחר הפסיקה.
למרות הניסיון להרגעה מצד השלטונות במצרים, החשש בקרב גורמים נוצריים נותר: האם זהו מהלך ראשון בדרך להגבלת הפעילות הנוצרית בסיני? יש הטוענים כי המנזר איבד בפועל את עצמאותו, וכי עתידו כאתר נוצרי תלוי מעתה בטוב ליבו של השלטון במצרים.