מתחת לפני הים, מול חופי אינדונזיה, גילו מדענים תגלית פורצת דרך שעשויה לשכתב את סיפור מוצא האדם. גולגולת של הומו ארקטוס, אחד מאבותינו הקדומים, נמצאה כשהיא שמורה היטב, לאחר שכ־140 אלף שנה היא נחה לה תחת שכבות של סחף וחול במצר מאדורה, בין האיים ג'אווה ומאדורה.
לדברי החוקרים, מדובר בראיה הפיזית הישירה הראשונה לקיומה של "סונדאלנד" - רצועת יבשה טרופית קדומה שחיברה בעבר את דרום-מזרח אסיה למישור עצום, והפכה עם הזמן לקרקעית ים. לצד חלקי הגולגולת נמצאו למעלה מ־6,000 מאובנים של בעלי חיים מ־36 מינים שונים, בהם דרקוני קומודו, תאו, איילים, פילים וסטגודונים - יצורים עצומים בגובה ארבעה מטרים, שנראו כמו גרסה מוקדמת של הפיל המוכר לנו כיום, עם מאפיינים ששילבו בין הפילים הקדומים לבין אלו של ימינו.
כמה מהעצמות שנמצאו נשאו סימני חיתוך ברורים, שמצביעים על כך שבני האדם הקדמונים באזור לא רק צדו באופן שיטתי אלא ייתכן שאימצו אסטרטגיות ציד מתוחכמות, כגון בחירה בבעלי חיים צעירים אך בוגרים, כפי שמקובל לראות דווקא אצל מיני אדם מתקדמים יותר. באחד הממצאים אף זוהו שרידי צב עם סימני חיתוך - העדות הקדומה ביותר עד כה לציד צבים בדרום-מזרח אסיה.
התגלית מרחיבה את טווח ההתפשטות הידוע של מין זה
המאובנים התגלו כבר בשנת 2011, כאשר חול שהובא לצורך שיקום קרקע סמוך לעיר סורבאיה חשף שרידים קדומים. ככל הנראה, עבודות גריפה במעמקי מצר מאדורה הביאו את המאובנים לפני השטח במהלך פרויקט הנדסי של ייבוש והרחבת שטח יבשתי. רק לאחר שהממצאים נותחו במעבדות, הצליחו החוקרים לקבוע את גילם ואת שיוכם המיני - ציון דרך בתחום הפלאואנתרופולוגיה.
שני מקטעי הגולגולת - עצם מצחית ועצם קודקודית - הושוו לממצאים מוכרים מהאתר סמבונגמאצ'ן שבאי ג'אווה. הדמיון הקרוב אישר כי גם השרידים ממצר מאדורה שייכים להומו ארקטוס, והרחיבו את טווח ההתפשטות הידוע של מין זה. זהו האתר התת-ימי הראשון שבו נמצאו מאובני הומינינים באזור סונדאלנד - תגלית שמערערת את ההנחה כי הומו ארקטוס לא חצה את גבולות ג'אווה.
עוד בנושא
גולגולת בת מיליון שנה הייתה שייכת ל"איש הדרקון" המסתורי
עץ המשפחה הגדול שנעשה אי פעם חושף את מקור האנושות כולה - וזה ממש קרוב לישראל
מין אדם בעל גוף גבוה ומוצק, זרועות קצרות ורגליים ארוכות
כדי להבין את הרקע הסביבתי של הממצא, בחנו החוקרים את שכבות הסחף מהן נשלפו המאובנים. כך נחשפה מערכת עמקים קבורה, שריד לנהר סולו הקדום שזרם מזרחה על פני מדף סונדה - אזור שבימינו מכוסה כולו במי ים. השכבות מלמדות כי בתקופת הפלייסטוקן התיכון המאוחר הייתה שם מערכת נהר פעילה ושוקקת חיים.
להערכת החוקרים, בין השנים 162 ל־119 אלף לפני זמננו, חי באזור זה מין אדם בעל גוף גבוה ומוצק, זרועות קצרות ורגליים ארוכות - טיפוס אנושי שדומה לנו יותר מכל קודמיו. כדי לתארך את המאובנים, השתמשו בטכניקת OSL (הארה באור), שבודקת מתי נחשפו גרגרי קוורץ לאור שמש לאחרונה. הבדיקות הציבו את המאובנים בבירור בתוך תקופת הפלייסטוקן התיכון המאוחר - עידן של שינויי אקלים, עליית פני הים ונדידת אוכלוסיות.
בין בעלי החיים שנמצאו נכללו גם כמה מיני איילים, עצמות שיניים של אנטילופות ויונקים עשבוניים נוספים - כולם מצביעים על סביבה של ערבות פתוחות או יערות פתוחים עם מקורות מים עשירים, מתאימים לרעייה. האיילים עצמם היוו ככל הנראה מקור מזון מרכזי עבור טורפים - כולל האדם הקדמון.
ההקשר הכללי שבו נמצאה הגולגולת מעניק הצצה נדירה לפרק גיאולוגי ותרבותי שעד כה נותר קבור מתחת לפני הים. בין השנים 14,000 ל־7,000 לפני הספירה, גרמה הפשרת הקרחונים לעלייה של למעלה מ־120 מטרים במפלס הים - תהליך שהציף את השטחים הנמוכים של סונדאלנד והפך את אדמותיה ל"אדמות טבועות". קהילות שלמות נדחקו אז לפנים היבשה או לאיים גבוהים יותר.
החוקר הראשי, הארולד ברגהויס מאוניברסיטת ליידן, הדגיש את חשיבותו של שילוב תחומי ידע - גיאולוגיה, ארכיאולוגיה וחקר הסביבה הקדומה - בפענוח פרקים אבודים של ההיסטוריה האנושית. לדבריו, התגלית ממצר מאדורה היא רק חלק מפאזל רחב בהרבה, שנפרש על פני יבשות ואלפי שנים. עם ההתקדמות בטכנולוגיות חקר תת-ימי, מקווים המדענים לחשוף בעתיד יישובים, חוות ואולי גם עקבות אנושיים נוספים - שעד כה נותרו קבורים באדמות ששקעו מתחת לגלים.