במהלך חיפוש שערכו הבוקר (חמישי) שוטרי מחוז צפון ופקחי רשות הטבע והגנים בבית בכפר ראמה שבגליל, נמצא בשר של שבעה דורבנים שניצודו ונשחטו על פי החשד, על ידי בעל הבית, גבר בן 42. הוא עוכב לחקירה בחשד לציד חיית בר מוגנת. בעבר כבר נעצר בשל חשד דומה.
תפיסת בשר הדורבנים מעלה שוב את תופעת הסחר בבשרה של החיה הקוצנית, שניצודה בניגוד לחוק. ב"מחירון" של השוק השחור של בשר צייד בישראל, מחירו של דורבן שניצוד מגיע ל-450 שקלים.
באכזריות נוראית: ככה אנשים בלי לב צדים דורבן
דורבן הוא המכרסם הגדול בישראל. אורך גופו כ-90 ס"מ, אורך זנבו כ-15 ס"מ ומשקלו כ-13 ק"ג. הדורבן הוא חיית בר מוגנת ואסור לצוד אותו, אבל למרות זאת יש עבריינים שממשיכים לצוד את החיה ולסחור בבשרה, בין השאר גם בגלל אמונות טפלות שנקשרו לסגולותיו של בשר הדורבן, מה עוד שציד דורבן נחשב קל מאוד: קבוצת ציידים יכולה להרוג בלילה מספר דורבנים.
מדובר בציד שנחשב קל ואכזרי: לרוב הציידים יוצאים עם כלבים שמאתרים את הדורבנים. הדורבן שנמלט מפני התוקף שלו עוצר בעת מנוסתו האטית ואז "מתנפח" ומסמר את הקוצים שעל גבו ואלו רוטטים ומשמיעים רעש מאיים. בינתיים הציידים מגיעים, חובטים בדרבן בראשו וממיתים אותו במקום.
דורבנים נעים בשבילים קבועים, תכונה המקלה על גילוי מאורותיהם. לעתים כלבי הציד נכנסים לתוך מחילות הדורבנים ומצליחים להפחיד אותם ולגרום להם לברוח מתוך המחילה, ישר לעבר הציידים שממתינים להם. יש ציידים שנעזרים גם במלכודות בהן מונח פרי כפיתיון. המלכודות מוצבות סמוך לפתחי המחילות בהן חיים הדורבנים וכשהם יוצאים מתוכן ומנסים לאכול את הפיתיון, הם נלכדים.
הענישה קלה מדי. מה יהיה?
הדורבן הינו חיה שחיה כל חייה בחיי משפחה זוגית מונוגמית, בדומה לבני האדם, וכשאחד מבני הזוג נעלם הדבר פוגע באופן קשה מאוד בבן הזוג השני.
לדורבן נקשרו אמונות טפלות ומייחסים לבשרו סגולות שמהוות מניע מרכזי בביקוש לבשרם. כך למשל, יש טענה, שכלל אינה מבוססת, כי בשר הדורבן מנקה את הכליות ומעודד פריון. אמונה זו התפתחה בשל קולות שמשמיע הדורבן שמזכירים מעין יבבה של תינוק. גם כפות רגליו מזכירות כף רגל של תינוק ודמיון זה הביא כנראה להתפתחות אותה אמונה טפלה.
הדורבן לא נמצא בסכנת הכחדה, ובכל זאת הוגדר כחיית בר מוגנת. עבריין שהורשע בציד דורבן אף היה הצייד העבריין הראשון בישראל שנגזר עליו עונש מאסר בפועל. מדובר במקרה משנת 2009, אז נתפס עבריין צייד שנגדו היה תלוי עונש מאסר על תנאי בשל עבירות ציד והוא נשלח לחמישה חודשי מאסר. המקרה אף הגיע אז לדיון בבית המשפט העליון, בעקבות ערעור שהגיש העבריין על הרשעתו. הערעור נדחה והשופט סלים ג'ובראן כתב בהחלטתו כי "יש מקום להחמיר בענישה הנוגעת לפגיעה בבעלי חיים, הן חיות הבר הן חיות הבית. התאכזרות ופגיעה בבעלי חיים, מעבר לפגיעה העקיפה שהיא גורמת לבני האדם, מעידה על אטימות לב וקהות חושים (...) חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לצמצם את הכאב הנגרם על ידינו, בייחוד כאשר מדובר במי שאת זעקותיו אנו מתקשים לשמוע, ושאינו יכול לעמוד על זכויות. מהלך זה, להגנת האנושיות שבנו על ידי צמצום פגיעתנו בבעלי החיים הסובבים אותנו, צריך להשפיע על כלל תחומי המשפט, ובתוכו אף על המשפט הפלילי".