סיפור יציאת מצרים, אחד הסיפורים המרכזיים בתנ"ך, לא זכה עד היום לאישוש ישיר מממצאים ארכיאולוגיים, מה שהופך אותו לנושא שנוי במחלוקת בקרב חוקרים והיסטוריונים. לכן, כשארכיאולוגים מצריים חשפו לאחרונה מתקן צבאי עתיק ובו חרב עם סמל מלכותי של רעמסס השני, התגלית עוררה עניין רב בקרב ארכיאולוגים וציבור המאמינים כאחד, שרואים בה רמז אפשרי לתקופה המקראית.
בגילוי מרשים, ארכיאולוגים מצריים חשפו מתקן צבאי בן 3,200 שנה בתל אל-אבקיין שבמחוז אל-בהיירה, סמוך לעיר חוּש עיסא שבחלק הצפון-מערבי של דלתת הנילוס. משרד התיירות והעתיקות המצרי דיווח על מבצר מתקופת הממלכה החדשה (המכונה גם האימפריה המצרית, שהייתה המדינה המצרית העתיקה בין המאה ה-16 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס) שכלל חדרי מגורים, חדרי אחסון, תנורים וכלי חרס עם עצמות בעלי חיים. בין הממצאים הייתה גם חרב עשויה ברונזה שנושאת את הקרטוש (הסמל המלכותי בכתב חרטומים) של רעמסס השני. היא נמצאה בחדר קטן ונועדה כנראה לשימוש בקרב, ככל הנראה בידי קצין בכיר שקיבל אותה כמתנה מלכותית - כאשר שמו ותאריו של המלך החרוטים עליה העלו את היוקרה של בעליה ו"פרסמו" את העושר, הכוח והנדיבות של המלך.
האם זה פרעה מיציאת מצרים?
הקשר בין רעמסס השני ליציאת מצרים נובע משלטונו הארוך והחזק בין 1279 ל-1213 לפני הספירה, תקופה שחופפת להערכות של חוקרים מסוימים על זמן היציאה מעבדות של בני ישראל במצרים. למרות שהתנ"ך אינו מציין את שמו של הפרעה בתקופת יציאת מצרים , רעמסס השני נחשב למועמד סביר בשל עוצמתו הצבאית, הבנייה הנרחבת שביצע - שייתכן שכללה עבודות כפייה - והתיעוד של קרבותיו נגד אויבים חיצוניים, שיכולים להתאים לתיאורי התנ"ך על התנגדות הפרעה לשחרור בני ישראל.
בנוסף, לפי המקרא בני ישראל הועבדו בבניית 'עיר מסכנות' ששמה רעמסס, וייתכן שהיא נקראה על שם רעמסס הראשון או השני. חלק מהחוקרים מזהים אותו כפרעה המשעבד המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים וחלק כפרעה שהומלך לאחר מות המשעבד ושלכאורה רדף אחר משה ושבטי ישראל לים סוף.
עוד בנושא
"נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות לסיפור משה ובני ישראל בכנען" טענו בדיילי מייל - האמנם?
10 ממצאים ארכיאולוגים שמוכיחים שיציאת מצרים היא היסטוריה אמיתית
בין הממצאים במבצר: תכשיטים, חרפושיות (חיפושיות מקודשות), קבורות פרות שסימלו כוח ושגשוג, ובלוקים עם כתובות של רעמסס ופקיד בשם "ביי". המבצר נבנה בדלתא הצפון-מערבית של הנילוס כדי להגן מפני איומים כמו לובים ואנשי הים. בנוסף לחרב, החוקרים מצאו שני בלוקים מאבן גיר עם כתובות הירוגליפיות - אחד עם אזכור של תאריו של רעמסס השני והשני מזכיר פקיד בכיר בשם "ביי". בין הממצאים הנוספים נמצאו קמיעות, כלי בישול וקבורות פרות, שבהן ראו במצרים העתיקה סמל לכוח ושגשוג ואף אלות שמימיות. עם זאת, הארכיאולוגים מעריכים שהפרות כאן שימשו למאכל, שכן עצמותיהן נמצאו ליד תנור באזור האסם, "מה שמאשר שהן כנראה חולקו לחלקים ואוחסנו לאחר ייבוש", לדברי אחמד אל-חרדלי ממשרד התיירות והעתיקות.
המבצר נבנה באופן אסטרטגי לאורך נתיבים בדלתא כדי לחזק את ההגנה מפני איומים מהמדבר המערבי והים התיכון, ומיקומו אפשר לחיילים להתעמת עם קבוצות שפלשו לאזור. פיטר ברנד, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת ממפיס, ציין כי "זהו גילוי חשוב להבנת האסטרטגיה והלוגיסטיקה של הצבא המצרי תחת רעמסס השני". אנתוני ספלינגר מאוניברסיטת אוקלנד הוסיף כי התגלית תואמת עדויות כתובות על האיום הגובר של הלובים, והסביר ש"המבצר נועד לשלוט בכניסה למצרים".
רעמסס השני, שהוביל צבאות של כ-100,000 חיילים, נחשב לאחד הפרעונים החזקים בהיסטוריה ותגלית החרב הזו שופכת אור חדש על חיי הצבא המצרי ומחזקת את הקשר ההיסטורי האפשרי לסיפור התנ"כי של יציאת מצרים.