הוואי, גן העדן הטרופי, עומדת בפני אתגר סביבתי חמור: שילוב של עליית מפלס הים ושקיעת קרקע מואצת מאיים להטביע חלקים מהאי אואהו תוך עשורים ספורים. מחקר חדש חושף את ממדי הבעיה ומדגיש את הצורך בתכנון דחוף.
הוואי שוקעת במהירות מדאיגה: מדענים מזהירים מהצפות בעתיד הקרוב
מדענים מתריעים כי חלקים מהוואי שוקעים במהירות גבוהה פי 40 מהצפוי, והצפות חמורות עלולות לפגוע בבתים ועסקים כבר בעשורים הקרובים. הקהילות החופיות היפהפיות באי אואהו - כולל הונולולו, ויקיקי, פרל הארבור ואווה ביץ' - יתמודדו עם שינויים דרמטיים כאשר עליית מפלס הים תדחוף אותם מתחת למים ותגרום לנזקי תשתיות בעלות משוערת של 12.9 מיליארד דולר.
מחקר חדש, שפורסם ב-journal Communications Earth & Environment ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הוואי במאנואה באמצעות נתוני מכ"ם לווייני ומודלים דיגיטליים מתקדמים, מצא כי חלקים מאואהו שוקעים בקצב של 25 מ"מ בשנה - פי 40 מהשקיעה הטבעית הצפויה. האזורים הפגיעים ביותר הם אזורים נמוכים, שנחשבו בעבר כמי שייפגעו רק בעתיד הרחוק, במיוחד אזורים עירוניים באואהו.
"בהוואי, ההשפעות של עליית מפלס הים כבר נצפות באופן נרחב, וכוללות אובדן חופים, סחיפה חופית והצפות הנגרמות מהצפה ישירה של מי הים, זרימה חוזרת מניקוזי סערה וכן הצפה ממי תהום," ציינו החוקרים.
נתונים מעוררי דאגה
"באזורים השוקעים במהירות, ההשפעות של עליית מפלס הים יורגשו מוקדם בהרבה מההערכות הקודמות, ודורשות הכנה מהירה להצפות," אמר קייל מארי, מחבר שותף למחקר. לדוגמה, אזור התיירות המרכזי פרל הארבור עלול להיחשף להצפות כבר בעשור הקרוב, בעוד ששכונת מאפונפונה צפויה להיפגע מוקדם ב-30 שנה מהצפוי. לעומת זאת, אזורים כמו מרכז הונולולו, שדה התעופה, אווה ביץ' וויקיקי יתחילו לחוות הצפות קבועות עד שנת 2080.
עד 2080, השילוב של עליית מפלס הים ושקיעת הקרקע יגיע לכ-1.8 מטר, וישפיע משמעותית על אזורי החוף כמו מאפונפונה. עד שנת 2100, מפלס המים עשוי להגיע לגובה של כ-2.4 מטר, על פי המחקר.
עוד בנושא
"ניו יורק תהפוך לוונציה": גיאולוגים מזהירים משקיעתה של העיר במים בגלל משקל הבניינים
העולם מתחמם - ופיג'י מתכוננת ליום שבו תשקע תחת המים
ההצפות כבר מתרחשות
"עליית מפלס הים בשל שינויי האקלים כבר מגבירה את סיכוני ההצפות בשכונות הנמוכות סביב הונולולו, ושקיעת היבשה עלולה להחמיר את הסיכונים הללו באופן משמעותי," אמרה ד"ר קריסטינה דאל, סגנית נשיא למדע במרכז האקלים (Climate Central). "כאשר שיעורי השקיעה דומים לשיעורי עליית מפלס הים, האיום הופך חמור במיוחד."
חלק מאזורי האי כבר חווים הצפות משמעותיות במהלך סערות גדולות, כמו בינואר האחרון, כאשר קוליואו, ליד הונולולו, הוצף בסנטימטרים רבים של מים עומדים לאחר גשם שוטף. בכל עונת הגשמים - מנובמבר עד מרץ - תושבים מדווחים על נזקים לבתים ולכלי רכב, כך לפי Island News.
השלכות כלכליות ומעשיות
עם המשך עליית מפלס הים, סוכנות החירום הפדרלית האמריקאית (FEMA) פרסמה טיוטה ראשונית של אזורי הצפה חדשים לאי. תושבים באזורי סיכון גבוה יידרשו לרכוש ביטוח הצפות אם יש להם הלוואה או משכנתא עם גיבוי פדרלי. הערות הציבור על המפות החדשות, שישפיעו על אלפי תושבים, פתוחות עד 10 ביוני.
בעוד שבעבר רק אזורים כמו הונולולו וקאילואה היו בסיכון גבוה, כעת חלק ניכר מקו החוף של האי - ואלפי בתים עליו - נמצאים תחת איום. פיל תומפסון, מחבר שותף למחקר, ציין כי חלק מהאזורים עלולים לראות עלייה של 50% בחשיפה להצפות עד 2050.
הסיבות לשקיעה המואצת
איים בשרשרת הוואי שוקעים בהדרגה ככל שהם מתרחקים מנקודת החום הגעשית שמתחת לאי הגדול. תהליך גיאולוגי זה עיצב את הארכיפלג במשך מיליוני שנים. באואהו, קצב השקיעה השנתי הטבעי הוא כ-0.6 מ"מ בלבד - בעובי של כ-10 דפי נייר. אולם, המחקר חשף כי אזורים כמו מאפונפונה, שנבנו על משקעים לא יציבים ומילוי מלאכותי, מתהדקים בקצב מואץ, מה שמוביל לשקיעה לא אחידה ומהירה.
אסטרטגיות התמודדות
כדי להגן על האי, יש ליישם אסטרטגיות סיכון, שעשויות לכלול העברת עסקים ובתים מאזורי סיכון גבוה. "מחקר זה מסייע לתושבי הוואי בכך שהוא מבטיח כי אסטרטגיות ההסתגלות יתבססו על המדע המתקדם ביותר, ויסייעו להגן על בתים, עסקים ואזורים תרבותיים," אמר צ'יפ פלטשר, מחבר שותף למחקר, מנהל CRC ודקאן זמני של SOEST. עם זאת, נקודת האור היחידה היא שבמאפונפונה ההשפעות השליליות עשויות להתמתן מעט עד 2090, אך עד אז אזורי חוף רבים יהיו תחת מים.
הוואי לא לבד
ערי חוף נוספות כמו מיאמי וג'קרטה, ואיים כמו המלדיביים, מתמודדים עם איומים דומים של הצפות תכופות וסחיפת חופים. גם בישראל, אזורים כמו תל אביב וחיפה עשויים להיפגע בעתיד מעליית מפלס הים, מה שמדגיש את הדחיפות הגלובלית של הנושא.
"המקרה של הוואי ממחיש את הצורך המיידי לפעול," מסכמת ד"ר דאל. "אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות עשורים - ההשפעות כבר כאן." החוקרים מדגישים כי תכנון מבוסס-מדע יכול לצמצם את הנזק, אך הזמן אוזל.