מחצית מהישראלים שהיגרו לקנדה במלחמה - יחזרו ארצה. זו הסיבה

אין כמעט ישראלי שלא שמע על האפשרות לקבל רישיון עבודה לשלוש שנים בקנדה. המסלול המיוחד שנפתח בעקבות המלחמה וייסגר ביולי הקרוב, מאפשר לישראלים מגורים ועבודה בקנדה, כשבהמשך השהייה ניתן לקבל תושבות קבע ואזרחות קנדית. כשפרסמנו בפברואר אשתקד את האפשרות הזו, עזבו אלפים את ישראל בחיפוש אחר חיים חדשים ושקטים בצפון אמריקה.

"בקנדה אין טילים": המשפחה שעזבה את הארץ בגלל המצב

אחרי חודשים ארוכים של נהירה גדולה ומתוקשרת לקנדה, בעיקר לאזור טורונטו, החלה לאחרונה תנועה הפוכה ושקטה של אנשים שמחשבים מסלול מחדש וחוזרים לישראל. מדובר בלא מעט משפחות ובודדים שהשקיעו את מיטב כספם במעבר הגדול, וכעת עומדים מול שוקת שבורה, מוכרים את חפציהם בקבוצות הפייסבוק המקומיות, מסבלטים את הדירות ששכרו וחוזרים כלעומת שבאו.

חלק מהחוזרים "החזיקו מעמד" חודשים ספורים וחלקם שהו בקנדה קרוב לשנה, אך לאחר זמן מה הבינו שהמעבר שעשו בהתלהבות גדולה היה לא מתוכנן כראוי. הם החליטו לשוב על עקבותיהם לאחר שהפסידו עשרות או מאות אלפי שקלים בהרפתקה הקנדית. ההערכות של הגורמים בקנדה מדברות על חזרה עתידית לישראל של כ-50% מסך הישראלים שהגיעו במסגרת המסלול המיוחד.

מיכל הראל, מקימת המיזם www.ovrimtocanada.com, מספרת מה לא מסתדר עבור הישראלים בקנדה. "רוב האנשים שחוזרים לישראל אמרו לעצמם: 'נעבור לקנדה ואז נזרום', וזאת כמובן לא תוכנית טובה. רובם הבינו רק בדיעבד שלא תהיה להם אפשרות להישאר בקנדה מעבר לשלוש השנים של רישיון העבודה. המקרים האלה הכי מצערים, כי אם היו קוראים מידע לפני המעבר או מבררים באתרים ייעודיים, הם היו חוסכים לעצמם עשרות או מאות אלפי שקלים. ישנם גם ישראלים שגילו בדיעבד שבמקום שבו הם נחתו בקנדה - הם לא יוכלו לקבל תושבות קבע (שנקראת בקנדה PR ודומה לגרין קארד בארה"ב) ואחרי ששכרו בית, רשמו את הילדים לבית הספר ומצאו עבודה, הם נאלצים לעבור לגור באזור אחר".

במקרה כזה, מסבירה הראל, אנחנו מקשרים אותם עם יועצי הגירה שיכולים להנחות אותם ולהתאים להם את מסלול תושבות הקבע לנתונים האישיים שלהם. וכדי להקל עליהם במעבר, אנחנו מחברים אותם לאנשים באזור החדש שאליו הם מגיעים כדי שיעזרו להם בקליטה הראשונית. "בכל מקרה אנחנו ממליצים לאנשים לתכנן את המעבר לקנדה בצורה מדוקדקת, כולל את האפשרות שלהם לקבל PR, כדי לא להיות מופתעים בהמשך, ולהצטרך לעבור שוב בתוך זמן קצר", היא אומרת.

לדבריה, היו מקרים קיצונים יותר של ישראלים שיצרו איתנו קשר וסיפרו שלא הצליחו למצוא עבודה, ונאלצו לבקש מחברי הקהילה היהודית עזרה במגורים ומזון. במקרים כאלה אנחנו ממליצים להם לחזור לישראל, להתארגן מחדש ולנצל את רישיון העבודה שלהם בעתיד אם ירצו.

רב סרן "שמועתי"
קבוצות הפייסבוק מהוות מקום בו אפשר לשאול ישראלים אחרים את כל השאלות שמטרידות אתכם לפני המעבר, אך הבעיה מתחילה כשמקבלים עשר תשובות שונות ורובן אינן נכונות ואף מטעות. כשמתכננים מהלך כזה מורכב, חובה לקבל תשובות מקצועיות, שמתאימות למצב האישי של השואל ולא להסתמך על מידע שניתן מאנשים, שחלק מהם היגרו לפני שנים רבות כשמערכת ההגירה היתה שונה והתנאים בקנדה היו שונים. ישנם גם יועצים מטעם עצמם ובעלי אינטרסים כלכליים, שמסתובבים בקבוצות השונות ומחלקים עצות בחינם - גם במקרה הזה "חינם" עלול לעלות לכם הרבה כסף בטווח הארוך.

החלטות חפוזות
אחוז מסוים מאלפי הישראלים שהגיעו לקנדה ארזו מזוודה, ובהחלטה של רגע הזמינו כרטיס טיסה ועברו. צעירים כדוגמת ליהי, ששמעה מחברתה שרון שהזמינה כרטיסים לקנדה והחליטה להצטרף אליה, אך לאחר כמה חודשים בקנדה הבינה שמכיוון ואין לה תעודת בגרות יהיה לה קשה לקבל את תושבות הקבע, והיא החליטה לחזור לישראל.

גם איתי, רווק צעיר, עזב את ישראל בחיפוש אחר הרפתקאות וחיים חדשים בקנדה, אך חזר ארצה. הוא קיבל את רישיון העבודה שלו והתחיל לעבוד במסעדה בטורונטו. לאחר כמה חודשים הבין שהחיים בקנדה אינם נוצצים כפי שדמיין. הוא הרגיש מנותק מהמשפחה והחברים והתקשה להתאקלם לתרבות החדשה. אחרי תשעה חודשים, החליט לחזור לישראל ולהתחיל מחדש.

הבדלים תרבותיים
המעבר לקנדה כולל גם הסתגלות לשוני תרבותי נרחב. רבים מהישראלים גילו כי התרבות הקנדית שונה באופן משמעותי מזו הישראלית. הקנדים ידועים ברוגע שלהם לעומת הפלפליות הישראלית. כמו כן, הנורמות החברתיות וההתנהלות היומיומית בקנדה שונות מהותית מאלו שבישראל.

גילת עברה לקנדה עם משפחתה וציפתה שהילדים ישתלבו בחברת בני גילם בקלות, היא חשבה שכמו בישראל הילדים יזמינו חברים כל יום אחרי סיום יום הלימודים ולחליפין יתארחו בבתי החברים. להפתעתה היא הבינה לאחר שיחות עם אמהות הבינה שבקנדה צריך לקבוע "פליי דייט" כמה ימים או שבוע מראש, ולספונטניות הישראלית אין מקום.

קנדה היא מדינה מערבית שהשפה הרשמית בה היא אנגלית מה שמקל על הקליטה הראשונית ומיתר את הצורך ללמוד שפה חדשה נוספת. רמת החיים בקנדה גבוהה, החינוך הציבורי חינמי וכך גם שרותי הבריאות.

קנדה היא מדינת מהגרים ומה שעוזר מאוד בתהליך הקליטה, היא הפילוסופיה החברתית שלמעשה הפוכה מזו הישראלית: במקום "כור היתוך", שאמור להמיס את הזהויות השונות וליצוק אותן לזהות אחת חדשה ואחידה, התפיסה הקנדית רואה בתרבויות השונות כפסיפס של זהויות, שבו כל חלק מוסיף ומעשיר את החברה השלמה.

כך למעשה תוכלו להישאר קצת ישראלים, אבל עם זאת, תקבלו הזדמנות מדהימה לפתוח את עצמכם לחוויות מעניינות ומלמדות, ותוכלו להצמיח שורשים ולהרגיש בבית בקנדה.

יאיר ורונית ושלושת ילדיהם, עברו לקנדה מיד כששמעו על האפשרות לקבל רשיון עבודה. הם מצאו בית באזור טורונטו ובעזרת הקהילה השתלבו בעבודות הראשונות שלהם, הילדים הלכו לבית הספר, ועכשיו הם מתכננים את הגשת הבקשה לתושבות הקבע. "ההתחלה היתה מורכבת", מספר יאיר, "אבל הבנו שזאת הזדמנות של פעם בחיים, לכן נתנו לעצמנו זמן להתרגל, השקענו בשיפור האנגלית ואחרי כמה חודשים התחלנו להרגיש יותר בבית, אנחנו מרגישים שהצלחנו לבנות לעצמנו חיים טובים כאן, והעתיד נראה מבטיח".

1. בדקו בקפידה מהו המסלול שלכם לתושבות הקבע והאזרחות בקנדה.
2. בררו היכן תוכלו לשלב את המידע לגבי תושבות הקבע עם העבודות במקצוע שלכם.
3. בחרו את מקום המגורים לפי מסלול תושבות הקבע והעבודות ולא לפי מזג האוויר.
4. תאום ציפיות: מעבר למדינה אחרת הוא תהליך מורכב, דעו שמצפה לכם תקופת הסתגלות ולמידה.
5. נשמו עמוק ונסו ליהנות מתהליך המעבר המרגש, תעוד באינסטגרם בחשבון פרטי למשפחה יוכל להוות את יומן המסע שלכם.