הכל התחיל בגלילה אקראית באינסטגרם. מבין שטף התמונות הבנאליות והפוסטים הממונים, בלט לפתע צילום אחד של עשרות נזירים בודהיסטים ישובים בצורה מסודרת להפליא סביב מבנה עגול ענק ומוזר. בדיוק חזרתי ממסע צילום בהודו, ולאחר מחקר לא ארוך במיוחד אודות המקום שבו צולמה התמונה, הגעתי למסקנה מהירה ובלתי נמנעת - אני חייב להגיע לשם.
מקדש וַואט פְּרַה דַּמַּקָּאִיָה (Wat Phra Dhammakaya) שנמצא כ-20 ק"מ צפונית לבנגקוק, כשעת נסיעה ממרכז העיר, החל בשנים האחרונות לצבור פופולריות בקרב מטיילים בתאילנד בעיקר בזכות טקסי הדת המושקעים והמדיטציות ההמוניות שנערכות בו. המקדש נחשב לגדול ביותר בעולם בזכות שטחו העצום, 3,200 דונם (כ-450 מגרשי כדורגל) בהם פזורים כ-150 מבנים, מתחמי תפילה עצומים, מרכזי התכנסויות מודרניים ומגורים לכ-3,000 נזירים המתגוררים במתחם. המקדש הוקם בתחילת שנות ה-70 על ידי תנועת הדמקאיה הבודהיסטית ועלותו מוערכת במעל למיליארד דולר, מה שהופך אותו לפרויקט היקר ביותר בתחומו בעידן המודרני.
מקדש מיליון פסלי הבודהה המוזהבים
גולת הכותרת של המקדש היא הסטופה הענקית (Dhammakaya Cetiya) שבקצהו הצפוני של המתחם, כיפה מוזהבת רחבה (ניחשתם נכון, גם היא נחשבת לגדולה ביותר בעולם מסוגה) שנראית כמו חללית גדולה, קוטרה כ-100 מטרים ומעטרים אותה כ-300,000 פסלוני בודהה מוזהבים, ובתוכה חבויים 700,000 נוספים. הארכיטקטורה המודרנית של הסטופה העצומה, התאורה המושקעת סביבה והאופן שבו מתנהלים בו הטקסים הדתיים במקום יוצרים תחושה כמעט עתידנית - ספק מקדש דתי, ספק תפאורה לסרט מדע בדיוני הוליוודי עתיר תקציב.
בניגוד למרכזים בודהיסטים מסורתיים בתאילנד, מקדש זה מתופעל בגישה מודרנית-חדשנית על ידי תנועת הדמקאיה (זרם בודהיסטי) שמנהלת סביבו מערכת משומנת היטב של שיווק וגיוס כספי תרומות, ועל כך גם הביקורת כלפי המקדש שטוענת בעיקר למסחור דת הבודהיזם. עם זאת, בניגוד לעבר, החל המקדש בשנים האחרונות לפעול בשקיפות מלאה והוא זוכה לפופולאריות גואה ואהדת הציבור שגברה בין השאר, בגלל פרס שקיבל המקדש מארגון הבריאות העולמי לאור הצלחתו בהפחתת שיעורי העישון וצריכת האלכוהול בתאילנד.
חג ה"מאקה בוצ'ה": כמו נחיתת חייזרים באמצע טקס פתיחת משחקי האולימפיאדה
את מסע הצילום שלי למקדש תיזמנתי לחגיגות המאקה בוצ'ה (Makha Bucha), שבו חוגגים בודהיסטים מסביב לעולם את היום שבו על פי המסורת העביר בודהה את הדרשה הראשונה שלו - אירוע שנחשב לאחד מהרגעים החשובים ביותר בתולדות הבודהיזם. ביום זה פקדו את הרחבה המרכזית במקדש מעל ל-150,000 אישה ואיש לבושים לבן וכ- 5,000 נזירים בודהיסטים לבושים בגלימות המסורתיות בצבע כתום.
שום דבר לא יכול להכין אותך לחוויית המאקה בוצ'ה שכוללת בין השאר מדיטציה המונית. במשך דקות ארוכות הם ישבו שם, מעל למאה אלף איש בשתיקה מוחלטת סביב הסטופה המרכזית, מרבד אנושי עצום ומסונכרן באופן מדויק, ללא שום כחכוח גרון או ציוץ ציפורים. הצליל היחיד שהגיע לאוזניי היה של 8 רחפנים גדולים שתיעדו את האירוע וטסו הלוך ושוב מעלינו.
במהלך הטקס נערכו הקפות חגיגיות של הסטופה המרכזית על ידי אלפי משתתפים ביניהם נזירים ומשלחות מאמינים שהגיעו לטקס מכ-40 מדינות מרחבי הגלובוס. בשיאו של הטקס הודלקו בבת אחת ובתזמון מושלם מעל ל-100,000 פנסים ונרות שמסודרים כולם בעשרות טבעות מוארות ומסודרות בדיוק מושלם סביב הסטופה המרכזית. תוך מספר שניות הואר השטח כולו באור מאה אלף הנרות, מה שיצר תחושה סוריאליסטית לחלוטין, לא מהעולם הזה, משהו שנראה כמו שילוב של סצנת נחיתת החייזרים בסרט "מפגשים מהסוג השלישי" של שפילברג וטקס פתיחת משחקי האולימפיאדה.
רוצים לבקר במקדש? תגיעו בימי ראשון
מקדש וואט פרה דמאקיה פתוח לקהל הרחב ונמצא כ-20 ק"מ צפונית לבנגקוק, כשעה עד שעה וחצי נסיעה ממרכז העיר, תלוי בעומסי התנועה שגוברים בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים המאוחרות. מומלץ להגיע אל המקדש בימי ראשון, בו מתקיימות בדרך כלל תפילות המוניות ומרשימות במיוחד, ובמהלך חגים בודהיסטים חשובים כגון המאקה בוצ'ה שנחגג בחודש פברואר וחג הווסאק, שבדרך כלל מצוין בחודש מאי. מומלץ להקפיד על לבוש צנוע ומכבד: מכנסיים ארוכים המכסים את הברכיים, ביגוד שאינו חושף את הכתפיים, ובימי חג - לבוש לבן.
לעבודות נוספות של הצלם חמי כרם היכנסו לאינסטגרם שלו או לאתר.
