בהודו לוקחים ברצינות רבה את התקרית החמורה בה נאנסה תיירת ישראלית בת 27, יחד עם האישה בת ה-29 שאירחה אותה בביתה ונרצח תייר הודי שנדחף לתעלת מים עם שני תיירים נוספים, אחד מקומי ואחד אמריקאי. לצד הצער, התסכול והזעם האותנטיים לגמרי, יש בהודו בכלל ובאזור האירוע בפרט, גם חשש כבד מפגיעה בתיירות. ישראלים אוהבים לבקר בהודו והיא אחד היעדים המועדפים ביותר על תרמילאים ישראלים, ואולי יותר מיעדים אחרים של טיול של אחרי צבא, רבים ממשיכים לחזור לשם אחר כך פעם אחר פעם, לביקורים חוזרים.
על פי נתוני רשמיים של משרד התיירות ההודי, מספר התיירים הישראלים היוצאים להודו בכ-70 אלף תיירים בשנה. ב-2019, טרם מגפת הקורונה, הוא עמד על 73,137. בין המקומות המועדפים על התרמילאים הישראלים נמנים האמפי ובנגלור, שעכשיו עלו לכותרות, גואה, דלהי, רישקיש, פושקר, דראמסלה, עמק פראווטי, ולאחרונה גם איי אנדמן. יש המכנים את המקומות "שביל החומוס" על שום הישראלים הרבים הפוקדים אותם והמאכל הלאומי הישראלי המוצע להם לאורכו בחומוסיות על ידי ישראלים או מקומיים. אבל בהודו חוששים מנזק תיירותי הרבה מעבר לתייר הישראלי, בתעשיית התיירות המעסיקה 42 מיליון הודים.
סיכון מחושב על רקע תופעה חברתית
בניגוד לתדמיתה של הודו, היא אינה מקום בטוח לנשים. על פי נתונים רשמיים מ-2019, אישה נאנסת בהודו בכל 16 דקות. על פי נתונים רשמיים ב-2021 דווחו בהודו 31,677 אלף מקרי אונס. אבל כמו במדינות אחרות רבות, מספר מקרי האונס הלא מדווחים גבוה הרבה יותר. במדינת קרנטקה, בה התרחש האירוע המזעזע בשבוע שעבר, דווחו ב-2019 "רק" 505 מקרי אונס. זה יותר מאונס אחד ליום, בממוצע. מספר המקרים הלא מדווחים הוא מן הסתם פי כמה וכמה גבוה יותר, ואונס הוא רק עבירת מין אחת, שתיירת או אישה בכלל צריכה להגן על עצמה מפניה בהודו. מעשים מגונים והטרדות מיניות, גם לעיני כל, ברחוב, ברכבת, איפה לא, הן עניין שגרתי במדינה.
"אין סיכוי להיות בהודו בלי לחוות הטרדות בצורה כזו או אחרת", מזהירות ברשת תרמילאיות ישראליות זו את זו, "צריך לנסות לא לקחת סיכונים מיותרים כמו להסתובב לבד בלילה, בנסיעות לשים לב ליד מי יושבים". "הם בוהים", הן מזהירות אחת את השנייה מפני התופעה שבשום אופן הן לא היו מוכנות לקבל בארצות הברית, למשל, ומזהירות זו את זו מפני מכנסים קצרים, בגדים חשופים בכלל וכדומה. אבל באופן כללי ביותר, בשורה התחתונה, זה נתפס אצלן לא כמשהו שצריך בגללו למצוא יעד אחר, אלא כסיכון מחושב על רקע תופעה חברתית, "בהודו עניין כיבוד המרחב הפרטי שונה עד לא קיים".
"הברק לא יכה פעמיים"
"גם לאירוע המזעזע הזה לא תהיה השפעה משמעותית על התיירות מישראל", צופה החוקרת ד"ר דריה מעוז, סוציולוגית אנתרופולוגית וסופרת, מחברת "הודו תאהב אותי". מעוז מספרת: "ראיתי שראיינו השבוע מטיילת אחת שמכירה את המותקפים ושאלו אותה האם היא מפחדת, והיא אמרה 'מה פתאום, אני חוזרת עוד הערב לאותו מקום ואני לא חוששת'". לדבריה, "תיירים נמשכים למקומות מסוימים כמו סיני או הודו, בגלל הדימוי שלהם והם עושים רציונליזציה למרות פיגועים או רצח או אונס. במחקר שלי עולים שוב ושוב תירוצים כמו 'הברק לא יכה פעמיים', 'אנחנו במקום מוגן', 'עבורי זה בית, משפחה' - בלי הסבר או ביסוס, 'אנחנו מרגישות כך', 'יש לנו חברים מקומיים' - כאילו זה יגן עליהם, או 'אנחנו שומרות על עצמנו', וגם - 'הנה, עובדה הלכו עם גברים וגם זה קרה'. כלומר, רוצות לומר 'זה אקראי'".
מעוז מוסיפה, "במציאות אנחנו רואים שבמקרים לא מעטים של אונס ואונס קבוצתי, התרחשו כשהקורבן הייתה בחברתם של אנשים קרובים. ב-2012 סטודנטית הודית שטיילה במיניבוס עם חבר נאנסה ונרצחה על ידי הנהג ושישה נוסעים. ב-2013 אישה שוויצרית נאנסה ונשדדה כשרכבה על אופניים לצד בעלה. במחקר שלי גם נשים שנסעו לבד, בנות 50-40, אמרו לי שהן חוששות אולי מקושי גופני אבל לא לביטחון האישי. אם מישהו יחשוש זה רק הורים, אני מניחה שהם ישאלו שאלות, אולי יהיה בכי, אבל הבנות תיסענה. בהרצאות שלי אני מגלה שיש סוג של הדחקה אצל ההורים, שבכללי הם לא ממש רוצים לדעת מה הילדים שלהם עושים, כמה הם מעשנים ומה הם מעשנים או בולעים. 500 תרמילאים ישראלים בשנה מקבלים חילוץ אחרי אירוע פסיכוטי בהודו בעקבות שימוש בסמים, גם אלו המכונים 'קלים'. יש שם המון שעוברים היפנוזה המונית על ידי מי שלא מורשים. הסיכונים בהודו הם מכל הכיוונים.
"בחורות לפרק זמן הקרוב תשתדלנה לא להסתובב לבד. כחוקרת נסעתי לבד. הייתי בבתים והייתי בסכנות מטורפות והוטרדתי לא פעם. פה נגע ופה ניסו, ומי יודע איפה זה היה מסתיים אם לא הייתה התערבות של מישהו כזה או אחר. מהסוציולוגיה של התיירות אנחנו יודעים שיש מה שנקרא 'דימויים של היעד'. זה חשוב להחלטה על נסיעה וסטראוטיפים זה דבר שקשה לשנות. להודו יש דימוי מאד חזק של מקום רוחני, מקבל, מכיל וסובלני - מה שדי רחוק מהמציאות. הם גם רוצים לדעת אם את נשואה. מזעזע אותם לראות נשים מתנשקות או מתחבקות. פערי התרבות יוצרים גם הם מיס-קונספציות - מה שלנו טבעי - שם מתקבל כפריצות וגושפנקא. וברקע יש בכלל תיעוב פנימי של התייר המערבי המדושן, הפריבילג, המתנשא".
"צריך גם לזכור שהתרבות שלהם מאד שונה"
תמרה, בת 29 מרמת הגולן, בביקור שני בהודו, והפעם מזה חודשיים ניהלה בגואה, ומהשבוע הבא תנהל בדראמסלה עם שני עובדים סוציאליים את המרחב של "המקום" - יוזמה משותפת עם נט"ל שיבא ו"מגנוס איתור וחילוץ", לסיוע תמיכה וצמיחה למטיילים ישראלים נפגעי ה-7 באוקטובר. "בכללי אני לא מרגישה פחד בעולם ולדעתי יש תחושה כללית של המטיילות והמטיילים שדברים יכולים לקרות, אבל שצריך להיות בעירנות, לא בפחד", היא אומרת. "אני מרגישה שאני תמיד בעירנות, וזה כבר שומר עלי. כן, אני חושבת שהמקרה המחריד והמצער הזה מגביר אף יותר את העירנות הזו. בין ההודים יש המון אנשים טובים וחשוב לזכור גם את זה. לא שמעתי שאנשים משנים תוכניות, שמעתי שצריך להיות במודעות, ובטח עם חג "ההולי" המתקרב ביום שישי הקרוב, שזו חגיגה גדולה להודים שהפעם מתאחדת לנו לסופ"ש פורים.
"צריך גם לזכור שהתרבות שלהם מאד שונה, ואני לא מספיק מכירה את הנשים ההודיות כי האינטראקציה היא בעיקר עם גברים. נראה לי שיש מלא מה לתקן בכל מקום. לפני שמונה שנים הגעתי לכאן לטיול של אחרי צבא וכולם אמרו לי תישמרי, ותיזהרי ותחשדי בכל גבר הודי כי הוא רוצה משהו, והשיעור הכי גדול שלי היה כשסמכתי על נהג המונית שלקח אותי מהשדה התעופה לגסט האוס שמצאנו סגור, והוא ישב וחיכה איתי כל הלילה שלא אהיה לבד ברחוב, והשיעור הגדול היה לתת אמון ולהיות בתודעה שיש טוב".
"אכן מדובר באירוע פלילי מצער מאוד שבו מעורבים קורבנות ישראלים והודים כאחד. המשטרה המקומית פעלה במהירות ועצרה שניים מהנאשמים. הנושא נמצא בחקירה ונמצא בעדיפות הגבוהה ביותר", אמר לוואלה דובר שגרירות הודו בתל אביב. הוא הוסיף כי "הודו קיבלה כ-19 מיליון תיירים בינלאומיים בשנת 2023, רבים מהם מישראל ומשרד התיירות של ממשלת הודו, כחלק ממאמציו להפוך את הנסיעה לתיירים לבטוחה ובטוחה, הקים קו סיוע רב-לשוני לתיירים 24/7 במספר החיוג חינם 1800111363, לתיירים מקומיים וזרים, כדי לספק שירות תמיכה במונחים של מידע הנוגע לטיול בהודו ולהציע הדרכה מתאימה לתיירים במצוקה בעת נסיעה בתוך הודו". הוא מסר כי "שגרירות הודו נותרה מחויבת לחיזוק הקשרים בין העמים בין שתי המדינות הידידותיות".