חלק פורחות וחלק לא: איפה תוכלו לראות פריחת שקדיות בארץ?

מי מכם שיצא לטייל בטבע הישראלי בחודש האחרון, ודאי הבחין שחלק מהשקדיות נמצאות בשיא תפארתן ופריחתן. אין זה מפתיע, סביב חג ט"ו בשבט, הציבור הישראלי רגיל שהסממן העיקרי לחג האילנות הוא, כפי מילות השיר - שהשקדיה פורחת. אבל לעומת השקדיות שנמצאות פזורות בטבע, חדי העין הבחינו כי במרבית המטעים המסחריים, אותן השקדיות שנותנות לנו את השקדים הטעימים לכבוד החג, עדיין אינן פורחות. מה גורם להבדל זה? האם עדיין לא גילו להן שהגיע החג?

ד"ר תמר אזולאי-שמר, ראש יחידת המטעים בנווה-יער של מכון וולקני מסבירה את התופעה: "לא כל עץ שקד שאנחנו רואים זהה לאחיו. כמו צמחים ועצים רבים - גם לשקד יש מספר זנים שונים, ולכל אחד ואחד מהם - גנטיקה שונה. במטעי השקדים המסחריים מגדלים מספר מצומצם של זנים, שנמצאו המתאימים ביותר לסביבת גידול זו. העצים במטעים אלו, המשויכים לאותו זן, זהים גנטית ופורחים יחד".

אז איך כבר רואים שקדיות בבר שפורחות ואחרות שעדיין לא? השקדים בבר הם זריעים - דהיינו, עץ שגדל מזרע של שקד ולכן הם שונים זה מזה גנטית, ולאור זאת התכונות שלהם שונות וכך גם מועד פריחתם. יש שפורחים כבר בתחילת ינואר, ויש שפורחים אפילו בסוף מרץ ולכן למטיילים זה נראה כאילו שקדי הבר מתחילים לפרוח קודם. מועד הפריחה מושפע מאוד מתנאי הסביבה. טמפרטורת הסביבה, כמות הקור אותו העץ מקבל (נקרא גם "שעות-קור"), משפיעה באופן משמעותי על מועד ועוצמת הפריחה, ואת השפעתה ניתן לראות באופן דרמטי עם שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, למשל, שנים בהם הפריחה מקדימה מאוד.

למנעד הרחב של מועד הפריחה והתכונות הגנטיות השונות חשיבות רבה להישרדות השקד לאורך זמן, ולכן בטבע לשונות הגנטית חשיבות רבה (לעומת החקלאות בה רוצים שכולם יפרחו בו זמנית, יש לכך חשיבות כלכלית רבה). לכן, יש חשיבות לשמור על שטחים טבעיים גדולים ומוגנים בהם נצברות תכונות גנטיות לעמידות בפני שינויים סביבתיים. את התכונות, הגנים, הללו ניתן להטמיע לאחר מכן בשקדים המשמשים בחקלאות.

השקדים אותם אנו אוכלים הם תוצר של הפרית הביצית בפרח על ידי האבקה. לעצי השקד מנגנון ביולוגי שמונע מהצמח להפרות את עצמו ולכן אופן גידול השקד המסחרי דרש בעבר נטיעה של זן מרכזי (כמו אום-אל-פאחם) ושני זני שקד מפרים. בשנים האחרונות, בעקבות שינוי האקלים, מועדי הפריחה של הזנים השונים משתבש ומוביל לעיתים לחוסר סנכרון במועד הפריחה, מחסור בהפריה בין הזנים ובסופו של דבר פגיעה משמעותית ביבול. ד"ר אזולאי שמר מוסיפה, כי ביחידת המטעים של מכון וולקני בנווה-יער הצליחו לייצר זן שקד שאינו צריך הפריה מזנים אחרים, והוא יכול להפרות את עצמו, זן הנקרא 'מתן' (על שם בנו של המפתח ד"ר דורון הולנד).

אז מי הם השקדים שניתן לראות בטבע? "השקד שאנו רואים בטבע, הוא בעיקר השקד המצוי - אותו ניתן למצוא בכל רחבי הארץ מצפונה ועד דרומה", אומרת מרגרטה וולצ'אק אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים. "לצידו, מתקיימים בישראל שלושה מיני שקד נוספים - שקד קטן עלים (שנחשב כתת מין של השקד המצוי) שקד רמון ושקד ערבי. שקד קטן-עלים גדל בצפון מזרח הארץ - בגליל המזרחי ובגולן. השניים האחרים הינם מינים נדירים מאוד הנמצאים בסכנת הכחדה. שקד רמון גדל בעיקר בשמורת הר הנגב - בהרים הגבוהים, מומלץ לטייל בעונה זאת בבורות לוץ ומנחל אלות כדי ליהנות מהפריחה השופעת שלו. שקד ערבי גדל במזרח השומרון והוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה, מאוד קשה לאתר פרטים שלהם בטבע".

כדי לטייל בבורות לוץ, יש לנסוע בכביש 40 לכיוון מצפה רמון, לפני שמגיעים ליישוב, בצומת הרוחות, פונים מערבה לכביש 171 וממנו פונים לפי השלט לחניון לילה בורות לוץ. התחילו לצעוד בשביל האדום, שביל מעגלי קל העובר לצד מאגרי מים קדומים, טרסות עתיקות ותעלות נושנות לניקוז מים - כולם עדות אילמת לחקלאות שפרחה כאן בימי קדם. בורות המים מעוטרים בחלקם בצמחים המעידים על הימצאות מים, בעיקר הקנה המצוי, המתנשא לגובה.

ברשות הטבע והגנים אומרים, כי מי שרוצה להגיע ולראות שקדיות יכול לבחור בין הגנים הלאומיים הרבים בהן יש שקדיות: מהגן הלאומי ציפורי בצפון, הגן הלאומי מגדל צדק במרכז - ועוד רבים. לכבוד חג ט"ו בשבט, הרשות הכינה לרווחת הציבור פעילויות באתרי הטבע והגנים הלאומיים.