קבלו הצצה ליערות של פלורס, אינדונזיה, בהם יש מי שמאמינים שעדיין חיים להם הוביטים אמיתיים המתנשאים לגובה 120 ס"מ. למעשה, עצמותיהם של 13 יצורים דמויי הוביט נמצאו שם עוד בשנת 2003.
ההוביט האנושי קיבל את השם המדעי "הומו פלורסינסיס" (Homo floresiensis) ורבים סבורים שהוא חי בעבר לצד האדם המודרני, ההומו ספיינס לפני שנכחד לפני 50,000 שנה. לעומתם פרופסור פיטר בראון מאוניברסיטת ניו אינגלנד, אוסטרליה, מאמין שהם עדיין חיים לצדנו - והוא לא היחיד. מזה כמעט 25 שנה שמסתובבות שמועות על כך ש"ההוביטים" מעולם לא נכחדו ולמעשה ממשיכים לחיות להם בהרים הנידחים וביערות של מזרח אינדונזיה.
האפשרות שההוביטים שרדו מעולם לא בוטלה לחלוטין על ידי מדענים, ואכן - דיווחים של מיסיונרים שנשלחו לפלורס על "בני אדם קטנים דמויי קוף" קיימים מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד היום. האנתרופולוג פרופסור גרגורי פורת' שוחח עם עשרות מקומיים שמאמינים שראו את "איש-הקוף" הזעיר , כשהפעם האחרונה שבה הוא קיבל דיווח על תצפית של היצורים המסתוריים הייתה בשנת 2017, כאשר תושבת פלורס סיפרה שהבחינה בקוף-אדם שכזה חוצה שדה.
על פי הערכות, ה"הוביטים" הלכו זקופים ושקלו בסביבות ה-30 ק"ג. הם היו בעלי כפות רגליים גדולות, פנים דמויות אדם ומוח בגודל של בערך שליש מגודל של המוח שלנו. תווי שלד הקשורים ללעיסה והליכה קישרו אותם בבירור לסוג הומו (שפירושו אדם) ולמין סאפיינס (חכם). עם הזמן, מדענים רבים הגיעו למסקנה שההומו פלורסינסיס הצליחו להשתמש בכלים ואף להבעיר אש. אנחנו - ההומו סאפיינס - התפתחנו לפני כ-200,000 שנה והתקיימנו בחלק מהזמן עם מיני "הומו" אחרים, כמו גם עם האדם הניאנדרטלי. ישנם חוקרים שסבורים שלא מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסייה עתיקה של הומו ספיינס, שהייתה חולה בפגם גנטי או התפתחותי כלשהו.
פורת' דיבר עם עשרות תושבים מקומיים באי המאמינים שראו את ההוביט הקטנטן עדיין בחיים. תצפית שנעשתה לאחרונה על ידי תיירים עשויה להוסיף שמן לרעיון שאב קדמון אנושי שרד במשך אלפי שנים. פורת' אמר ל-DailyMail שהוא שמע סיפורים על "קופי-אדם" זעירים מאנשי "ליו" המקומיים הרבה לפני שנמצאו שרידי ההומו פלורסינסיס, מה שמרמז שהמקומיים לא המציאו את סיפוריהם לאחר שקיבלו השראה מהממצאים הארכיאולוגיים.
האי המרוחק פלורס הוא האי העשירי בגודלו באינדונזיה. רובו יערות והרים תלולים והאזורים הפנימיים בו כמעט ואינם מאוכלסים. לאנשי "ליו", שרובם עובדים כחקלאים וגרים ליד החוף, יש מגוון סיפורים על ההוביטים, אותם כולם מתארים כיצור שהוא בין קוף לאדם - אך קטן יותר מאדם. שבט מקומי אחר תיאר את היצור באופן דומה, אך מאמין שהוא לא שרד. אנשי "ליו" טוענים שהיצור שעיר יותר מבני האדם והולך זקוף - אך פניו דמויות קוף. פורת' דיבר באופן אישי עם כ-30 אנשים שמאמינים שראו לפחות אחד מהיונקים דמויי האדם.
הוא אמר ל-DailyMail: "נתקלתי לראשונה בשיח על יצורים שמתוארים כמו בני אדם פרימיטיביים פיזית כאשר התחלתי לחקור לראשונה את פלורס לפני 40 שנה ב-1984. מה שהם מתארים דומה להפליא לשחזורים של ההומו פלורסינסיס". פורת' הוסיף שבעוד מספר אנשים שדיבר איתם נראו לו פחות מהימנים, חלק מהתצפיות לא רק שנראו מהימניות - אלא גם התיאורים נשמעו ריאליסטיים יחסית עבור אדם זעיר שחי בחלקים לא מיושבים של האי - אם אכן קיים כזה.
עוד בנושא:
האם בני האדם והדינוזאורים חיו ביחד באותו הזמן? התשובה מפתיעה
גולגולת בת מיליון שנה הייתה שייכת ל"איש הדרקון" המסתורי
פורת' ערך שמונה ביקורים באזור בו חי שבט ליו בין השנים 2005 ל-2018 והחל לתהות האם אנחנו לא החבר היחיד ממין "הומו" החי כיום על הפלנטה. פורת' מכיר בכך שייתכן שה"הוביט" הזה עשוי להיות בסך הכל זן חדש ולא מוכר של קופים - או שבט נידח של בני אדם מודרניים ששומרים מרחק מהציוויליזציה. אולם, עקב היעדר ראיות אחרות לכל אחד מהרעיונות האלה, ההשערה הטובה ביותר היא שייתכן שקיים יצור הדומה להוביט.
בשנת 2016, מחקר נוסף מצא שיניים וחתיכות עצמות מלפני 700,000 שנה, של הומינואיד קטן יותר שיכול להיות אב קדמון של ההומו פלורסיאנסיס. פורת' אמר אז שהממצא הזה מצביע על כך שאם אכן יש "קוף-אדם" בפלורס, ייתכן שהוא ואבותיו חיו שם כמיליון שנים.
עצמותיהם של 13 ההוביטים שנחשפו במערת ליאנג בואה מתארכות את המין להתפתחותו לפני 190,000 עד ל-50,000 שנים, אם כי התמונה האבולוציונית אינה ברורה. עדיין לא ידוע מתי בדיוק הם נכחדו (אם בכלל) ובאיזה פרק זמן הם התקיימו לצד האדם המודרני. לא כולם מתרשמים מהטענה הדרמטית של ד"ר פורת' ולא מאמינים שההוביטים עדיין בחיים. "פלורס הוא אי בערך בגודל של כ-15,000 קמ"ר וחיים בו שני מיליון איש כיום שמפוזרים ברחבי האי", אמר ג'ון הוקס, פליאונתרופולוג מאוניברסיטת ויסקונסין, מדיסון, "באופן מציאותי, הרעיון שיש פרימט (קוף אדם) גדול שטרם נצפה על האי הזה ושרד בקרב אוכלוסייה שיכולה לקיים את עצמה הוא די קרוב לאפס", אמר הוקס ל- Live Science.
אם הם נכחדו - לא אנחנו הרגנו אותם
עוד מסתמן כי המין שלנו הוא לא האחראי למותם של ה"הוביטים" הקדומים. עד לפני כ-50,000 שנה. בעבר, חוקרים חשבו שההוביטים מתו בגלל תחרות עם המין שלנו, אולם מחקרים עדכניים יותר מצביעים על כך שהיצורים הקטנים נכחדו כנראה עוד לפני שבני האדם המודרניים הגיעו לפלך שלהם. לטענת מחברי מחקר חדש - שטרם זכה לביקורת עמיתים - מותו של הזן ההוא נגרם ככל הנראה משינויי אקלים, אשר הפעילו לחץ עצום על מין של פילים ננסיים - שעליהם הסתמכו ההומינידים הקדומים למזון - סטֵגוֹדוֹן. לפי ההערכה הם התקיימו יחד עם ההומו פלורסינסיס במשך כמיליון שנים עד שירידה פתאומית בכמות הגשמים הובילה לייבוש בורות המים שלהם - עם השלכות קטסטרופליות עבור שני המינים.
בהתבסס על נתוני המחקר, המחברים מציגים שני תרחישים אפשריים - שניהם עגומים עבור התושבים הקדומים של פלורס. הראשון שבהם כרוך במותם של הסטיגודונים בשל מחסור במים וציד יתר בידי ההוביטים, שגם עבורם אספקת המים והאוכל התדלדלה. לחלופין, ייתכן שהפילים הקטנים נדדו הרחק בחיפוש אחר גשמים ליד החוף, שם הטריטוריה הלא מוכרת הייתה מאתגרת עבור יכולתם של ההוביטים לשרוד. ייתכן שההוביטים עקבו אחר הטרף שלהם אל האדמות החדשות הללו ונתקלו בסוג חדש של סכנות. כך או כך, טוענים המומחים, לא אנחנו האשמים בהכחדתם.