50 שנה אחרי שצה"ל יצא מהמובלעת הסורית, שאותה כבש במלחמת יום הכיפורים, לוחמי צה"ל שוב פרוסים בשטח הסורי. כיום ניתן לספר שעד להסכמי הפסקת האש במאי 1974, התרחש באזור המובלעת אחד הסקרים הארכיאולוגיים המרתקים והנועזים בהיסטוריה הישראלית - מחקר תחת אש בשטח המובלעת הסורית.
המובלעת הסורית, שטח של כ-400 קמ"ר שנמצא צפונית-מזרחית לרמת הגולן, הייתה, כאמור, במשך חודשים ספורים תחת שליטה ישראלית. בחלון הזמן הקצר הזה, אותו אזור, שהשתרע מדרום לקונייטרה ועד קרוב לדמשק, הפך למעבדת שטח ייחודית עבור צוות ארכיאולוגים ישראלים שזיהו הזדמנות היסטורית נדירה.
שתי חוליות מחקר בהובלת פרופ' עמוס קלונר ופרופ' שמעון דר יצאו למשימה יוצאת דופן: תיעוד ומחקר של אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים שמעולם לא נחקרו קודם לכן על ידי חוקרים ישראלים.
מה הם גילו?
בין הממצאים המיוחדים שהתגלו במובלעת, ניתן לספר על מבנים רומיים בני שתי קומות מאבני בזלת בכפר נסג', כתובות עתיקות ביוונית, ארמית ולטינית, משקוף דלת ייחודי עם תבליטי שלושה אלים בכפר מסחרה, מאוזוליאום רומי מרשים בכפר חרפא, ושרידי ח'אן (תחנת דרכים) קדום בארנבה.
"היינו חוליה קטנה - שישה ארכיאולוגים ונהג מילואים, שהיה גם נגן בפילהרמונית", מספר ד"ר גבי ברקאי, אחד החוקרים. "חיפשנו חרסים בשדות מוקשים, משרטטים מבנים עתיקים בעוד שסביבנו גופות פרות שמתו מההפגזות".
רגע היסטורי שלא יחזור
כיום, 50 שנה אחרי, המחקר הזה נראה כמעט בלתי אפשרי. "הזמנים השתנו", מסביר פרופ' שמעון דר. סקרים מסוג זה הפכו לבלתי אפשריים בשל שינויים ביטחוניים, דיפלומטיים ותפיסות שונות בנוגע למחקר באזורים רוויי סכסוך. "כיום זה פשוט לא מתאים", הדגיש דר. העדויות והממצאים שתועדו במחקר הייחודי הזה נשמרים עד היום כעדות נדירה לעושר התרבותי וההיסטורי של האזור, שכיום אינו נגיש לחוקרים ישראלים.
למרות שהאתרים עצמם אינם נגישים כיום למטיילים ישראלים, ניתן לצפות בכמה מן הממצאים שהתגלו במובלעת הסורית במוזיאון הגולן שבקצרין, זאת לצד תצוגה מרשימה של ממצאים ארכיאולוגיים מאזור רמת הגולן והסביבה.