דו"ח חדש שפורסם השבוע על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות" חושף את המצב הקשה של בעלי חיים בישראל. על פי הדו"ח, בשנת 2023 בלבד, נרשמו מקרי ציד והמתה של מעל 100 אלף חיות בר בישראל, בהיתר או על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. בנוסף, מתוך 4,517 תלונות על צער בעלי חיים שהתקבלו במשרד החקלאות, רק 149 טופלו באופן מעמיק, ורק 26 הועברו לטיפול משפטי.
אלפי כלבים מומתים מדי שנה
הדו"ח מצייר תמונה מדאיגה לגבי הטיפול של הרשויות בכלבים משוטטים, שהתרבו בצל המלחמה. על רקע המלחמה קידם משרד החקלאות חקיקת בזק שהקלה את התנאים להמתה המונית של כלבים משוטטים באזור העוטף, בשל טענת המשרד על "חדירה של כ-5,000 כלבים מסוכנים ופראיים מהעוטף". בדיעבד הסתבר כי למשרד לא היו כלל נתונים ממשיים בדבר מספר הכלבים באזור, ובהערכות עדכניות שלו התברר כי מדובר בכ-1,500 כלבים סך הכל.
בתוך כך, אלפי כלבים בריאים מומתים מדי שנה בכלביות הרשותיות, ואלפים נוספים נורים או מורעלים. בשנת 2023 לבדה, נורו על ידי רשות הטבע והגנים ועל ידי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות 770 כלבים. בנוסף, על רקע הימשכות מצב החירום בשל המלחמה, ביקש המשרד להאריך את הוראת השעה שמאפשרת לקצר את משך זמן ההסגר של כלבים שנלכדו בעוטף עזה מעשרה לארבעה ימים, שאחריהם מותרת המתת הכלבים.
אחד מהגורמים המרכזיים להתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים שמובילה להמתות ההמוניות, הוא הסחר המאסיבי בכלבים בישראל. בדומה לשנים קודמות, כ-75% מ-64,000 הכלבים שנולדו ונרשמו במאגר משנת 2023 ועד ספטמבר 2024 הם כלבים "גזעיים" או "דמויי-גזעיים", שהם תוצאות של הרבעות וסחר. רק 27% מהכלבים הם כלבים מעורבים, המאומצים ברובם מכלביות. כשמספרי האימוץ כה נמוכים, הכלביות מתמלאות במהירות, ולעתים לא נותרת לרשויות ברירה.
המלחמה הרעה את היחס לבעלי החיים
המלחמה שימשה גם כנימוק להארכת הוראת המעבר, המאפשרת החזקת תרנגולות בתעשיית הביצים בתנאי צפיפות קיצוניים המנוגדים לחוק צער בעלי חיים. למרות גינוי ציבורי נרחב של כלובים צרים, הממשלה מאפשרת את המשך הפרקטיקה, תוך הצדקת ההחלטה בטענות ביטחוניות.
בחסות המלחמה גם ניתנו היתרי דיג מרחיבים בעונת הרבייה של הדגים, לכאורה בשל מעבר דגים מחופי עזה לחופי ישראל, זאת בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
כשלון באכיפת החוק
הדו"ח מותח ביקורת חריפה על משרד החקלאות, האחראי על אכיפת חוק צער בעלי חיים. על פי הדו"ח, המשרד נכשל באופן חמור בתפקידו, ורק 21 קנסות מינהליים הוטלו בשנת 2023. בנוסף, ב-634 רפתות חלב בארץ בוצעו אשתקד 10 ביקורות בלבד - קצב ממוצע של ביקורת בכל 63 שנים.
המסקנה הבולטת העולה מהדו"ח היא שהנסיבות מצביעות על האבסורד בכך שמשרד החקלאות הוא המחזיק בסמכויות היישום, הפיקוח והאכיפה של חוק צער בעלי חיים בישראל, בעוד שברור שהוא נמצא בניגוד עניינים עמוק, כמי שאחראי גם על תעשיית הבשר בישראל. לפי מחבר הדוח, עו"ד ארז וול מהמחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות", כבר בשנת 2015 החליטה הממשלה כי עד לבחינה מחודשת של הגוף הראוי להחזיק בסמכויות הביצוע לפי החוק, על המשרד לנקוט בשורה של צעדים לשיפור הפיקוח והאכיפה של החוק, אך אלו לא נעשו כמעט, וצעדים שכן ננקטו, נעשו באופן שמשרת את האינטרסים של משרד החקלאות. "אלו צעדים שפוגעים בבעלי החיים, ובמקביל מקדמים, תוך השקעת תקציבי עתק, מערכות מזון שאינן בנות-קיימא, ושסותרות את המלצות גורמי המקצוע בתחומי הסביבה ובריאות הציבור, גם בעולם וגם במשרדי הממשלה", אומר וול.
יעל ארקין, מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות", קובעת כי "משרד החקלאות אינו הגוף המתאים להחזיק בסמכויות המרכזיות לפי חוק צער בעלי חיים ויש להוציאן מידיו - ומידי משרדים וגורמים אחרים - ולהעבירן לרשות לאומית שתרכז את הסמכויות והאכיפה של החוק".