בחסות "החוק": מאה אלף חיות בר נורות וניצודות בישראל בשנה

דו"ח חדש שפורסם השבוע על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות" חושף את המצב הקשה של בעלי חיים בישראל. על פי הדו"ח, בשנת 2023 בלבד, נרשמו מקרי ציד והמתה של מעל 100 אלף חיות בר בישראל, בהיתר או על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. בנוסף, מתוך 4,517 תלונות על צער בעלי חיים שהתקבלו במשרד החקלאות, רק 149 טופלו באופן מעמיק, ורק 26 הועברו לטיפול משפטי.

הדו"ח מצייר תמונה מדאיגה לגבי הטיפול של הרשויות בכלבים משוטטים, שהתרבו בצל המלחמה. על רקע המלחמה קידם משרד החקלאות חקיקת בזק שהקלה את התנאים להמתה המונית של כלבים משוטטים באזור העוטף, בשל טענת המשרד על "חדירה של כ-5,000 כלבים מסוכנים ופראיים מהעוטף". בדיעבד הסתבר כי למשרד לא היו כלל נתונים ממשיים בדבר מספר הכלבים באזור, ובהערכות עדכניות שלו התברר כי מדובר בכ-1,500 כלבים סך הכל.

בתוך כך, אלפי כלבים בריאים מומתים מדי שנה בכלביות הרשותיות, ואלפים נוספים נורים או מורעלים. בשנת 2023 לבדה, נורו על ידי רשות הטבע והגנים ועל ידי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות 770 כלבים. בנוסף, על רקע הימשכות מצב החירום בשל המלחמה, ביקש המשרד להאריך את הוראת השעה שמאפשרת לקצר את משך זמן ההסגר של כלבים שנלכדו בעוטף עזה מעשרה לארבעה ימים, שאחריהם מותרת המתת הכלבים.

אחד מהגורמים המרכזיים להתרבות הבלתי מבוקרת של כלבים שמובילה להמתות ההמוניות, הוא הסחר המאסיבי בכלבים בישראל. בדומה לשנים קודמות, כ-75% מ-64,000 הכלבים שנולדו ונרשמו במאגר משנת 2023 ועד ספטמבר 2024 הם כלבים "גזעיים" או "דמויי-גזעיים", שהם תוצאות של הרבעות וסחר. רק 27% מהכלבים הם כלבים מעורבים, המאומצים ברובם מכלביות. כשמספרי האימוץ כה נמוכים, הכלביות מתמלאות במהירות, ולעתים לא נותרת לרשויות ברירה.

המלחמה שימשה גם כנימוק להארכת הוראת המעבר, המאפשרת החזקת תרנגולות בתעשיית הביצים בתנאי צפיפות קיצוניים המנוגדים לחוק צער בעלי חיים. למרות גינוי ציבורי נרחב של כלובים צרים, הממשלה מאפשרת את המשך הפרקטיקה, תוך הצדקת ההחלטה בטענות ביטחוניות.

בחסות המלחמה גם ניתנו היתרי דיג מרחיבים בעונת הרבייה של הדגים, לכאורה בשל מעבר דגים מחופי עזה לחופי ישראל, זאת בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

הדו"ח מותח ביקורת חריפה על משרד החקלאות, האחראי על אכיפת חוק צער בעלי חיים. על פי הדו"ח, המשרד נכשל באופן חמור בתפקידו, ורק 21 קנסות מינהליים הוטלו בשנת 2023. בנוסף, ב-634 רפתות חלב בארץ בוצעו אשתקד 10 ביקורות בלבד - קצב ממוצע של ביקורת בכל 63 שנים.

המסקנה הבולטת העולה מהדו"ח היא שהנסיבות מצביעות על האבסורד בכך שמשרד החקלאות הוא המחזיק בסמכויות היישום, הפיקוח והאכיפה של חוק צער בעלי חיים בישראל, בעוד שברור שהוא נמצא בניגוד עניינים עמוק, כמי שאחראי גם על תעשיית הבשר בישראל. לפי מחבר הדוח, עו"ד ארז וול מהמחלקה המשפטית של "תנו לחיות לחיות", כבר בשנת 2015 החליטה הממשלה כי עד לבחינה מחודשת של הגוף הראוי להחזיק בסמכויות הביצוע לפי החוק, על המשרד לנקוט בשורה של צעדים לשיפור הפיקוח והאכיפה של החוק, אך אלו לא נעשו כמעט, וצעדים שכן ננקטו, נעשו באופן שמשרת את האינטרסים של משרד החקלאות. "אלו צעדים שפוגעים בבעלי החיים, ובמקביל מקדמים, תוך השקעת תקציבי עתק, מערכות מזון שאינן בנות-קיימא, ושסותרות את המלצות גורמי המקצוע בתחומי הסביבה ובריאות הציבור, גם בעולם וגם במשרדי הממשלה", אומר וול.

יעל ארקין, מנכ"לית עמותת "תנו לחיות לחיות", קובעת כי "משרד החקלאות אינו הגוף המתאים להחזיק בסמכויות המרכזיות לפי חוק צער בעלי חיים ויש להוציאן מידיו - ומידי משרדים וגורמים אחרים - ולהעבירן לרשות לאומית שתרכז את הסמכויות והאכיפה של החוק".

לעניין כלבים המשוטטים: תופעת הכלבים הפראיים, באזורים הסמוכים לגדר הגבול, ובפרט באזור חבל תקומה, גברה מאוד מאז ה-7 באוקטובר, אולם גם בגבול הצפון מתקיימת חדירת כלבים מסוכנים וחולים לישובים הסמוכים, שרבים מהם פונו. כדי להבטיח את בריאות וביטחון הציבור לצד בריאות בעלי החיים ורווחתם, משרד החקלאות מסייע לרשויות המקומיות בטיפול בכלבים הנלכדים בשטחן. המשרד מקצה תמיכות ייעודיות במיליוני שקלים, לרשויות בקווי הגבול, לטיפול בכלבים בהיבטים נרחבים, ביניהם: איסוף כלבים, שיקומם, סירוסם ומסירתם לאימוץ לבעלים אחראיים, פינוי מקורות אשפה ושיפור הסניטציה ברשויות, פעילות הסברה בנושא בעלות אחראית ותברואה ציבורית. חשוב להדגיש כי רק כלבים שלא ניתן ללוכדם או שאינם מתאימים לאימוץ מפאת התנהגותם התוקפנית או מצבם הבריאותי, יורדמו תוך מזעור סבל עבורם ועבור סביבתם.

לעניין המתת כלבים: לא מדובר בהמתה המונית! רק כלבים שלא ניתן ללוכדם או שאינם מתאימים לאימוץ מפאת התנהגותם התוקפנית או מצבם הבריאותי, יורדמו תוך מזעור סבל עבורם ועבור סביבתם. חוסר ניהול אוכלוסייה מתפרצת של בעלי חיים פראיים גורמת לכמות בעלי החיים לצאת משליטה ולראייה התוצאות בחיפה עם חזירי הבר.

לעניין ביקורות שטח ברפתות: המשרד מבצע ביקורות שטח במשקי חי (רפתות וכד') - בכמות המתאימה על פי הערכות הסיכונים של המשרד. גורמי המקצוע במשרד מגיעים למשקים באופן תדיר גם לצרכים אחרים ואם נצפית פגיעה בבעלי חיים היא מטופלת מיד כנדרש.

לעניין הסחר בכלבים בישראל: החוק מתיר יבוא בעלי חיים למדינת ישראל כמו בכל מדינה מערבית מפותחת. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות לא מעודדים קניית בעלי חיים, אלא מעודדים אימוץ אחראי ואף יוזמים מבצעי הסברה נרחבים בנושא בשנים האחרונות ותומכים בעמותות וברשויות לצורך כך. יתרה מזאת, המשרד יצא נגד תופעת "מטחנות הגורים" (puppy mills) ואינו מעודד רכישה כלבים מבתי הרבעה פיראטיים.

לעניין הארכת הוראת המעבר להחזקת תרנגולות בצפיפות: לנוכח הימשכות המלחמה בצפון משרד החקלאות התיר אכלוס לולים בקו העימות בצפון, גם אם טרם השלימו את ההתקדמות לרגולציה הנדרשת על מנת לשמור על ביטחון המזון לתושבי המדינה ולשמור על הרציפות התפקודית של המגדלים.

לעניין היתרי הדיג: המשרד נתן היתרים מוגבלים לדיג בהתאם לדין ולאחר שמיעת הערות הציבור מכלל הגורמים המעורבים, לרבות המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגנים, ציבור הדייגים המקצועיים וציבור הדייגים החובבים. ההיתרים שניתנו קיבלו תוקף גם בבית משפט בעקבות עתירה שהוגשה נגד המשרד.

לעניין פעילות יחידת הפיצו"ח ואכיפת חוק צער בעלי חיים: המשרד פועל לאכיפת חוק צער בעלי חיים בנחרצות ומגלה אפס סבלנות עבור מי שמפר חוק זה. כלל התלונות שמגיעות למשרד מועברות ליחידת הפיצו"ח לבדיקה וטיפול. תלונות שנמצא חשד לעבירה פלילית מועברות לחקירה וטיפול, בחלקן לא נמצאה תשתית ראייתית להטלת סנקציות או כתבי אישום.