אחרי שאלפי מחבלים חדרו לישראל בשבעה באוקטובר, עכשיו מגיעה סכנה אחרת מעזה: מאות כלבים משוטטים חדרו בחודשים האחרונים לישראל ומהווים סכנה ברורה גדולה לבריאות התיבור והחי, כך אמר היום (שני) ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים.
שקדי התייחס לנושא במסגרת סיכום השנה של הרשות, שנערך בגן לאומי אשקלון ובו סקר את האתגרים, הכשלונות וההצלחות בדבר שמירת טבע בשנה החולפת.
לדבריו, הכלבת בעיקר מגיעה מירדן, עמק בית שאן, וגבול הלבנון, והפתרון הוא פתיונות חיסון אוראלי שמפוזרים בשטח. "הכלבת פוגעת בעיקר בשועלים ותנים, אבל אם היא תעבור ותפגע גם בכלבי בית, אנחנו בבעיה וזה יגמר רע", אמר שקדי. "למשל, בוואדי ערה יש המון כלבים משוטטים ומשם הדרך למרכז הארץ פתוחה".
לפי הרט"ג, יש גם חשש שהכלבים יתקפו את החיילים שבשטחי כינוס, שפוגשים להקות כלבים גדולות בעמדות שמירה או עמדות בוטקה והם חסרי אונים מול הכלבים. מעבר לכך, הכלבים המשוטטים הם גם סכנה גדולה לחיות הבר, שכן הם הופכים לכלבים טורפים וצדים צבאים ושאר יונקים שלעיתים בסכנת הכחדה.
"אין פתרון מעבר לירי, לצערנו", מסביר שקדי לגבי בעיית הכלבים המשוטטים, ומוסיף שגם הבדואים סובלים מהם מאוד. "לאף אחד לא אכפת, ויש מקרים רבים של הרעלות באזור ערד, נחל קינה, ששם מנסים להיפתר מהם על ידי רעל וכתוצאה מהרעלה מתו שם 15 נשרים - 8% מאוכלוסיי הנשרים בארץ. זה המון. ואי אפשר לאוששם".
שקדי טוען, שחייבים לעשות מבצע מרוכז לדילול כלבים משוטטים מחשש להתפרצות הכלבת. "כלב זו חית בית, לא בשטחים הפתוחים, ואם כל אחד יזרוק את הכלב שלו, הם בסוף מתרבים והופכים להיות חיות טרף, במיוחד אלו שמגיעים מעזה. מאזור בארי, דרך רעים ועד למושב תקומה ראיתי 70 כלבים", הוא אומר ומציין שנדרש שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ומנהלת תקומה.
ברט"ג מחכים לתקציב שהובטח מסילמן
לפי הרשות, למלחמה השפעות רבות ונוספות על הטבע ביניהן פריצת דרכים, הרס בתי גידול בשטחי כינוס, פסולת, מפגעי תאורה, מפגעי רעש, מינים מתפרצים, גידול בכמות ההרעלות ועוד.
השפעות רבות הן גם בתחום התיירות נכנסת, שנמצאת במגמת ירידה משמעותית כ-47% פחות מהתקופה המקבילה. אין תיירות פנים, אתרי רט"ג פתוחים חלקית (19 אתרים סגורים למבקרים). הרשות נכנסת לשנה מאתגרת גם בהיבט התקציבי ועם תנאי אי וודאות.
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, שמציינת שנתיים לא קלות בתפקידה עם אסון הסלע בעין גדי, שפעת עופות והמלחמה בעזה, אמרה: "שנת 2023 נפתחה ברשות הטבע והגנים כשנה המסמלת מגמת עלייה והתאוששות, לאחר מגפת הקורונה שהשפיעה רבות על הרשות גם לאחר סיומה. שלושת הרבעונים הראשונים של השנה החלו במגמה חיובית הן ברמה התיירותית והן בהיבטים של שמירת הטבע. עם זאת, הרבעון הרביעי של שנת 2023 עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, רשות הטבע והגנים גויסה למלחמה ומתמודדת עם השלכותיה הרבות".
הרשות חוותה בשנה החולפת ירידה משמעותית של כ-54 מיליון שקלים בתקבולים המתוכננים ממבקרים לשנה. הקרן לשמירת הניקיון במשרד הגנת הסביבה שעליו אחראית השרה עידית סילמן, אישרה כבר 28 מיליון שקלים לטיפול בהרעלות והצלת הנשרים, אך הכסף עדיין לא הועבר ומוחזק אצל השרה מסיבות לא ברורות. תקציב לשיקום ניתן לרט"ג מהקרן לשטחים פתוחים, אך לפי הנזקים בצפון, כמו הריסה של נחל אביב עבור פתיחת ציר צבאי, או התפרצות של מינים פולשים, רוב התקציב יעבור לשם ולא לעוטף עזה.
"חשוב לזכור ש-40% מתקציב הרשות מבוסס על כניסות מבקרים לאתרי הרשות. הירידה המשמעותית בכניסות המבקרים לצד הקיצוץ התקציבי הצפוי במשרדי הממשלה וברט"ג, העדר תיירות נכנסת לישראל והתקציב הנדרש לשיקום הטבע ממפגעי המלחמה יציב בפנינו אתגרים רבים. רשות הטבע והגנים, כרשות ממשלתית אותה הציבור הסמיך להיות הגורם האמון על שמירה על ערכי הטבע הישראלי מחד, וניהול השטחים המוגנים מאידך מחויבת לפעול לתועלת הציבור גם ובייחוד בזמני משבר ומלחמה", מסכמת שורקי.