מזל טוב לטבע (הימי): רשות הטבע והגנים ומנהל התכנון מדווחים היום (שני) על הכרזתו של גן לאומי ים קיסריה - הגן הלאומי הימי הראשון בישראל, כפי שפורסם בעבר בוואלה תיירות. עד כה, הוכרזו רק שמורות טבע ימיות, ומכאן ייחודיותה של ההכרזה.
מה מיוחד בגן הלאומי הימי קיסריה?
הגן הלאומי ים קיסריה נמצא ממערב לגן לאומי עתיקות קיסריה ומהווה המשך ישיר לעיר העתיקה והמפוארת - קיסריה. גודלו של הגן הלאומי הימי כ-1,082 דונם. בשטח הגן שוכן עולם מופלא ונסתר של שרידים ארכיאולוגיים ואוצרות טבע תת-ימיים, בהם נמל קיסריה שנבנה לצד העיר קיסריה על ידי הורדוס בשנת 10 לפנה"ס, ובמשך קרוב ל-600 שנה היה הנמל הגדול והמשמעותי ביותר במזרח הים התיכון ואחד הגדולים בעולם העתיק. ייחודו של הגן הלאומי הימי החדש הינו בכך שלראשונה בישראל, ערכי מורשת וטבע הנמצאים תחת מי הים מונגשים לציבור הרחב. כעת שהוכרז הגן, הרשות תעבוד על הדרכים השונות להנגשתו לציבור הרחב, בין אם בצלילה, שחייה או שנרקול.
הוכרזו עוד 6 גנים ושמורות טבע
כאמור, הוכרזו שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים: גן לאומי פארק השרון, שמורת טבע בריכת יער (חדרה), שמורת טבע ים אבטח-הרחבה, שמורת טבע וגן לאומי לב מכתש רמון. הכרזתה של שמורת טבע וגן לאומי לב מכתש רמון מהווה השלב האחרון ליישום החלטת הממשלה משנת 1994, שבה הוחלט לשמר את אזור המכתשים כנכס נופי וגאולוגי בו לא תתקיים פעילות כרייה וחציבה.
שמורת טבע וגן לאומי לב מכתש רמון
השטח שהוכרז מצוי בליבו של מכתש רמון והינו שטח שמור וייחודי ברמה עולמית מבחינה נופית, גיאולוגית, ואקולוגית. שטח שמורת טבע וגן לאומי לב מכתש רמון הוא הנדבך האחרון ליישום מלא של החלטות הממשלה בנושא "ארץ המכתשים", על ידי קביעת כלל שטחי מכתש רמון לשימור ולטובת פיתוח פעילות הטיילות והתיירות. השטח שיועד בעבר לכרייה וחציבה ותעשייה הקשורה בחומרי גלם ונכרה בחלקו, נותר השטח האחרון במרכז מכתש רמון שאינו מוגן ומונגש לציבור ובו מרוכזים כמה אתרים בעלי ערכיות גבוהה מבחינה גאולוגית ואקולוגית.
שטחו של הגן הלאומי החדש כ-6,876 דונם, ושטחה של השמורה 6,431 דונם. מאחר ומכתש רמון הוכרז כשמורת אור הכוכבים הבינלאומית ראשונה במזרח התיכון, ישנה חשיבות ומחויבות בשמירה על כלל השטח כחטיבה אחת טבעית, חשוכה וללא פיתוח מאסיבי שיגרע מערך מיוחד זה. בשטח שהוכרז כגן לאומי כחלק מתהליך ארוך ובשיתוף המועצה המקומית מצפה רמון, תושבים ותיירנים, ישודרג מערך הטיילות, התיירות ופעילויות החינוך לציבור ולקהילה המקומית. בנוסף, בשטח שמורת הטבע שהוגדר בערכיות האקולוגית והנופית הגבוהה ביותר, יובטח המשך ושימור תפקוד המערכות האקולוגיות בסביבת נחל רמון, ויצירת רצף לשטחי שמורות הטבע הסמוכות.
גן לאומי פארק השרון
גן לאומי פארק השרון הינו יחידת נוף טבעית הכוללת את מכלול נופי השרון וגודלה 1,665 דונם. בגן הלאומי חופים שמורים, רכסי כורכר ועליהם מיני צומח אופייניים, אנדמיים ונדירים, חולות מיוצבים ומיוצבים למחצה, בריכות חורף ויער פארק חופי - יחיד במינו בישראל, ובו עצי אלון תבור וחרוב לצד שיחי אלת המסטיק, רתמים ולענות חד זרעיות. זהו רצף השטחים הטבעיים הגדול ביותר בשרון אשר מייצג שניים מבתי הגידול המגוונים, הנדירים והחשובים ביותר הנמצאים תחת לחצי פיתוח ובסכנת הכחדה: בית הגידול החולי ובית הגידול הכורכרי.
שמורת טבע בריכת יער, חדרה
בלב שמורת טבע בריכת יער, שגודלה כ-236 דונמים, בריכת חורף, המייצגת עושר רב של מיני דו חיים, חלקו נדיר ובסכנת הכחדה, כמו החפרית המצויה וטריטון הפסים. בשולי הבריכה, משמשים העצים כמושבות קינון ורבייה של אנפות, כמו-כן, במהלך האביב המאוחר והקיץ מיני עטלפים שונים, כגון עטלפון לבן שוליים ואשף מצוי צדים כאן את מזונם, שניהם מינים בסכנת הכחדה. בריכות החורף הולכות ונעלמות מנופי ארצנו עקב לחצי פיתוח, בנייה ושינוי הניקוזים, ויחד עמן נעלמים מיני חי וצומח, המותאמים אך ורק לחיים בבריכות אלו. בתחילת המאה שעברה נמנו אלפי בריכות חורף במישור החוף הישראלי, מנהריה ועד רצועת עזה, אשר היוו בתי גידול לחי ולצומח הייחודי וכיום נותרו רק עשרות בריכות ושמורת טבע. בריכת יער מהווה שריד לבריכות החורף של חדרה, והיא מהגדולות, החשובות והעשירות שבהן.
שמורת טבע ים אבטח הרחבה
השמורה נמצאת במרחב הימי בין הערים אשדוד בצפון ואשקלון בדרום, והיא מרחיבה את השמורה הימית ששטחה עד כה היה מצומצם ביותר, ונוספו אליה עוד 67,108 אלף דונם. מעתה, עד לרגע זה השמורה נמשכה עד למרחק של כ-300 מטר מערבה לים מקו החוף, ולעומק קרקעית מקסימלי של כ-5 מטרים וכעת ההכרזה הגדילה את השטח עד למרחק של כ-7 ק"מ מקו החוף ולעומק קרקעית מירבי של כ-39 מטר. בשטח השמורה שלושה מאפיינים לשימור: בית הגידול החולי בקרקעית הים; בית גידול סלעי עשיר במגוון בעלי חיים - אחד מהשטחים הסלעיים הבודדים במרחב; וקיום של מינים נדירים ומיני דגל חשובים בגוף המים, כגון דולפין מצוי.
"רשות הטבע והגנים פועלת רבות לקדם הכרזת שמורות הטבע וגנים לאומיים במטרה לשמור על הטבע ולאפשר מרחבי טיילות לציבור", אומרת מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי. "בין ההכרזות הכרזה חשובה וראשונה של גן לאומי ימי ראשון בישראל 'גן לאומי ים קיסריה'. שמורות טבע ימיות הן הכלי היעיל והמוכח ביותר להגנה על הטבע הימי מפני השפעות מקומיות. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות להגנה על המגוון הביולוגי ועל הים בהם נקבעו יעדים כמותיים ואיכותיים להקמת שטחים מוגנים. רק 4% משטחה הימי של ישראל מוכרים כיום כשטחים מוגנים, אנו ברשות פועלים במרץ כדי להגן על הטבע הימי הייחודי שלנו, ומקווים כי זהו צעד ראשון מיני רבים להכרזה על שטחים ימיים כמוגנים. תודה למנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים על קידום ההכרזות".
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "לצד פיתוח המדינה, מינהל התכנון פועל לשמירת השטחים הפתוחים וכחלק מכך מאשר תוכניות לשמורות טבע וגנים לאומיים. שטחים אלה ישמשו כאתרי פנאי לנופש עבור התושבים, ויהוו הגנה על החי והצומח בארץ על כל גווניהם, למען הדורות הבאים. לראשונה, הוכרז גן לאומי קיסריה. זאת, כחלק ממסמך מדיניות שקידם מינהל התכנון למרחב הימי שנועד לתת הגנה על משאבי טבע ומורשת במרחב הימי. ההכרזה על הגן לאומי קיסריה, נועדה לאפשר שילוב ואיזון בין כלל הפעילויות המצויות כיום במרחב, בהן שיט, דיג, מחקר, צלילה ועוד. כמו כן, תיתן מענה לשימור ושיקום אתר העתיקות וחשיפתו לציבור, הסדרת פעילות פנאי נופש וספורט ושמירה על ערכי טבע וסביבה".
"זו הכרזה משמחת מאוד והיא תוצאה של תהליך תכנוני ארוך שהחברה להגנת הטבע פעלה לקדם", אמרו בחברה להגנת הטבע. "שמורת ים אבטח תגן על שטח קרקעית חולית, שכיום אינו מיוצג כלל בשמורות הימיות בישראל ותגן על בית הגידול של הקרקעית הרכה ועל חברת בעלי החיים שמאכלסים אותה, החל מדגי קרקעית ועד לצדפות, תולעים רב זיפיות וקיפודי ים. גן לאומי ים קיסריה ישמור לראשונה על נכס תרבות בעל חשיבות בין לאומית - הנמל העתיק מתקופת הורדוס, שהוא הבסיס להקמתה ושגשוגה של העיר העתיקה קיסריה. שרידי הנמל הקדום, שונית טבעית וחוף המורכב מחול וטבלאות גידוד, יוצרים מגוון רחב של בתי גידול, שמינים רבים של צמחים ובעלי חיים מוצאים בהם מקלט. הצוללים באתר נהנים ממראות מרהיבים בעומק לא רב, 10 מטר לכל היותר.
"מדינות העולם וישראל בכללן, אימצו בשנים האחרונות יעד שאפתני שהעלה את יעד ההגנה על שטחים בים מ-10% ל-30%. אולם, כיום רק 6% מהמים הריבוניים ו-2% מהמים הכלכליים בישראל, מוכרזים כשמורות טבע ימיות".