באמצע חודש אוגוסט 2024 החלה להופיע הלבנת אלמוגים (Coral bleaching) בשוניות באילת - מצב שבו, בגלל שינויים קיצוניים בתנאים הסביבתיים (לרוב טמפרטורות מים גבוהות), הסימביוזה בין האלמוגים והאצות השיתופיות שגדלות בתוכם מפסיקה להתקיים והאצות נפלטות מתוך רקמות האלמוגים אל המים.
הסימביוזה בין האלמוגים והאצות הכרחית לקיומם של מינים רבים של אלמוגים והיא מקור האנרגיה העיקרי שלהם. כאשר האצות נפלטות מהאלמוגים, ניתן לראות את השלד הלבן של האלמוגים דרך רקמותיהם השקופות וזו הסיבה שהתופעה נקראת הלבנת אלמוגים. בשלב הראשון של ההלבנה, האלמוגים בדרך כלל חיים, אך הם סובלים מהרעבה חמורה ואם התנאים הסביבתיים אינם מתמתנים (למשל, אין חזרה של הטמפרטורה למצב הרגיל), התוצאה עלולה להיות תמותה של האלמוגים המולבנים. ברוב המקרים, הגורם העיקרי להלבנת אלמוגים הוא עלייה חריגה בטמפרטורת מי הים. גורמי עקה נוספים, כמו זיהומים ואיכות מים ירודה, משפיעים על חוסנם (Resilience) של האלמוגים ועל יכולתם להתמודד עם ההתחממות.
היתה שנה חריגה מאוד מבחינת הטמפרטורות
חוקרים טענו שלאלמוגי מפרץ אילת חוסן טבעי ייחודי לעלייה בטמפרטורת מי הים ולתופעת הלבנת האלמוגים שנלווית לה. חוסנם של אלמוגי מפרץ אילת הוא תוצאה של סלקציה לעמידות לטמפרטורות מים גבוהות שמתרחשת מזה אלפי שנים באזור מיצרי באב אל־מנדב, "שער הכניסה" הדרומי של מים מהאוקיינוס ההודי לים סוף. הטמפרטורות הגבוהות השוררות באזור זה מאפשרות רק לגנוטיפים בעלי עמידות גבוהה לחום להיכנס לים סוף. במפרץ אילת, הטמפרטורות נמוכות באופן משמעותי מאלה שבדרום ים סוף, אך האלמוגים שמאכלסים את המפרץ הם צאצאי אלמוגים שעברו את הסלקציה בדרום ים סוף.
עד לשנה זו, חוסנם של אלמוגי מפרץ אילת עמד במבחן המציאות בשנים חמות מאוד, שקדמו לשנה הנוכחית ותופעת הלבנת האלמוגים כמעט ולא נצפתה במפרץ אילת (למעט אלמוגים בודדים בשוניות הרדודות ואירועים סלקטיביים בשוניות המזופוטיות. השנה (2024), היתה שנה חריגה מאוד מבחינת הטמפרטורות, גם על רקע השנים החמות של העשור האחרון. נתוני התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת מראים שטמפרטורת המקסימום שנמדדה ב-4 באוגוסט היתה 31.9 מעלות צלזיוס, כאשר טמפרטורת המקסימום היומית עלתה מעל ל-30 מעלות כבר ב-12 ביולי וירדה מ־30 מעלות רק חודשיים לאחר מכן, ב־12 בספטמבר. במשך חודשיים אלה, ממוצע טמפרטורת המקסימום היומית היה 30.4 מעלות. בנוסף, קיץ 2024 אופיין ברוחות מאוד חלשות ובמצבים המכונים "שתיל" (אוויר עומד), דבר שמנע ערבול של המים, הקטין את האידוי ויצר שכבת מים עליונה מאוד חמה.
ואכן, ב־12 באוגוסט החלו להתקבל דיווחים על הלבנה של הידרתיים מהמין Millepora dichotoma ("אלמוגי אש") ועם הזמן נצפו יותר ויותר מיני אלמוגים וכן שושנות־ים שהראו סימני הלבנה. תצפיות שערכנו הראו יותר מעשרה סוגי אלמוגים שניכרו בהם סימני הלבנה ובימים אלה אנו מבצעים סקרים שיעזרו לנו להבין את היקף התופעה ואת שיעור ההתאוששות/תמותה של אלמוגים שהולבנו.
נראה, אם כן, שהחוסן של אלמוגי מפרץ אילת גבוה וייחודי לאזור, אך מסתבר שגם לזה יש קו אדום וסביר שמערכת השונית הגיעה השנה אל סף נקודת המפנה. טמפרטורות פני הים בקיץ 2024 היו גבוהות במיוחד, אך בנוסף, ישנם גורמי עקה מקומיים רבים שעלולים לפגוע בחוסן הטבעי. מבחינת איכות המים למשל, לשילוב של טמפרטורות גבוהות והעשרה בנוטריינטים השפעה מאגברת (סינרגטית) קריטית על רגישות אלמוגים לתופעת ההלבנה. כיום, ישנה חריגה מכמות החנקות שמוזרמות מהחוף הישראלי לצפון מפרץ אילת (כגון, תמלחות עשירות בחנקות שהן מי הפלט של תהליך התפלה או של חקלאות ימית). החריגה כיום היא מ־22 טון חנקן בשנה (ערך סף שנקבע על ידי וועדת מומחים שכינס המשרד להגנת הסביבה) ל־26 טון, וישנן אף דרישות להגדיל את החריגה. על כן, בהינתן העלייה הנצפית והצפויה בטמפרטורות פני הים והתדירות הגבוהה והבלתי צפויה של גלי חום, העשרה בנוטריינטים מסכנת באופן ישיר את שוניות האלמוגים מכיוון שהיא מעלה בצורה ניכרת את ההסתברות לאירוע הלבנה חמור. ממצאים מדאיגים נוספים הם הימצאותם של מזהמים שונים באלמוגים במפרץ אילת שמקורם בתרופות נפוצות שבשימוש האדם. מזהמים אלה עלולים לפגוע עוד יותר בחוסנם של אלמוגי המפרץ.
תודות לד"ר רמי קליין על העצות וההערות הבונות.