לפני יותר מ-4 שנים היזם ברנט אנדרווד רכש את הכפר סרו קורדו (Cerro Gordo), עיירה נטושה בהרי אינויו, בין לוס אנג'לס ללאס וגאס, שהוקמה בשנת 1866 והתבססה על עסקי כריית האבץ. בשיאה היא שימשה בית לכ-4,700 איש אבל החל משנת 1950 ואילך נגמרו בהדרגה משאבי הטבע באזור וב-1967 העיירה התרוקנה מאדם. בעשרות השנים שחלפו מאז נפוצו אגדות אורבניות שהעיירה רדופה ברוחות רפאים - וברנט עצמו סיפר שנחשף לאחת כזו שהביטה בו מאחד הבתים הנטושים.
ברנט קנה את העיר ב-2018 יחד עם עמיתו, ג'ון בייר, תמורת סכום של 1.4 מיליון דולר, שהיו כמעט לכל חסכונותיו. מטרתו הייתה לשקם אותה ולהפוך אותה ליעד תיירותי מצליח, מה שעד כה לא ממש הצליח לו. כשב-2020 החלה להתפשט מגיפת הקורונה, הוא חשב שזה יהיה רעיון טוב להישאר שם, כי הרי אין מקום מבודד מזה. מאז חלפו להן מעל 4 שנים והוא עדיין מבלה את ימיו בבדידות כמעט תמידית, מעסיק את עצמו בשיקום ופרסום המקום ברשתות החברתיות.
מיד כשהגיע לשם הוא מצא את עצמו לכוד באחת מסופות השלגים הקשות ביותר שחווה האזור, כך שהוא לא יכול היה לעזוב גם אם רצה בכך. החנות הקרובה ביותר בה הוא היה יכול לקנות כלים וחומרים נמצאת במרחק של שלוש שעות נסיעה, בכבישים מפותלים, כך שבחודשים הראשנים בכלל לא הייתה לו גישה לשם. הוא הסתפק במי השלג לשתייה ובקופסאות שימורים ואורז שהביא איתו מחייו הקודמים.
כך התחילו חייו החדשים בעיר הנטושה:
אחרי התאקלמותו, ברנט פתח ערוץ יוטיוב (Ghost Town Living) - שם יש לו 1.69 מיליון מנויים - בו הוא משתף סרטונים מחוויותיו המהנות והקשות בעיירת הרפאים. הוא גם הוציא ספר שמלווה את ערוץ היוטיוב ומתעד את העליות והמורדות בחייו החדשים. בשנים שחלפו מאז הוא שיתף שפע של סרטונים - בדיוק 100 נכון לכתיבת שורות אלו - שכל אחד מהם צבר בין חצי מיליון ל-2 מיליון צפיות. הסרטון הראשון שלו - בו מספר שרכש את עיר הרפאים - צבר קרוב ל-9 מיליון צפיות.
הוא מספר שבמכרות שבאזור נמצאו בעבר אבץ, כסף, עופרת ומדי פעם גם זהב - כשהכפר היה ידוע כמכרה הכסף הגדול ביותר בקליפורניה. בשלהי המאה ה-19 תושבי סרו גורדו נאלצו למשול בעצמם וכתוצאה מכך התרחשו ריבים רבים על האוצרות הללו ולפחות רצח אחד בשבוע. חורי קליעים עדיין מכסים את הקירות ברבים מ-22 הבניינים שנמצאים באזור - וביתו של ברנט נמצא מעל מכרה ישן שהתמוטט ועדיין נמצאות בו גופות הגברים שמתו בתאונה הטרגית.
אנשים מעיירות שכנות טוענים שהעיירה רדופת רוחות, והסיפורים המפחידים שלהם, כמו גם מספר תצפיות מפחידות שנאספו שם לאורך השנים, הביאו לכך שהעיר הייתה אפילו נושא לתוכנית דוקו בטלוויזיה שעוסקת בחקר תופעות על טבעיות.
ככה נראים החיים שלו אחרי 4.5 שנים:
"גרתי בעיר הזאת בארבע השנים האחרונות ברציפות, אני מנסה פשוט להחיות אותה", אומר ברנט בסרטון בו גם שיתף את המנויים שלו ביציאת ספרו החדש, "תפסתי הרבה רגעים בסרטונים האלה, הראיתי את הזמנים הטובים, את שברון הלב, את ההיסטוריה שחשפתי במקום, את האנשים שפגשתי, את הפרויקטים שעשינו יחד, את ההרפתקאות שעברתי ובתקווה קצת על איך כל זה שינה אותי".
בסרטון שסיפר על הרכישה, הוא הסביר שחברו ג'ון והוא השקיעו את כל חסכונותיהם ועברו לשם מאוסטין, טקסס, כדי לשקם את העיר. "לפעמים זה יפה ומדהים, לפעמים זה מבעית והדבר הכי מפחיד שעשיתי בחיי. גדלתי באזורים השטוחים של פלורידה, אז הכל פה זו טריטוריה חדשה עבורי", נכתב לצד הסרטון.
עוד בנושא:
כך נראתה השנה הראשונה של ברנט אנדרווד בעיירת הרפאים
במינוס 70 מעלות: כך חי לו האדם הבודד בעולם במקום הקפוא בעולם
ספרו הפך לרב מכר:
היום הוא כבר מאמין בקיומן של רוחות רפאים
באחד מסרטוניו מספר ברנט שהוא החל להאמין בקימן של רוחות מאז שעבר לעיר הנטושה. הוא סיפר שהוא חלף על פני אחד הבתים בעיר, כשראה לפתע פנים מביטות בו מאחד החלונות. הוא לא ייחס לזה חשיבות, שכן היו קבלנים שעבדו שם למשך תקופה ושהו בבית הזה. עם זאת, בהמשך נאמר לו שלא היו קבלנים באתר מזה שבועיים - כך שאף אחד לא שהה בבית בתקופה הזאת.
הוא החליט לערוך ניסוי, נעל את הדלת לבית כדי שאף אחד לא יוכל להיכנס פנימה וכיבה את האורות. מאוחר יותר הוא הבחין שהאור נדלק שוב על אף שהדלת הייתה נעולה. הוא לא בטוח שזו הייתה רוח רפאים, אולם זה כבר לא יפתיע אותו אם כן. ברנט סיפר שהדבר הראשון שאנשים שאלו אותו כשנודע להם שהוא קנה עיר נטושה זה האם הוא ראה שם רוחות רפאים.
הוא בונה מלון בעיר:
ברנט סיפר שהאתגר הגדול ביותר בחייו בעיירת הרפאים היה להשיג מים, מאחר שבתחילת הדרך לא היו מים זורמים באזור. כעת הוא שואב מים מהמכרות - אך זה דורש הרבה עבודה. באחד הסרטונים הוא מציג סיור באחת הבקתות בהן הוא גר, שם נותרו פריטים מהדיירים שחיו שם לפני מספר דורות, כמו מדורת עצים בה השתמש כדי לייבש את גרביו או ארונות עם ספרים עתיקים. הוא סיפר גם שחלק מהמערות בגבעות הפכו לבתים של עובדי הכרייה הרבים - והם הצמידו דלתות לאבן כדי להרחיק מבקרים לא רצויים.
הספר, שכבר הפך לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס", שופך אור על העיר השוממת. באחד הקטעים בספר נכתב: "אבץ בשווי של למעלה מ-500 מיליון דולר נמשה מקילומטרים של מנהרות מתחת לעיר. היו שמועות שבוץ' קאסידי, מארק טוויין ודמויות ידועות אחרות מהמערב האמריקאי שהו שם. עיתונים דיווחו על מקרה רצח כל שבוע, אבל זה היה לפני יותר מ-150 שנה".
ברנט לא איבד את החלום להפוך את העיר להצלחה תיירותית ובונה בה כעת בית מלון. הוא מקווה שסרו גורדו תהיה כמו עיר הרפאים בודי, שהפכה עם השנים לאטרקציה תיירותית פופולארית.