"ייקח זמן להתאושש": לחיזבאללה יש לפחות הצלחה אחת כרגע

לפני כמעט שני עשורים ארז היזם דוד בארי את הדירה בניו יורק, חזר ארצה, השתקע בחיפה והחל להקים בתי מלון קטנים שתואמים את חזונו למה שהעיר האהובה שלו צריכה. כיום יש לו שלושה מלונות פעילים: לאירוח עולי הרגל הבהאיים את מלון הדירות 38-G, לאנשי עסקים מאלה המגיעים למת"ם יש לו בקניון קסטרא את "לה קפלה", ולנשמה שלו ושל התל אביבים המגיעים לסופ"ש בחיפה הוא הקים במושבה הגרמנית את "שומאכר" בן 40 החדרים.

בראשית השבוע היתה התפוסה שם 20%, זה אומר שמונה חדרים. "באים לעבודה, מנסים לתת את המקסימום לאלה שעוד באים ומנסים לשמור על כך שרוחנו לא תיפול", הוא אומר. "איך שורדים? לא ברור. גורם המכיר היטב את המלונאים החיפאים אומר, "בעלי המלונות הגדולים בעיר לקחו את המפונים, לקחו את הסיוע ועשו ארגזים של כסף, עיני אינה צרה, אבל הקטנים קורסים".

המלון נפתח לפני חמש שנים. שנה אחר כך באה הקורונה שהביאה עליו שנתיים-שלוש מאתגרות. אבל הוא התאושש. "היינו כבר שוב על הרגליים אחרי הקורונה, בנינו מוצר חזק, דייקנו אותו, היינו מלאים גם באמצע שבוע וגם בסופ"ש. תיירי חו"ל וישראלים היו בערך חצי-חצי. עבדנו מצויין. ואז התחילה המלחמה והתיירים מחו"ל ירדו מיד לאפס", משחזר בארי את ה-7 באוקטובר בעסקיו. "הישראלים גם הם התחילו להתדלדל. מדוכאים, במילואים עם עם ילד בצבא ועם צרות כלכליות משלהם. עשינו הכול כדי לא לסגור את המלון, אמצע השבוע מת. בסופ"שים הייתי מצליח לגרד משהו. ירדנו לכ-30%. אבל הזמן אוזל. אתה מרגיש שאתה הולך ונחנק. אתה מפסיד כסף כל חודש ורק שואל את עצמך מתי לחתוך. כמה אפשר למשוך? לדעתי זה עניין של חודשים".

לדברי בארי, "התקשורת לקחה את הדברים שאמר ראש העיר ועשתה לחיפה דמוניזציה מטורפת. לא נפל פה טיל אחד ואין סיבה להיות בלחץ. אבל אחרי שהתחילו לדבר ולדבר הרגשנו מאוגוסט שהפך פה לשממה. עוד ריסוק".

הטענה הגדולה שלו היא להיעדר הסיוע שקיבל מהמדינה: "המדינה הצילה את המלונות הגדולים, אבל לא עשתה כלום למלונות הקטנים, כאלה שלא מגישים שלוש ארוחות ביום ומתאימים למפונים. לקטנים אין איזו קרן הון מאחוריהם, אין להם רשת בינלאומית ואין גוף גדול אחר שיכול לאזן את ההפסדים עם רווחים במקום אחר. הקטנים לא פשעו. מפעל חייהם יורד לטמיון מול עיניהם. אם הממשלה לא תבוא לעזרת הקטנים הם ייסגרו".

מנהל בית מלון קטן אחר בעיר, שהתראיין ובתנאי שיישאר אנונימי, מאשר את הדברים. "לא קיבלנו שקל אחד מהמדינה. זה עניין של ימים עד שנסגור, כדי לעצור את הדימום. אחר כך נחליט מה עושים עם הנכס". בבדיקה אצלו השבוע היו שלושה חדרים תפוסים, מתוך כ-20. הוא לא תולה תקוות גדולות בהאצת קצב הלחימה בצפון כמשהו שיביא את הישועה המיוחלת לעסק. "מניסיון החיים שלי אני ספקן לגבי משהו טוב שעשוי לצאת ממלחמה", הוא אומר, "חוץ מזה, כל מי שחושב שהוא יודע איך זה יסתיים טועה ומטעה. זה 'קזינו'. נחייה ונראה". הוא אינו מתכוון להעביר פעילות לחו"ל, "אני ציוני", הוא אומר, "ואני גם לא בוכה על קריסת העסק. יש דברים יותר חשובים בחיים. המקום שלנו הוא כאן ואין לנו ברירה אחרת אלא להילחם עליו".

בעמותה לתיירות ונופש חיפה (עפת"ח), תאגיד עירוני של עיריית חיפה אומרת הסמנכ"לית רונית עקיבא לגבי התקופה שקדמה להסלמה הנוכחית, כי "לא ניתן לזהות מגמה ברורה וחד-משמעית במלונות העיר. חלק מהמלונות בתפוסה מלאה וחלקם לא".

המספרים אינם משקפים את תמונת המצב. בחודש יולי למשל, לגביו יש את הנתונים המעודכנים ביותר, נרשמה תפוסה של 73% בבתי המלון בעיר. כך, ע"פ נתוני משרד התיירות. זאת, לעומת 56% בשנה שעברה. אפילו גבוה יותר מהנתון הארצי שעמד על 69%. בסיכום ינואר עד יולי, הפער גבוה עוד יותר, תפוסה של 76% בחיפה לעומת 63% ברחבי הארץ.

לכאורה עלייה ואפילו משמעותית. אבל צלילה לתוך נתוני המשרד מעלה כי נתוני לינות התיירים, למשל ביולי, משקפים ירידה של 83% בלינות של זרים ועלייה של 103% בלינות ישראלים. הנתונים, כוללים כמובן לינות מפונים, בעיקר מקו העימות בצפון. כך למשל "דן כרמל", שאירח ב-61 שנותיו תיירים מזדמנים כמו ג'ימי קרטר, סופיה לורן והכנר אייזיק שטרן, משמש בשנה האחרונה באופן אירוני לשמו - כבית למפוני קיבוץ דן.

ובעוד הסידור הזה של הלנת מפונים נפתס לא רק כאקט ציוני, אלא אף כמהלך כלכלי חכם שמאפשר למלונות לשרוד את התקופה הקשה, לא המשימה הזו היא שליחות חייהם או תאוותם המקצועית. יש בחיפה 1,730 חדרי מלון ומספרם נותר יציב מהשנה שעברה. אלא, שיש השואלים עוד כמה זמן יצליחו למשוך כך הלאה.

אם חו"ל לא בא לבארי, בארי בא לחו"ל. הוא יחד עם שני שותפים השקיעו 3 מיליון אירו באחוזת אירוח בטוסקנה שבאיטליה. "לפיזור סיכונים", הוא מסביר, "הרגשנו שלא בטוח, ושאחרי כאפה אחת עוד עלולה לבוא עוד אחת. לצערי לא התבדנו. לשמחתי עשינו מעשה עם המיזם הזה".

בארי מזהיר שייקח זמן לתיירות בחיפה להתאושש. "לצפות שביום שאחרי הכל ישוב לקדמותו זה לא ריאלי. על המסך של התייר שלנו בלונדון כתוב עכשיו על המסך 'איזראל אנדר וור'" לצפות שמיד אחרי המלחמה הוא ייקנה כרטיס לחופשה בישראל זה כמו לצפות מישראלי לתכנן חופשה באוקראינה". הוא מעריך שגם עם סיום הלחימה ייקח פרק זמן של כשנה וחצי עד שמלון קטן יוכל שוב לעמוד על הרגליים בכוחות עצמו בלי מימון מבחוץ.

והישראלים? סקר שפרסמה ההסתדרות אתמול (שני) מעלה כי כ-42% מהישראלים סבורים שמצבם הכלכלי הורע מאז תחילת המלחמה, ואחת ההשלכות מכך היא האופן שבו ישראלים מתכננים לבלות את שעות הפנאי שלהם בחגי תשרי השנה: כ-20.5% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות המלחמה, וכ-30.1% ציינו שהם לא מתכננים לצאת לנופש בעקבות מצבם הכלכלי.